חררדו לייבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חררדו לייבנר
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בן 54 בערך)
מונטווידאו, אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר ההיסטוריה של אמריקה הלטינית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חררדו לייבנרספרדית: Gerardo Leibner; נולד ב-7 בפברואר 1965) הוא פרופסור להיסטוריה של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב ופעיל פוליטי וחברתי בישראל. כיהן כראש מכון סוורדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייבנר נולד במונטווידאו שבאורוגוואי כבן הבכור מבין שני ילדים לננסי, ילידת ארגנטינה, ולמאיר לאון לייבנר, קרדיולוג יליד פולין. הוריו היו פעילי מחתרת קומוניסטים באורוגוואי שתחת שלטון הדיקטטורה הצבאית, ובנובמבר 1975, לאחר שרבים מהחברים שהיו קשורים בפעילותם נאסרו, הצליחו לברוח לבואנוס איירס שבארגנטינה. לאחר ההפיכה הצבאית בארגנטינה ב-24 במרץ 1976, ומימושו של מבצע קונדור, שמטרתו הייתה לחטוף ולחסל מתנגדים פוליטיים בארצות הדיקטטורות הצבאיות בדרום אמריקה, היגרה המשפחה לישראל ביוני של אותה שנה.

לייבנר השלים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1998, ועם קבלת תואר הדוקטור שלו החל ללמד בה. מחקרו של לייבנר מתמקד בסוגיות של מרקסיזם וקומוניזם לטינו-אמריקאיים ובהיסטוריה חברתית ופוליטית של אזור האנדים. בראשית דרכו האקדמית עסק במשנתו של חוזה קרלוס מריאטגי ובאינדיחיניסמו בפרו המודרנית. בשנים האחרונות החל לעסוק גם בשנות ה-60 באמריקה הלטינית ובהיסטוריה החברתית של המפלגה הקומוניסטית באורוגוואי.

לייבנר הוא אחד מעורכיו של כתב העת Estudios Interdisciplinarios América Latina y el Caribe והחל משנת 2005 מכהן כראש מכון סוורדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית. בשנת 2002 היה עמית קרן קלוג בספריית הקונגרס של ארצות הברית.

לייבנר פעיל בתנועת תעאיוש, ארגון משותף של יהודים וערבים המתנגד לכיבוש הישראלי בשטחים, חבר הוועדה המתאמת הארצית של תנועת "התחברות-תראבוט"[2] וכן מרצה במכללה החברתית-כלכלית. מתגורר בכפר שלם[3].

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • El Mito del Socialismo Indígena en Mariátegui. Fuentes y Contextos Peruanos, Lima, Fondo Editorial de la Pontificia Universidad Católica del Perú, 1999.
  • 'האינדיאנים החדשים' -- צמיחת הפוליטיקה של ההמונים בפרו, 1895-1932, הוצאת רמות: תל אביב, 2003[4].

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאור לרנר, מתנה עצובה לילדי בוליביה: יוכלו לעבוד מגיל עשר, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2014
  2. ^ חררדו לייבנר, תנועת התחברות-תראבוט יוצאת לדרך, באתר הגדה השמאלית, 15 בינואר 2008
  3. ^ יגאל חי, היום יפוג צו העיכוב לפינוי המשפחות מכפר שלם בת"א, באתר הארץ, 16 ביולי 2007
  4. ^ עיון - מקור, באתר הארץ, 9 בפברואר 2004