חתולה על גג פח לוהט (סרט, 1958)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חתולה על גג פח לוהט
Cat on a Hot Tin Roof
כרזת הסרט חתולה על גג פח לוהט
מבוסס על חתולה על גג פח לוהט עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ריצ'רד ברוקס
הפקה לורנס ויינגארטן
תסריט מחזה:
טנסי ויליאמס
תסריט:
ריצ'רד ברוקס
ג'יימס פו
עריכה פריס ובסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אליזבת טיילור
פול ניומן
ברל אייבס
ג'ודית' אנדרסון
מוזיקה צ'רלס וולקוט עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ויליאם דניאלס
מפיץ מטרו גולדווין מאייר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 בספטמבר 1958
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2,345,000‏$
הכנסות 11,285,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו catonahottinroof
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חתולה על גג פח לוהטאנגלית: Cat on a Hot Tin Roof) הוא סרט דרמה משנת 1958 בבימויו של ריצ'רד ברוקס ובהפקתו של לורנס ויינגארטן. תסריט הסרט מבוסס על מחזה זוכה פרס פוליצר בשם זהה מאת טנסי ויליאמס.

תקציר עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסצנה הפותחת נראה בריק פוליט (פול ניומן) השיכור מתעמל בקפיצת משוכות, בניסיון לשחזר את ימי הזוהר שלו כספורטאי מצטיין בתיכון. באופן מפתיע נופל בריק ושובר את רגלו, מה שמחייב אותו לצעוד בעזרת קביים לאורך כל המשך הסרט. ביום שלמחרת נראים בריק ואשתו מגי "החתולה" (אליזבת טיילור) מבקרים בבית הוריו שבמזרח מיסיסיפי, על מנת להשתתף בחגיגות יום הולדתו ה-65 של אביו הארווי "ביג דדי" (ברל אייבס).

בריק הנכה והמדוכדך מעביר את הימים בשתיית אלכוהול, תוך התנגדות לגילויי החיבה מצד מגי, אשר חוזרת ומעלה את נושא העיזבון שעתיד ביג דדי להוריש להם. נעשות מספר רמיזות בנוגע ליחסים הטעונים בין בריק למגי; בולטת ההשוואה בין הזוגיות הקרה שלהם לבין המשפחה העליזה שהקים גופר (ג'ק קרסון), הכוללת את אשתו המתנשאת מיי (מדלן שרווד) וילדים רבים המתרוצצים ברחבי הבית בפראות.

במהלך הסרט מתבשר ביג דדי על ידי רופאו כי מחלת הסרטן ממנה הוא סובל אינה מסכנת חיים. מאוחר יותר מגלה הרופא לגופר ובריק כי שיקר לאביהם, שעתיד למות תוך שנה מכיוון שמחלתו אינה ניתנת לריפוי. כמו כן חושפת מגי את הסיבה ליחס הקר שהיא מקבלת מבעלה: בעבר היא קינאה בידידותו של בריק עם חברו הטוב סקיפר, ועשתה ככל שביכולתה על מנת לחבל ביחסים אלו. בסופו של דבר סקיפר התאבד, ומאז בריק האשים בכך את אשתו באופן גלוי, ואת עצמו בסתר.

לאחר ויכוח סוער ביניהם, מספר בריק לאביו על מצבו הרפואי, שמבין שזוהי חגיגת יום ההולדת האחרונה שלו ומסתגר במרתף הבית. לקראת סיום הסרט מתפתחים ריבים שונים בין בני המשפחה, בין היתר על הירושה שיותיר אחריו ביג דדי ועל צוואתו. הסיטואציה החדשה אליה נקלעת המשפחה מציג אותה כשברירית ומפוררת, אך דווקא ברגעים אלו מתייצבת "ביג מאמא" האנמית (ג'ודית' אנדרסון) כדמות דומיננטית ודואגת להרגיע את הרוחות. בסופו של דבר מתקהלים כל בני המשפחה בסלון הבית, כאשר כולם נראים תשושים ומפויסים, מלבד מיי המודאגת לחלקה בירושה. בריק חותם את השיחה באמירה כי "משבר משפחתי מוציא את הטוב ביותר ואת הגרוע ביותר בכל אחד מבני המשפחה". בסצנת הסיום מזמין בריק את מגי למיטה, הצעה שרומזת על הצתה מחודשת של היחסים ביניהם.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה המקורי של טנסי ויליאמס הוצג לראשונה על במה ב-24 במרץ 1955, עם אייבס ושרווד בתפקידים אותם שיחקו בסרט. במאי המחזה היה איליה קאזאן, ואת התפקיד הראשי של "בריק" בהצגה מילא בן גזארה. בשלבי ההפקה הראשונים של הסרט עצמו היה ג'יימס דין מתוכנן לגלם את בריק, אך הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת 1955.[1] כמו כן סירב לתפקיד בריק השחקן המתחיל אלביס פרסלי.[2] לתפקידה של "מגי" בסרט היו מועמדות בין היתר לנה טרנר וגרייס קלי, לפני שלוהקה אליזבת טיילור.[3]

הפקת הסרט החלה ב-12 במרץ 1958. כשבוע לאחר מכן תכננה טיילור לטוס עם בעלה מייק טוד לניו יורק, אך ביטלה את טיסתה עקב מחלה. אותה טיסה התרסקה במקסיקו ב-22 במרץ, וכל נוסעיה נהרגו, כולל טוד. לאחר שהתאוששה ממות בעלה חזרה טיילור לסט הצילומים ב-14 באפריל.[4][1]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותב המחזה, טנסי ויליאמס, התרעם על תסריט הסרט אשר התעלם כמעט לחלוטין מהתמות ההומו-אירוטיות שעמדו בבסיס המחזה המקורי. פול ניומן, כוכב הסרט, הצהיר גם הוא על אכזבתו מעיבוד התסריט. הנחיות קוד הייז הגבילו את מפיקי הסרט ולמעשה לא אפשרו להציג את היחסים בין בריק לסקיפר כהומוסקסואליים, כפי שהוצגו במחזה המקורי המבקר הומופוביה וסקסיזם. סלידתו של ויליאמס לתסריט המסורס הייתה כה רבה עד שקרא לאנשים בקופות הקולנוע לחזור לבתיהם, בטענה ש"הסרט הזה יחזיר את תעשיית הקולנוע 50 שנה אחורה".[5]

על אף הביקורת מצד ויליאמס, זכה הסרט לשבחים רבים על ידי מבקרי הקולנוע והקהל כאחד.[6][5]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר, כולל הפרס לסרט הטוב ביותר, אך בסופו של דבר לא זכה באף אחד מהם:[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חתולה על גג פח לוהט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דף הסרט, באתר Turner Classic Movies
  2. ^ Unrealized Elvis Presley Film Projects, באתר Nea Torama,‏ 3 בספטמבר 2015
  3. ^ דף הסרט, באתר Classic Hollywood Central
  4. ^ Mike Todd Is Victim Of Plane Crash, בארכיון גוגל חדשות, 22 במרץ 1958
  5. ^ 5.0 5.1 Cat on a Hot Tin Roof: Tennessee Williams's southern discomfort, באתר הגרדיאן, 30 בספטמבר 2012
  6. ^ דף הסרט באתר Rotten Tomatoes
  7. ^ מועמדויות וזכיות של הסרט, באתר IMDb