חשיבותה של רצינות (סרט, 1952)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חשיבותה של רצינות
The Importance of Being Earnest
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על המחזה חשיבותה של רצינות מאת אוסקר ויילד
בימוי אנתוני אסקווית'
הפקה טדי ביירד
ארל סנט ג'ון
תסריט אנתוני אסקווית'
שחקנים ראשיים מייקל רדגרייב
מייקל דניסון
אדית' אוונס
ג'ואן גרינווד
דרותי טוטין
מרגרט רת'רפורד
מיילס מאלסון
מוזיקה בנג'מין פרנקל
צילום דזמונד דיקינסון
מפיץ The Rank Organisation (הממלכה המאוחדת)
סרטי יוניברסל (ארצות הברית)
מדינה הממלכה המאוחדת
הקרנת בכורה 2 ביוני 1952 (הממלכה המאוחדת)
22 בדצמבר 1952 (ניו יורק)
משך הקרנה 95 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות £139,000[1]
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חשיבותה של רצינותאנגלית: The Importance of Being Earnest) הוא סרט בריטי משנת 1952, עיבוד למחזה באותו שם מאת אוסקר ויילד. את הסרט ביים אנתוני אסקווית', שגם כתב את התסריט. מפיקי הסרט היו אנתוני אסקווית', טדי ביירד וארל סנט ג'ון.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש ב-14 בפברואר 1895. העלילה היא אודות שני ג'נטלמנים המעמידים פנים שהם אינם מי שהם. בעלילה משתלבות שתי בחורות רומנטיות, שלכל אחת מהן אמונה שלמה בייחודו של השם ארנסט. ג'ק וורת'ינג, גבר לונדוני, המסתתר מאחורי השם ארנסט, הוא בעל אחוזה בכפר שאינו יודע מה מוצאו ומיהם הוריו. ידידו אלג'רנון מונקריף אינו בעל אמצעים, וגם הוא המציא דמות של חבר בשם בנבורי. דודניתו של אלג'רנון, גוונדלין פרפקס, כבשה את לבו של ג'ק. בת חסותו של ג'ק בכפר, ססילי קרדיו, משכה את עינו אל אלג'רנון. ליידי ברקנל מושלת על הלול במנהגיה החברתיים החמורים.

תחילת העלילה היא בלונדון. ג'ק ואלג'י דנים בענייני חיים ואהבה. כל אחד מהם מגלה לחברו אודות הדמויות הבדיוניות שהמציאו, ארנסט ובנבורי. ג'ק מגלה שהו מאוהב בגוונדלין, דודניתו של אלג'י. ואלג'י מודה שהוא מאוהב בבת חסותו של ג'ק, ססילי. אחרי הצהרים בזמן תה של מנחה, ג'ק וגוונדלין מתוודים על אהבתם. גוונדלין מצהירה ש"האידיאל שלה תמיד היה לאהוב אדם בשם ארנסט". ג'ק חושש שהיא תגלה את זהותו האמיתית. ליידי ברקנל, בשמלת משי ויקטוריינית סגולה, חוקרת את ג'ק אודות אילן היוחסין שלו. ג'ק מודה שהוא אינו יודע מיהם הוריו, מכיוון שהוא התגלה בתוך תיק במלתחה בתחנת הרכבת ויקטוריה. ליידי ברקנל אינה מוכנה בשום אופן לאפשר לבתה להתחתן למשפחה של מלתחה, וליצור ברית עם חבילה.

בבית האחוזה שבכפר ססילי חולמת בהקיץ בשעה שהאומנת שלה, מיס פריזם מנסה ללמד אותה גרמנית. אלג'י מגיע מלונדון ללא הזמנה ומציג את עצמו בדמות ארנסט, האח הצעיר של ג'ק. בעוד אלג'י וססילי מתוודעים זה לזו בחדר האורחים, מגיע ג'ק לבוש בבגדי אבל, ומודיע למיס פריזם שאחיו, ארנס, נפטר. כשאלג'י וססילי יוצאים החוצה, כולם חושבים שאלג'י הוא ארנסט והוא בחיים. גם גוונדלין יוצאת מלונדון בעקבות ג'ק והיא פוגשת את ססילי. שתיהן מגלות שהן מאורסות לארנסט, ואינן מבינות שלמעשה הן מאורסות לג'ק ולאלג'י. כשהגברים מגיעים המצב מתבהר. הנשים מתאכזבות מכך שאינן מאורסות לאדם בשם ארנסט.

ליידי ברקנל מגיעה ברכבת וכולם מתכנסים בחדר האורחים. ליידי ברקנל מזהה את מיס פריזם כמי שהייתה לפני 28 שנים האומנת של בן אחותה התינוק. היא שואגת לעברה "פריזם! היכן התינוק?". מיס פריזם מתוודה שהיא השאירה את התינוק בתיק יד בתחנת ויקטוריה. ג'ק מבין שהוא התינוק המדובר. הוא מוציא את התיק מחדרו ומראה אותו שלמיס פריזם. היא מזהה את התיק כשלה. ליידי ברקנל מספרת לג'ק שהוא בנה של אחותה המנוחה ואחיו הגדול של אלג'י. כשאינו מסוגל לברר מה היה שמו הפרטי של אביו, הוא בודק ברשימות הצבא, מכיוון שאביו היה גנרל, ומגלה ששמו היה ארנסט. לכן שמו הפרטי הוא גם ארנסט, כפי שמציינת ליידי ברקנל, בהיותו הבן הבכור בוודאי שהוא נקרא על שם אביו.

בסיום הסרט אומר ג'ק "עכשיו אני מבין בפעם הראשונה בחיי מהי חשיבותה של רצינות".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נאמן ברובו למחזה של ויילד, אם כי חלק מהסצנות מתרחשות במיקומים אחרים. קריאתה הזועמת של אדית אוונס "A handbag?" הפכה לאגדה. איאן מק'קלן כתב על הופעתה "שהיא ראויה לשבחים ובלתי נשכחת".[2]

הסרט מפורסם בשל המשחק שבו, אם כי התפקידים של רדגרייב ודניסון מתאימים לשחקנים הצעירים מהם בעשר שנים. מרגרט רתרפורד שגילמה בעיבוד זה את מיס פריזם, שיחקה בתפקיד ליידי ברקנל בהפקה של ה-BBC משנת 1946.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורותי טוטין הייתה מועמדת לפרס באפט"א לקולנוע על הופעתה בסרט בקטגוריית השחקנית החדשה המבטיחה ביותר. אנתוני אסקווית' היה מועמד לפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Great British Films, pp 156–158, Jerry Vermilye, 1978, Citadel Press, ISBN 0-8065-0661-X
  • Street, Sarah. British National Cinema. UK:Routledge 1997. Print.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]