חתונתה של מיוריאל
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
פי. ג'יי. הוגאן  |
|---|---|
| הופק בידי |
לינדה האוס ג'וסלין מורהאוס |
| תסריט |
פי. ג'יי. הוגאן |
| עריכה |
ג'יל בילקוק |
| שחקנים ראשיים |
טוני קולט ביל האנטר רייצ'ל גריפית'ס |
| מוזיקה |
פטר בסט |
| צילום |
מרטין מקגראת' |
| מדינה |
 אוסטרליה |
| חברת הפקה |
CiBy 2000 Film Victoria House & Moorhouse Films |
| חברה מפיצה | מירמקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
29 בספטמבר 1994 |
| משך הקרנה |
101 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, סרט דרמה |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 murielswedding |
| פרסים |
|
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חתונתה של מיוריאל (באנגלית: Muriel's Wedding) הוא סרט דרמה קומית אוסטרלי משנת 1994, בבימויו של פי. ג’יי. הוגן, שגם כתב את התסריט. בסרט מככבים טוני קולט, רייצ'ל גריפית'ס, ג'יני דריינן, סופי לי וביל האנטר. העלילה מתמקדת במיוריאל המגושמת מבחינה חברתית, וחלומה הגדול לחתונה זוהרת, ושיפור חייה, בכך שתעזוב את עיירת הולדתה הנידחת, ותעבור לעיר הגדולה, סידני.
הסרט היה מועמד לפרסים רבים, בהם פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי לטוני קולט.
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיוריאל הסלופ (טוני קולט) היא צעירה חסרת כישורים חברתיים, הסובלת מלעג מצד חברותיה הרדודות והאגואיסטיות. היא מבלה את זמנה בהאזנה לשירי להקת אבבא, ובחלומות בהקיץ על חתונה נוצצת, שתוציא אותה מעיירת הולדתה המשמימה, ותרחיק אותה מאביה השתלטן, ביל, פוליטיקאי מושחת, המבזה את אשתו ואת חמשת ילדיו.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טוני קולט – מיוריאל הסלופ
- ביל האנטר – ביל הסלופ
- רייצ'ל גריפית'ס – רונדה אפינסטל
- סופי לי – טניה דגאנו
- ג'יני דריינן – בטי הסלופ
- ג'ני נווינסון – דידרי צ'יימברס
- דניאל לאפיין – דייוויד ואן ארקל
- מאט דיי – ברייס נובס
- רוז המונד – שריל
- בלינדה ג'ארט – ג'נין
- פיפה גרנדיסון – ניקול
- דניאל ויילי – פרי הסלופ
- גבי מילגייט – ג'ואני הסלופ
- כריס הייווד – קן בלאנדל
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיירה טוויד הידס שימשה כאתר צילומים של העיירה הבדיונית פורפס ספיט,[1] אם כי הסצנה בה מיוריאל ורונדה עוזבות את פורפס ספיט צולמה בקולנגאטה.[2] אתרי צילומים נוספים היו מורטון איילנד, דרלינגהרסט, גולד קוסט, פרמאטה, קינגספורד, סרפרז פרדייז וסידני.
כדי לגלם את מיוריאל, טוני קולט העלתה במשקלה 18 ק"ג בשבעה שבועות.[3]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט קיבל ביקורת חיוביות וציון של 78% באתר Rotten Tomatoes המבוסס על 40 ביקורות, עם ממוצע משוקלל של 6.9 מתוך 10.[4] באתר Metacritic קיבל הסרט ציון של 63 מתוך 100 על סמך 14 ביקורות.[5]
רוג'ר איברט מהשיקגו סאן-טיימס כתב שהסרט "חסר רחמים בתיאור החברה הפרובינציאלית, ובכל זאת הוא מגלה חיבה אדירה לניצוליו המוזרים ... [יש] בו הרבה צחוקים גדולים וקטנים, אך גם זרם-סמוי מלנכולי, החושף את עצמו כלפי סוף הסרט בסדרת הפתעות והתפתחויות בלתי צפויות ... "[6]
יציאה לאקרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרנת הבכורה של הסרט נערכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בספטמבר 1994. חודש אחר כך הוא יצא לאקרנים באוסטרליה.
סך ההכנסות של הסרט בארצות הברית היו 15,119,639 דולר.[7]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרס | קטגוריה | מועמדים | תוצאה |
|---|---|---|---|
| פרסי AACTA (האקדמיה האוסטרלית לקולנוע) |
הסרט הטוב ביותר | לינדה האוס | זכייה |
| ג'וסלין מורהאוס | זכייה | ||
| הבימוי הטוב ביותר | פי ג'יי הוגאן | מועמדות | |
| התסריט הטוב ביותר | מועמדות | ||
| השחקנית הטובה ביותר | טוני קולט | זכייה | |
| שחקן המשנה הטוב ביותר | ביל האנטר | מועמדות | |
| שחקנית המשנה הטובה ביותר | ג'יני דריינן | מועמדות | |
| רייצ'ל גריפית'ס | זכייה | ||
| העריכה הטובה ביותר | ג'יל בילקוק | מועמדות | |
| הסאונד הטוב ביותר | דייוויד לי | זכייה | |
| גלן נונהאם | זכייה | ||
| ליוויה רוזיק | זכייה | ||
| רוג'ר סאבאג' | זכייה | ||
| התפאורה הטובה ביותר | פאדי רירדון | מועמדות | |
| התלבושות הטובות ביותר | טרי ריאן | מועמדות | |
| פרסי APRA | המוזיקה הטובה ביותר | פיטר בסט | זכייה |
| פרס באפט"א לקולנוע | התסריט הטוב ביותר | פי ג'יי הוגאן | מועמדות |
| פרס גלובוס הזהב | השחקנית הטובה ביותר | טוני קולט | מועמדות |
| פרס אגודת המבקרים של שיקגו | השחקנית המבטיחה ביותר | מועמדות | |
| פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בשיקגו | פרס הקהל | פי ג'יי הוגאן | זכייה |
| אגודת המבקרים של אוסטרליה | השחקנית הטובה ביותר | טוני קולט | זכייה |
| שחקנית המשנה הטובה ביותר | רייצ'ל גריפית'ס | זכייה | |
| גילדת הכותבים של אמריקה | תסריט הקולנוע הטוב ביותר | פי ג'יי הוגאן | מועמדות |
פסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיקה של להקת אבבא עומדת במרכז הסרט. הפזמונאים ביורן אולבאוס ובני אנדרסון נתנו רשות לשימוש בשיריהם בסרט, ולעבד את הלהיט "Dancing Queen" לתזמורת. שירים נוספים של הלהקה שמושמעים בסרט הם "מאמה מיה", "Waterloo", "פרננדו", ו-"I Do, I Do, I Do, I Do, I Do". שירים אחרים בסרט כוללים את "Sugar Baby Love" של להקת הרובטס, "The Tide Is High" של להקת בלונדי, "I Go to Rio" של פיטר אלן, "Happy Together" של להקת הצבים, ו"אווה מריה" של שוברט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חתונתה של מיוריאל
"חתונתה של מיוריאל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חתונתה של מיוריאל", באתר נטפליקס
"חתונתה של מיוריאל", באתר AllMovie (באנגלית)
"חתונתה של מיוריאל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חתונתה של מיוריאל", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "חתונתה של מיוריאל", באתר Metacritic (באנגלית)
- "חתונתה של מיוריאל", באתר אידיבי
- "חתונתה של מיוריאל", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"חתונתה של מיוריאל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The wedding belle" by Stephen Lowenstein, The Guardian, 22 October 2000
- ^ "Where you can recreate your favourite movie scenes in Queensland" by Sarah Motherwell, The Courier-Mail, 12 November 2015
- ^ Thise, Mark (2008). Hollywood Winners & Losers A to Z. Hal Leonard Corporation. p. 35.
- ^ "Muriel's Wedding".
- ^ "Muriel's Wedding".
- ^ Ebert, Roger (17 במרץ 1995). "Muriel's Wedding Movie Review (1995)". Chicago Sun-Times. נבדק ב-31 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Muriel's Wedding (1995) – Weekend Box Office Results". Box Office Mojo. 1995. נבדק ב-31 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)
| הקודם: 1993: הפסנתר |
פרסי מכון הקולנוע האוסטרלי – הסרט הטוב ביותר 1994: חתונתה של מיוריאל |
הבא: 1995: אנג'ל בייבי |