חתונת מונסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חתונת מונסון
Monsoon Wedding
Monsoon Wedding.jpg
בימוי מירה נאיר
הפקה מירה נאיר
קרוליין ברון
תסריט סברינה דהוואן
עריכה אליסון כ. ג'ונסון
שחקנים ראשיים נסרודין שאה
שפאלי שאה
וסונדהארה דאס
ויג'יי רעאז
מוזיקה מיכאל דאנה
צילום דקלן קווין
מפיץ USA Films
מדינה הודו
ארצות הברית
אולפן Mirabai Films
הקרנת בכורה 30 באוגוסט 2001
משך הקרנה 114 דקות
שפת הסרט אנגלית
פנג'אבי
הינדית
סוגה קומדיה רומנטית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב US$1.2 מיליון[1]
הכנסות US$30.8 מיליון[2]
הכנסות באתר מוג'ו monsoonwedding
פרסים פרס אריה הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חתונת מונסוןהינדית: मानसून वैडिंग, באנגלית: Monsoon Wedding) הוא סרט משנת 2001 בבימויה של מירה נאיר, אשר עוסק בחתונתה בשידוך של אריטי, בת למשפחה פנג'אבית מסורתית מדלהי. הסרט זכה להצלחה בינלאומית, וזכה בפרס אריה הזהב, וכן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. מחזמר המבוסס על הסרט עלה לבמה בברודוויי באפריל 2014.[3]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הסרט, אב המשפחה, לאליט ורמה (נסרודין שאה), מנסה לארגן חתונה ענקית, כאוטית, ויקרה עבור בתו, אדיטי (וסונדהארה דאס). היא נישאת לחתן ששודך לה, המאנט ראי (פארבין דבאס), איש צעיר החי בארצות הברית, ואותו לא פגשה עד זמן קצר לפני החתונה. בהתאם למסורת הפנג'אבית, המשפחה המורחבת מגיעה לאירוע מכל קצות תבל, כולל מהודו, אוסטרליה, עומאן, וארצות הברית, ומביאים עמם את כל מטעניהם הרגשיים.

הסרט מתמקד במאבקם של לאליט ואשתו, פימי (לילט דוביי), לקיים את החתונה בהצלחה. הם נעזרים באחותה של פימי, שאשי, ובעלה, סי. ג'יי. טג' פורי (רג'אט קאפור), הגיס העשיר. לאליט חב לטג' תודה על כך שהוא עזר למשפחה להשתקם לאחר החלוקה של הודו, שהשאירה אותם מחוסרי פרוטה. עכשיו, טג' מציע לשלם עבור לימודיה של בת הדוד של אדיטי, ריאה ורמה (שפאלי שאה), באוניברסיטה בארצות הברית. ריאה, יחד עם אמה, עברו לחיות עם משפחתו של לאליט כאשר אביה נפטר. היא מודאגת כאשר נראה לה שטג' מתקרב לקרובת משפחה צעירה, ילדה בת עשר, עלייה.

מספר ימים לפני החתונה, אדיטי שבה לנהל רומן עם המאהב הקודם שלה, הבוס הנשוי שלה, ויקרם. היא מספרת על כך להמאנט, שבתחילה כועס, אך אחר כך אומר לה שהוא מעריך את כנותה. בתורה, אדיטי אומרת שהרומן רק הזכיר לה למה היא הפסיקה להתראות עם ויקרם מלכתחילה - והיא בטוחה שהם יכולים לשים את זה מאחוריהם ולהיות מאושרים ביחד. בינתיים, פי. קיי. דוביי (ויג'יי רעאז), מארגן החתונות, מתאהב באליס, המשרתת של משפחת ורמה. אחיה הקטן של אדיטי, וארון (אישאן נאיר) מתכנן עבור אדיטי ריקוד מפואר לכבוד מסיבת קדם-החתונה יחד עם בת דודם, עיישה (נהה דוביי), אך לאליט דואג שהילד נשי מדי, והוא רוצה לשלוח אותו לפנימייה. במסיבה, וארון מסרב לרקוד, ועיישה מופיעה לבד. תחת כיסוי המופעים והשמחה, ריאה תופסת את טג' לוקח את עלייה לנסיעה במכוניתו. היא מונעת מהם לנסוע משם, ולוקחת את עלייה ממנו, כאשר היא מכריזה לאוזני כל שהוא התעלל בה מינית כילדה. חלק מהנשים מסרבות להאמין לה, וטוענות שהיא ממציאה את ההאשמות מכיוון שהיא עצמה אינה נשואה. ריאה עוזבת במצב רגשי קשה.

למחרת, לאליט הולך לבקר את ריאה, ומתחנן שתחזור לחתונה. הוא מודה שהוא לא יכול לדמיין מה שהיא עברה, אבל גם אומר שהוא לא יכול להתכחש לטג': הוא בן משפחה, והיחסים ביניהם ארוכי טווח. עם זאת, ריאה מסכימה לחזור עמו. שעות לפני החתונה, לאליט לא יכול לשאת את האשמה שהוא מרגיש, ומורה לטג' ולאשתו לעזוב את החתונה ואת המשפחה, עליה הוא מוכן להגן בנפשו. אשתו של טג' מתרעמת שמגרשים אותם "בשל דבר כל כך קטן!", אך לאליט עומד איתן בדעתו.

במהלך החתונה, לאחר טקס הנישואים של אדיטי והמאנט, גם דוביי ואליס מתחתנים, בעזרתם של בני המשפחה. ריאה מרגישה סגירת מעגל, ושהיא יכולה עכשיו להתקדם בחייה, ונראה שהיא נמשכת לקרוב רחוק שהגיע לאירוע. הכל נגמר בטוב, וכולם רוקדים, מאושרים, לצלילי המוזיקה.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נסרודין שאה, בתפקיד לאליט ורמה
  • לילט דוביי, בתפקיד פימי ורמה
  • שפאלי שאה, בתפקיד ריאה ורמה
  • וסונדהארה דאס, בתפקיד אדיטי ורמה
  • ויג'יי רעאז, בתפקיד פי. קיי. דוביי
  • טילוטמה שום, בתפקיד אליס
  • פארבין דבאס, בתפקיד המאנט ראי
  • ג'אט קאפור, בתפקיד טג' פורי
  • נהה דוביי, בתפקיד עיישה ורמה
  • רושאן סת, בתפקיד מוהאן ראי

בכורה וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכורת חתונת מונסון הייתה בפסטיבל קאן, ב-2001, במסגרת מארשה דו פילם. הסרט הכניס $30 מיליון בקופות.[4][5]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה. מירה נאיר הייתה ההודית השנייה לזכות בפרס זה (הראשון היה סטיאג'יט ריי עבור Aparajito).

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]