חתול יער נורווגי
 | |
| ארץ מוצא | נורווגיה |
|---|---|
| מיון | |
| משפחה | חתוליים |
| מין | חתול בר |
  | |
חתול יער נורווגי הוא גזע של חתול הבית שמוצאו בצפון אירופה.
היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול היער הנורווגי מותאם לשרוד את מזג האוויר הקר של נורווגיה. אבותיו עשויים לכלול חתולים בריטיים קצרי שיער שחור ולבן בעלי התאמה לקור שהובאו לנורווגיה מבריטניה זמן מה לאחר שנת 1000 לספירה על ידי הויקינגים, וחתולים ארוכי שיער שהובאו לנורווגיה על ידי הצלבנים סביב המאה ה-14. חתולים אלה יכלו להתרבות עם משק וגידול פראי וייתכן שבסופו של דבר התפתחו לגזע היער הנורווגי המודרני. האנגורה הסיבירית והטורקית, חתולים ארוכי שיער מרוסיה ומטורקיה, בהתאמה, הם גם אבות קדמונים אפשריים לגזע.[1]
ככל הנראה אבותיו של חתול היער הנורווגי שימשו כחתולי ספינות על ספינות ויקינגיות. הגזע המקורי חי ביערות הנורווגים במשך מאות שנים, אך מאוחר יותר זכו להערכה בשל כישורי הציד שלהם והיו בשימוש בחוות נורווגית, עד שהתגלו בתחילת המאה העשרים על ידי חובבי חתולים.
בשנת 1938 הוקם באוסלו שבנורווגיה, הארגון הראשון שהוקדש לגזע, מועדון חתולי היער הנורווגי.[2] פעולתו לשימור הגזע נקטעה במלחמת העולם השנייה. עקב הכלאה עם חתולי בית חופשיים במהלך המלחמה, חתול היער הנורווגי היה בסכנת הכחדה וכמעט נכחד עד שמועדון חתולי היער עזר לגזע לגדול על ידי פיתוח תוכנית רבייה רשמית. בשנות ה-50 הכריז עליהם אולף החמישי, מלך נורווגיה, כחתול הרשמי של המדינה. מאחר שהחתול לא עזב את נורווגיה עד שנות ה-70, הוא לא נרשם כגזע ב-Fédération Internationale Féline, הפדרציה הפאן-אירופית של רישום חתולים, עד שקרל-פרדריק נורדאן, חובב חתולים נורווגי, שם לב לגזע ועשה מאמצים לרשום אותו. הגזע נרשם באירופה עד שנות ה-70, ובאיגוד חובבי החתולים האמריקאי בשנת 1994. בשנת 1978, הוא הוכר בשוודיה כגזע רשמי, ובשנת 1989, הם התקבלו כגזע בבריטניה על ידי מועדון החתולים הנורווגי של בריטניה.
גזע היער הנורווגי פופולרי מאוד בנורווגיה ובשוודיה. מאז 2003, זה היה גזע החתולים החמישי הפופולרי ביותר בצרפת, עם 400 עד 500 לידות בשנה.[3]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נחשב לחתול גדול ואלגנטי פרוותו ארוכה, ראש משולש, עיניו גדולות ועשויות להיות בכל צבע ללא קשר לצבע הפרווה אוזניו רחבות בבסיס וצרות בקצה גופו ארוך ושרירי הרגליים האחוריות יותר ארוכות מרגליו הקדמיות והזנב מסולסל. הפרווה שלו דורשת טיפול יומיומי והברשה בכדי למנוע הצטברות של כדורי פרווה בחלל הבטן. אורך החיים שלו עשוי להגיע ל 16 שנה, משקלו עשוי להגיע ל -6 ק"ג – 9 ק"ג.[4]
מכיוון שלחתולים יש טפרים חזקים מאוד, הם מטפסים טובים מאוד, ויכולים לטפס אפילו על סלעים.
החתולים שחיים בעיקר בחוץ הופכים לציידים מהירים ויעילים, אך הגזע יכול להסתגל גם לחיים בתוך הבית. החתולים חיים בדרך כלל בין 14 ל-16 שנים. מכיוון שהם כבדי עצמות וגבוהים, הם אוכלים יותר מזון מרוב גזעי הבית האחרים.
אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הם ידידותיים, אינטליגנטים ובדרך כלל טובים עם אנשים, ובדרך כלל מלאי אנרגיה. הם חתולים מאוד אינטראקטיביים שנהנים להיות חלק מהסביבה המשפחתית שלהם ואוהבים לשחק משחקים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Norwegian Forest Cat Breed Information, Vetstreet (באנגלית)
- ^ Breed Info, www.lostwoodswegies.com
- ^ Unité de Médecine de l'Elevage et du Sport, web.archive.org, 6 במרץ 2007
- ^ חתול יערות נורווגי במגזין המלווה אתכם בגידול חיות מחמד, באתר פט בסט, 17 בינואר 2021
