חרסון

חרסון
Херсон
סמל חרסון	דגל חרסון
	למעלה: נהר דנייפר חוצה את חרסון; למטה: בית הכנסת הגדול בחרסון
מדינה	אוקראינה
אובלסט	חרסון
תאריך ייסוד	18 ביוני 1778
שטח	135.70 קמ"ר
גובה	25 מטר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	335,000 (2008)
‑ צפיפות	1,081 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות	46°38′00″N 32°35′00″E / 46.6333333333333°N 32.5833333333333°Eקואורדינטות: 46°38′00″N 32°35′00″E / 46.6333333333333°N 32.5833333333333°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.city.kherson.ua
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים חרסון

חֵרסוֹן (באוקראינית: Херсон) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון. חרסון היא עיר נמל חשובה לחופי הים השחור ונהר הדנייפר. בשנת 2008 חיו בעיר 335,000 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1774 האזור של חרסון היה שייך לחאנות קרים. במלחמה העות'מאנית-רוסית של 1735–1739 הקימו הרוסים במקום מבצר בשם אלכסנדר-שנץ. לאחר המלחמה האזור חזר לחאנות. במלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774 האזור עבר לשליטת רוסיה סופית, וכדי לחזק את השלטון הרוסי ב-1778 הקים המרשל גריגורי אלכסנדרוביץ' פוטיומקין בהוראתה של יקתרינה הגדולה במקום עיר. שמה של חרסון נגזר משמה של עיר יוונית עתיקה על חצי האי קרים בשם חרסונסוס. מ-19 באוגוסט 1941 עד 13 במרץ 1944 העיר הייתה בכיבוש גרמני. בתקופה זו התפתח בה תא של לאומנים אוקראינים בהנהגתו של סטפן בנדרה, שנלחמו בגרמנים למען עצמאות אוקראינה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר יש קווי אוטובוסים וטרולייבוסים רבים, וכן תחנת רכבת אחת. נמל התעופה הבינלאומי של חרסון, ממוקם בקרבת העיר.

יהודי חרסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית בחרסון נוסדה עם הקמת העיר, בשנת 1774. במשך השנים שימשה העיר כמרכז כלכלי ליהודי המושבות החקלאיות שהוקמו בדרומה של אוקראינה. בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-16,000 יהודים, ובתקופה הסובייטית פעלו בה מספר בתי ספר ביידיש.

טרם כיבוש העיר בידי הגרמנים באוגוסט 1941, הספיקו להימלט ממנה כמה אלפי יהודים מזרחה. לאחר הכיבוש נצטוו יהודי העיר לענוד טלאי צהוב, למסור דברי ערך לשלטונות ולהתייצב לעבודות כפייה. עד תחילת ספטמבר רצחו הגרמנים כ-600 מיהודי העיר. ב-7 בספטמבר 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו מגודר שהוקם בה, לאחר שהופצו בקרבם שמועות כי הם עתידים להיות מועברים לארץ ישראל. ב-24 עד ה-25 בספטמבר 1941 הובלו כ-8,500 יהודי הגטו לכפר הסמוך זלנובקה, ובו נרצחו כולם. בינואר 1942 רצחו הגרמנים כ-400 בני משפחות מעורבות מהעיר.