לדלג לתוכן

חרירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חרירה
الحريرة
מאכלים
סוג מרק
מטבח המטבח המרוקאי
מוצא מרוקומרוקו מרוקו
מרכיבים עיקריים עגבניות, עדשים, גרגירי חומוס, פול, בצלים, אורז, ביצים, בשר או דגים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חרירהערבית: الحريرة) הוא מרק צפון אפריקאי מסורתי שמוצאו ממרוקו ואלג'יריה. בקרב יהודים רבים המרק הוא מאכל של סיום צום יום כיפור, ובקרב מוסלמים הוא נאכל בסעודות סיום צום (אפטאר) בחג הרמאדן.

במרק חרירה יש בדרך כלל עדשים, גרגירי חומוס, עגבניות, לימון, בצל, סלרי, כוסברה וכורכום. בכל משפחה ועדה נוהגים להוסיף חומרי גלם נוספים (למשל: אטריות, אורז ומח עצם).[1]

חרירה אלג'יראית שונה מהחרירה המרוקאית בכך שהחרירה האלג'יראית אינה מכילה עדשים. המאכל ידוע בתור מנה ראשונה אך נאכל בפני עצמו גם כארוחה קלה.

פירוש המילה חרירה בערבית הוא משי קטן או משי עדין, וזאת על שום המרקם הסמיך והעדין של המרק הנוצר מעיבויו על ידי תוספת קמח או ביצה.

הכנה והגשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קערת חרירה מוגשת בקזבלנקה

מתכון הבסיס של חרירה[2] מורכב מהמרכיבים הבאים, ועשוי להשתנות בהתאם לאזורים:

  • עגבניות או רכז עגבניות
  • גרגירי חומוס
  • עדשים
  • בצלים
  • אורז או אטריות
  • ביצים או קמח למרקם משיי
  • כמות קטנה של בשר בקר, כבש או עוף
  • ציר (בדרך כלל ציר טלה) המתובל בכורכום (או תבלין דומה בצבע עז כמו זעפרן), כמון, קינמון, ג'ינג'ר ועשבי תיבול טריים כמו כוסברה ופטרוזיליה.

יש הנותנים למרק "לנוח" לילה על מנת שטעמיו יתמזגו ויתעצמו.

יש שמוסיפים מיץ לימון למרק בזמן ההגשה.

לצד המרק נהוג להגיש לחמים מסורתיים. בקרב חלק מהמשפחות המרק מוגש עם ביצים קשות חתוכות לרבעים המתובלות במלח וכמון; הביצים מוגשות בתוך המרק או לצידו. כשהמרק מוגש בשבירת צום נהוג להגיש לצידו תמרים ופירות יבשים אחרים כמו תאנים, רצועות בצק מסורתיות מטוגנות וטבולות בדבש (שבאקייה) או קרפים מיוחדים תוצרת בית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]