חתונה אלגורית
מידע כללי | |
---|---|
צייר | אפרים משה ליליין |
תאריך יצירה | 1906 |
טכניקה וחומרים | צבעי-שמן, פחם ועיפרון על בד |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 305.5 ס״מ |
גובה | 185 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
מספר יצירה | B88.0279 |
מיקום | אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים |
"חתונה אלגורית" (1906) הוא מתווה לשטיח שנוצר על ידי אפרים משה ליליין עבור בית המלאכה לשטיחים של "בצלאל". המתווה נוצר כהכנה לשטיח אמנותי שנועד לשמש כמתנה לרגל חצי יובל לנישואיו של דוד וולפסון, נשיא הקונגרס הציוני העולמי. ולרגל יום הולדתו החמישים של וולפסון.
ליליין, שהגיע ביחד עם בוריס שץ לירושלים בשנת 1906 כמורה ב"בצלאל", התבקש ליצור סדרה של מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. על אף שהייתה זו המחלקה הראשית בשנותיו הראשונות של בית הספר, רמתם הטכנית של עובדי המחלקה החדשה לא איפשרה את אריגתו.
המתווה בנוי במתכונת של טריפטיכון. בתיאורים השונים שילב ליליין השפעות מתקופות שונות בתולדות האמנות, ביניהן אמנות מצרים העתיקה, והרנסאנס האיטלקי. בפנל המרכזי מתוארים בני זוג תחת חופה. הגבר לבוש בבגד אדום והוא מאזכר את דמותו של תגלת פלאסר השלישי, כפי שהוא מופיע על גבי תבליטים מאשור. האישה מהווה ייצוג של "בת ישראל". משני עבריהם מתוארים עבדים או נערים חשופי חזה האוחזים במוטות החופה. במישור הקדמי של התיאור מתוארים פרחי שושן, המאזכרים את שמו של ליליין בגרמנית (Lilien), ומנוגדים לתיאור הקוצים בפנלים הצדדים.
פנלים אלו מכילים תיאורים של הגלות ושל גאולת ישראל. בחלקו הימני של השטיח מתוארת דמותו של ירמיהו, השואבת את השראתה מתיאורו דמות ירמיהו של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית. סביב הפנלים יצר ליליאן מסגרת מעוטר המושפעת מסגנון היוגנדסטיל האירופי. בחלקו השמאלי של השטיח מתוארת דמותו של מלאך התוקע בשופר, ומסמל את הגאולה.
יגאל צלמונה טען כי משמעותו של התיאור הוא בחיבור הרמוני של ההשפעות השונות המסמלות "כלולות במובן העמוק של תיקון, חיבור האחדה ויצירת כליל שלמות".[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חתונה אלגורית באתר מוזיאון ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 28.