חתונה יהודית (יוזף ישראלס)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
יוזף ישראלס  |
| תאריך יצירה |
1903 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
148 ס"מ |
| גובה |
137 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
SK-A-2598 (רייקסמוזיאום) |
| מיקום | רייקסמוזיאום |
  | |
חתונה יהודית (בהולנדית: Joodse bruiloft) הוא ציור מאת הצייר ההולנדי יוזף ישראלס, שצויר בשנת 1903. מדובר בציור שמן על בד בגודל 137 על 148 ס"מ. היצירה מציגה טקס חתונה יהודית, בסגנון המושפע מרמברנדט. מאז 1911 הציור מצוי באוסף רייקסמוזיאום שבאמסטרדם, והוא נתרם למוזיאון במאי 1912 על ידי בני הזוג האמנים ג'י.סי.אם. דרוקר ומ.ל. דרוקר-פראסר.
הקשר ביוגרפי ותרבותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוזף ישראלס גדל בסביבה יהודית פשוטה בעיר חרונינגן. הוא למד עברית ועסק בלימוד תורה. נושאים יהודיים הפכו למוטיב מרכזי בעבודתו בשלהי הקריירה, כאשר מיעט לצאת אל מחוץ לסטודיו. הדבר נבע, ככל הנראה, גם מהביקוש הרב ליצירותיו בקרב הקהילה היהודית. בתקופה זו צייר תיאורים שונים מן המקרא, דיוקנאות של רבנים, ומסוף המאה ה-19 – גם סצנות של טקסי חתונה יהודיים.
תיאור הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מציג את רגע השיא בטקס חתונה יהודית פשוט: החתן עונד טבעת על אצבע הכלה. בני הזוג ממוקמים במרכז הקומפוזיציה, כשבני המשפחה מקיפים אותם בתוך חלל פנים צפוף. אלמנט יהודי מובהק בציור הוא החופה, אשר מופיעה בדמות טלית תלויה מעל ראשי בני הזוג ומסמלת את איחודם. בצד שמאל של השולחן בוערת נר – אלמנט טקסי מקובל בכל טקס יהודי. על השולחן מונחים מספר מתנות, ביניהן שרשרת פנינים בולטת לעין.
בספרות המחקרית על ישראלס נטען לעיתים כי מדובר בתיאור חתונת בן דודו לואי, ובמקרים אחרים נטען כי מדובר בחתונת בתו.[1] עם זאת, ישראלס עצמו ציין בשנת 1909 כי הציור אינו מתאר זוג מסוים, אלא דמויות כלליות.[2] עוד נמסר כי דמותו של הגבר בכובע הגבוה שמאחורי הכלה היא דיוקן עצמי של האמן.
סגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מבוצע בסגנון הריאליסטי האופייני לאסכולת האג, שישראלס היה מאחד מחבריה. הוא נודע כצייר ז'אנר שהתמחה בתיאורים של חיי הדייגים הפשוטים לחופי הים הצפוני. תשומת הלב לחיים הפשוטים ניכרת גם בציור זה. האווירה האינטימית מחוזקת באמצעות טכניקת הקלאיר-אובסקור, הממקדת את תשומת הלב בבני הזוג. אפקטים של אור וצל אלה לקוחים ישירות מעבודתו של רמברנדט, אותו העריץ ישראלס ולמד את יצירותיו לעומק.
קיימת הקבלה סגנונית ברורה לציורו של רמברנדט הכלה היהודייה (1862–1866), במיוחד בדגש על תנועות הידיים.
הציור המתואר כאן, שהחל לציירו ב-1902 וסיים ב-1903, קדמו לו מספר סקיצות. באחת מהן הופיעו הדמויות בשלמותן, מוקפות בקהל רחב יותר. בגרסה הסופית – אשר נחשבת למגובשת ביותר – בחר ישראלס להציג את הדמויות מגובה הברכיים בלבד, ובכך לצמצם את המרחק בינן לבין הצופה. החלטתו "לחתוך" את החלק התחתון של הסצנה ייתכן שנבעה גם מהשפעת ציורו של רמברנדט.[3]
הקישור בין עבודתו של ישראלס לזו של רמברנדט חיזק את מעמדו במיוחד מחוץ להולנד.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלה היהודייה של רמברנדט – מקור השראה לישראלס.
סקיצה מוקדמת, המציגה את הדמויות בשלמותן.
מחקר ידיים, בסביבות 1902.
ספרות ומקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]Marjan van Heteren, Guido Jansen, Ronald de Leeuw, Poëzie der werkelijkheid; Nederlandse schilders van de negentiende eeuw, רייקסמוזיאום אמסטרדם, וואאנדרס הוצאה לאור, 2000, עמ' 168–169. ISBN 90-400-9419-5
Gijs van der Ham, Ronald de Leeuw, Jenny Reynaerts, Robert-Jan te Rijdt, Netherlandish Art 1800–1900, רייקסמוזיאום אמסטרדם, וואאנדרס זוולה, 2009, עמ' 206–207. ISBN 978-90400-8616-8
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ M. Kopuit, Gevonden in Delpher - Nieuw Israelietisch weekblad
- ↑ Van Heteren, Jansen, De Leeuw, עמ' 197–198.
- ↑ Van Heteren, Jansen, De Leeuw, עמ' 198.