חריסטיאן מיצקוסקי
.jpg) | |||||
| דיוקן רשמי, 2024 | |||||
| לידה |
29 בספטמבר 1977 (בן 47) סקופיה, מקדוניה הצפונית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
מקדוניה הצפונית  | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת סקופיה | ||||
| עיסוק | ראש ממשלת מקדוניה הצפונית | ||||
| מפלגה | VMRO-DPMNE | ||||
| |||||
  | |||||
חריסטיאן מיצקוסקי (באנגלית: Hristijan Mickoski, במקדונית: Христијан Мицкоски; נולד ב-29 בספטמבר 1977) הוא פוליטיקאי מקדוני ומהנדס מכונות לשעבר, המכהן כיום כראש ממשלת מקדוניה הצפונית, הוא מחזיק בתפקיד זה מאז יוני 2024. הוא גם פרופסור באוניברסיטה ומנהיג המפלגה של VMRO-DPMNE. בשנת 2016, מיצקוסקי הפך למנהל "תחנות הכוח של מקדוניה", ובתקופה שבין 2015 ל-2017, הוא היה יועץ אנרגיה לראשי הממשלה ניקולה גרואבסקי ואמיל דימיטרייב.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיצקוסקי נולד ב-29 בספטמבר 1977 בסקופיה, אז ברפובליקה הסוציאליסטית של מקדוניה, חלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. מ-2016 עד 2017, הוא היה מנהל "תחנות הכוח של מקדוניה", חברת ייצור חשמל בבעלות המדינה.[1] בשנת 2011, הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטה הטכנית של וינה.[2] הוא היה פרופסור חבר בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת סקופיה,[3][4] אך בשנת 2019 הוא הפך לפרופסור רגיל.[5] מ-2015 עד 2017, הוא היה יועץ האנרגיה של ראשי הממשלה ניקולה גרואבסקי ואמיל דימיטרייב.[2]
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהיג המפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 בדצמבר 2017, לאחר התפטרותו של ניקולה גרואבסקי, הפך מיצקוסקי למנהיג החדש של מפלגת VMRO-DPMNE,[6] ובכך הפך למנהיג האופוזיציה במדינה.[7]
ע"פ חברי מפלגתו, בצעירותו היה חריסטיאן מיצקוסקי מועמד של המפלגה הליברלית הדמוקרטית לנשיאות איגוד הסטודנטים באוניברסיטת סקופיה ומתנגד חריף לשלטון אז ב-VMRO-DPMNE.[8] חברים אחרים במפלגה האשימו אותו בכך שלא היה חבר מפלגה עד 2010.[8] לפי Ljubčo Georgievski, מיצקוסקי הציג את עצמו כפעיל מפלגה לראשונה בשנת 2016.[9] מיצקוסקי היה בעבר מזכ"ל המפלגה מיולי 2017.[7]
מיצקוסקי הצהיר שהוא ומפלגתו בעד הצטרפות לאיחוד האירופי ולנאט"ו אך לא ב"כניעה", כלומר דחיית הסכם פרספה שנחתם עם יוון, שפתר את מחלוקת השמות של מקדוניה והבטיח את הצטרפותה של צפון מקדוניה לנאט"ו.[10][11][12] הוא והמפלגה שבראשה הפכו למשתתפים העיקריים בהפגנות צפון מקדוניה ביולי 2022 נגד ההצעה הצרפתית לתחילת תהליך המשא ומתן של צפון מקדוניה והאיחוד האירופי.[13] באוגוסט 2022, מיצקוסקי הבטיח לפרוש מפוליטיקה לנצח, אם הבולגרים יוכרו בחוקת המדינה, דרישה מחייבת הכלולה במסגרת המשא ומתן עם האיחוד האירופי.[14] בספטמבר הוא הציע משאל עם לפיו יבוטל הסכם הידידות בין בולגריה לצפון מקדוניה.[15][16] למיצקוסקי יש קשרים הדוקים עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ונשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ'.[17][18][19][20][21][22]
ראש הממשלה (2024–הווה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירות וממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
לאחר שמפלגתו השיגה ריבוי מושבים באספת צפון מקדוניה וחתמה הסכם קואליציוני עם קואליציית VLEN ו־ZNAM לאחר הבחירות לפרלמנט בצפון מקדוניה ב-2024, קיבל מיצקוסקי את המנדט מהנשיא גורדנה סיליאנובסקה-דאבקובה להקים את הממשלה הבאה ב-6 ביוני.[23] הוא הפך לראש הממשלה ה-13 במדינה.[24][25]
לאחר שהתייחס למדינתו כ'מקדוניה' ותיאר את השם החוקתי 'מקדוניה הצפונית' כ"מבייש", האשימה יוון את המדינה בהתנערות מהסכם פרספה והזהירה כי הצטרפותה של מקדוניה הצפונית לאיחוד האירופי נמצאת בסכנה.[26] בנוסף, מיצקוסקי הבטיח בנאומו שכל עוד הוא ראש ממשלה, המיעוט הבולגרי לא יוכר ולא יהיו עוד שינויים חוקתיים, ותיאר את הדרישה הזו של האיחוד האירופי כתכתיב בולגרי.[27] בהזדמנות זו, הצד הבולגרי הזהיר כי כוונתה של צפון מקדוניה לא לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות אינה מתקבלת על הדעת והדבר אינו מתיישב עם דרכה האירופית של המדינה.[28]
ממשלתו של מיצקוסקי מורכבת בעיקר מחברי המפלגות: VMRO-DPMNE, VLEN ZNAM והמפלגה הדמוקרטית של הסרבים במקדוניה.[29]
אוריינטציה גאופוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2024 נפגש מיצקוסקי עם עמיתו ההונגרי ויקטור אורבן במהלך פסגת נאט"ו בוושינגטון. הוא הודיע כי הם סיכמו על הסכם כלכלי להקמת שיתוף פעולה כלכלי מיוחד בין המדינות.[30] ההסכם גונה על ידי מפלגת האופוזיציה במדינה, SDSM.[31] מנהיג המפלגה, Venko Filipče, היה מודאג מכך שמדיניות כזו מובילה את המדינה למצב של תלות יתר בהונגריה.[32][33][34][35]
במקביל, מיצקוסקי טען שבניית המסדרון הפאן-אירופי VIII לא ניתן לביצוע. פרויקט זה מבטיח חיבור רכבת ישיר בין צפון מקדוניה, אלבניה ובולגריה. מסילת הרכבת נמצאת בבנייה כבר למעלה מ-30 שנה, אך ללא הצלחה יתרה. הוא הציע להקצות מחדש את הכספים האירופיים למודרניזציה של מסילת הרכבת הקיימת בין בודפשט-בלגרד-סקופיה-אתונה, המקשרת את צפון מקדוניה להונגריה, סרביה ויוון.[36]
ב-20 בספטמבר 2024, מיקוסקי הצהיר בבריסל כי ארצו לא תקבל עוד אולטימטומים בדרכה של האיחוד האירופי. ב-25 בספטמבר הודיע האיחוד האירופי על ניתוק הבקשות של אלבניה ושל צפון מקדוניה בנתיב ההצטרפות לאיחוד האירופי, עקב המחלוקות בין צפון מקדוניה לבולגריה סביב המיעוט הבולגרי שם, אשר עצרו שיחות נוספות על הצטרפותה של מקדוניה הצפונית לאיחוד.[37] בעקבות החלטה זו המשיכה אלבניה את דרכה בנפרד ב-15 באוקטובר.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקוסקי נשוי ואב לשני ילדים.[8] מלבד מקדונית, שפת האם שלו, הוא יודע גם אנגלית וקצת איטלקית.[1]
השקפות עולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, פורסמו תוצאות מפקד האוכלוסין האלבני ב-2023, מהם נראה שיש קצת יותר מ-7,000 בולגרים וכ-2,000 מקדונים באלבניה. מיצקוסקי הצהיר כי זו תוצאה של תעמולה ומדיניות התבוללות בולגרית שם, כמו גם של חוסר זהירות של הממשלה הקודמת. מצד שני, למעלה מ-100,000 אזרחים מקדונים קיבלו אזרחות בולגרית בעשורים האחרונים, כמעט כולם על בסיס מוצא בולגרי מוצהר. במקרה זה, טען מיצקוסקי, כי מצב זה מבוסס על הצטרפותה של בולגריה לאיחוד האירופי, וכל המקדונים יקרעו את דרכוניהם הבולגריים לאחר שצפון מקדוניה תתקבל לאיחוד האירופי. הוא טען שרק כמה מאות אזרחי צפון מקדוניה מזדהים כבולגרים, בעוד שהמיעוט המקדוני הקטן בבולגריה מורכב מעשרות אלפי אנשים. ב-13 בנובמבר 2024, במלאת 80 שנה להרחקת החיילים הגרמנים מסקופיה במהלך מלחמת העולם השנייה, נשא מיצקוסקי נאום בו רמז שכוחות הכיבוש הבולגריים גורשו מהעיר אז, בעוד שלמעשה, הצבא הבולגרי שיחק את התפקיד העיקרי בכיבוש סקופיה.[38]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חריסטיאן מיצקוסקי, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Христијан Мицкоски - претседател на Владата". Kanal 5 (במקדונית). 23 ביוני 2024. ארכיון מ-28 ביוני 2024. נבדק ב-26 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Новиот генерален секретар на ВМРО-ДПМНЕ е Христијан Мицкоски, директор на ЕЛЕМ". МКД.мк (במקדונית). 30 ביוני 2017. אורכב מ-המקור ב-25 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Мицкоски Христијан". Универзитет "Св. Кирил и Методиј", Машински факултет – Скопје. 22 ביוני 2009. ארכיון מ-24 דצמ' 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Христијан Мицкоски е новиот претседател на ВМРО-ДПМНЕ". NovaTV (במקדונית). 23 בדצמבר 2017. ארכיון מ-26 ביוני 2022. נבדק ב-26 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Мицкоски е избран во звање редовен професор на Mашинскиот факултет во Скопје". Netpress (במקדונית). 19 בדצמבר 2019. ארכיון מ-28 ביוני 2024. נבדק ב-26 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Христијан Мицковски - нов лидер на ВМРО-ДПМНЕ". 24 ВЕСТИ. 23 בדצמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-28 ינו' 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Hristijan Mickoski to Lead Macedonia's Frail Opposition". Balkan Insight. 23 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Димковиќ-Мишевска, Габриела (2017-12-05). "Христијан Мицкоски иден лидер на ВМРО-ДПМНЕ?!". МАКФАКС (במקדונית). ארכיון מ-4 באפריל 2023. נבדק ב-2021-02-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Георгиевски го нарече Мицкоски „идеолошки наследник на Четничкиот вардарски корпус"". Рацин.мк (במקדונית). 2024-03-07. נבדק ב-2024-06-28.
- ^ Rizaov, Erol; Vesnik, Nezavisen (7 ביולי 2019). "Mickoski's offer no longer stands". Independent Balkan News Agency. אורכב מ-המקור ב-27 יולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Taylor, Alice; Trkanjec, Zeljko (2022-02-25). "War with Russia and what it means for the Western Balkans". www.euractiv.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "Mickoski: Zaev's deal is capitulation, VMRO-DPMNE will not support it" (באנגלית אמריקאית). 2018-06-13. נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "Debate Derailed In North Macedonian Parliament Amid Unrest Over Proposed Deal With EU, Bulgaria". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "Мицкоски се зарече да напусне политиката, ако българите бъдат вписани в Конституцията на РСМ". Dnes.dir.bg. 2022-08-16. נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "ВМРО-ДПМНЕ обяви въпроса за референдума, свързан с Договора за приятелство с България". Dnes.dir.bg. 2022-09-05. נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "North Macedonia Opposition Seeks Referendum Against Bulgaria Deal". Balkan Insight. 6 בספטמבר 2022. ארכיון מ-28 ביוני 2024. נבדק ב-26 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mickoski in Budapest meets with Orban, says support from Hungary proof of friendship". MIA. 24 באוקטובר 2023. ארכיון מ-26 ביוני 2024. נבדק ב-26 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "North Macedonia Opposition Leader Attends Orban's Victory Party". Balkan Insight. 4 באפריל 2022. ארכיון מ-26 ביוני 2024. נבדק ב-26 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Орбан и Вучич поздравиха Силяновска и ВМРО-ДПМНЕ с изборната победа". www.bta.bg (בבולגרית). נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "Understanding the Orbán-Vučić Relationship". Policy Solutions (באנגלית). נבדק ב-2024-06-28.
- ^ Griessler, Christina; Elek, Fanni (2021-10-22). "Quo vadis media pluralism in Europe? A contextualization from an Austrian perspective". Österreichische Gesellschaft für Europapolitik (בגרמנית). נבדק ב-2024-06-28.
- ^ Bieber, Florian (2024-07-02). "Why Serbia's President Is a Threat to Europe". Foreign Policy (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "North Macedonia's center-right leader given official mandate to form government after election win". Associated Press. 6 ביוני 2024. ארכיון מ-6 ביוני 2024. נבדק ב-6 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The new Government was elected, whose president is Hristijan Mickoski". Sloboden Pecat. ארכיון מ-25 ביוני 2024. נבדק ב-24 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "North Macedonia's parliament approves new gov't-Xinhua". english.news.cn. נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "Greece claims neighboring North Macedonia broke historic name deal, warns its EU hopes may suffer". Associated Press. 25 ביוני 2024. ארכיון מ-25 ביוני 2024. נבדק ב-25 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mickoski: Such a Bulgarian diktat under such circumstances while I am prime minister will not pass and there will be no constitutional changes". European Newsroom (באנגלית אמריקאית). 2024-06-24. נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "Съобщение". Ministry of Foreign Affairs of Bulgaria (בבולגרית). נבדק ב-2024-06-28.
- ^ "Close Allies, Fewer Albanians and a Moscow Fan – North Macedonia's Govt Takes Shape". Balkan Insight. 20 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mickoski - Orban: Agreement reached on special financial cooperation with Hungary". MIA. 11 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "North Macedonia Opposition Condemns Loan from Hungary". Balkan Insight. 12 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tzimas, Stavros (22 ביוני 2024). "Will North Macedonia become Orban's Balkan gateway?". Kathimerini (באנגלית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bozinovska, Zhana P. (2024-08-08). "Orban and the Hungarians are getting deeper and deeper into the Balkans - Free Press". Sloboden Pečat (באנגלית).
- ^ Nikolova, Desi (5 באוגוסט 2024). "Историк обясни защо Виктор Орбан има интерес да даде огромен заем на РСМ". Bulgaria ON AIR (בבולגרית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Доц. д-р Милен Михов: Конституция или коридор ни трябват". Epicenter (בבולגרית). 20 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "National Railway Infrastructure Company refutes Skopje's claims about Corridor No. 8". Bulgarian National Radio. 8 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Restelica, Bleona (2024-09-26). "EU Separates Albania's Accession Path From North Macedonia". SchengenNews (באנגלית). נבדק ב-2024-09-26.
- ^ "Military realities, however, made this incident look very ironic indeed, for Skopje was liberated by Bulgarian forces, while the Macedonian Partisans remained in the surrounding hills, and came down only to celebrate their entrance to the city. Similar scenes occurred in many other towns of Macedonia and Serbia, pointing to the fact that, from a military perspective the Russians were right: the Bulgarian army was the only force capable of driving the Germans quickly from Yugoslavia. Needless to say, the official Macedonian historiography, written mainly by Apostolski himself, understandably played down the crucial role of the Bulgarians. The glorification of the Partisan movement, an essential component of the post-war Yugoslav political culture-and more personal Partisan considerations left little room for such 'technicalities' ... For information on the military situation in Macedonia and Serbia and the role of the Bulgarian army see FO 371/43608, R17271, 24/11/1944; FO 371/44279, R16642,14/10/1944; FO 371/43630, R19495, 24/11/1944; WO 208, 113B, 12/9/1944. The sources, which contain intelligence reports from BLOs, confirm the decisive role of the Bulgarian army in the liberation of Skopje, Nis, Prilep, and the Morava Valley." For more, see Dimitris Livanios, The Macedonian Question: Britain and the Southern Balkans 1939–1949, Oxford University Press: Oxford, 2008; מסת"ב 9780199237685, p. 134.