חשיבה סלקטיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חשיבה סלקטיבית היא הטיה קוגניטיבית שבה אדם בוחר לזכור ממצאים מועדפים ולהתמקד בהם, תוך זניחה או התעלמות מממצאים שאינם תומכים באמונתו. סוג כזה של חשיבה מהווה בסיס לרוב האמונות בכוחות על טבעיים של קריאת מחשבות ומהווה בסיס לרוב אמונות הפולחן והפסבדו-מדע.

חשיבה סלקטיבית יכולה להתקיים רק כאשר ניצבים בפני אדם ממצאים תומכים ושוללים כאחד. חשוב גם להבחין בין חשיבה סלקטיבית לחשיבה מוטה או חשיבת משאלה. בראשון, מתבצעת בחינה של ממצאים תומכים ושוללים, אך היא ביקורתית מאוד כלפי סוג אחד של ממצאים. בחשיבת משאלה ישנה הבעת רצון שדברים מסוימים יהיו נכונים, היכולה להתקיים בלי כל תלות בקיומם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]