תאוגוניה
התאוגוניה (ביוונית עתיקה: Θεογονία , בתרגום לעברית: הולדת האלים) היא אפוס יווני עתיק שנכתב על ידי המשורר הֵסִיוֹדוֹס בערך במאה השמינית לפנה"ס. בשירה כלולים פרטים היסטוריים וגנאלוגים על אודות האלים היווניים והקוסמולוגיה העתיקה, כפי שהיו מוכרים להסיודוס מן המסורת שבעל-פה בזמנו.
השירה היא בין השירות המשפיעות ביותר על המיתולוגיה היוונית וככל הידוע עלילות האלים מוזכרות בה לראשונה. התאוגוניה היא ניסיון ליישב מסורות שונות על האלים לכדי רשימת תולדות עקבית, אך פרטי מסורות סותרות השתמרו במיתוסים שונים. האורפיזם, למשל, גרס השתלשלות שונה מזו המתוארת בתאוגוניה.
תולדות האלים על פי התאוגוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בהתחלה הייתה רק ריקנות הקרויה כאוס (שורה 116 - כאוס אכן הראשון נתהווה) ואז נוצר העולם (ללא בורא להיווצרות זו),
כלומר נוצרה הפרדה בין יסודות הטבע הבסיסיים לפי הפירוט הבא: - לתוך הריקנות נכנסו ללא שמישהו ילד אותם שלושת יסודות העולם המשלימים את היסוד הרביעי (כאוס) ומהם ייוולדו מאוחר יותר כל דורות האלים:
- נולדו מכאוס (ללא בת זוג מוגדרת, שורה 123)
- ניקס, יחד עם אחיה ארבוס יולדת (שורה 125) את
- ניקס, ללא קיום יחסי מין (שורה 214) יולדת את:
- גאיה יולדת (שורה 128) את אורנוס (הרקיע), את ההרים הנישאים (Ourea) בהם חיות הנימפות (הנימפות עצמן נולדות מאוחר יותר) ואת הים (פונטוס) (שורה 131)
- ניקס ממשיכה ללדת (שורה 215) את
הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרקיע (אורנוס) רובץ על אמו, גאיה (האדמה) ונמצא איתה בסוג של משגל בלתי פוסק. מזיווגם של אורנוס וגאיה נולדו שלושה עמי ענקים - הטיטאנים, הקיקלופים וההקאטונכרים.
- קודם (שורה 133) מתהווים בבטנה של גאיה תריסר הטיטאנים:
- אחר כך נוצרו הקיקלופים (שורה 140)
- ברונטס ( Brontes) - רעם
- סטרופס (Steropes) - ברק
- ארגס (Arges) - בוהק
- לבסוף (שורה 149) ההקטונכירים - מפלצות בעלות 50 ראשים ומאה ידיים כל אחד
- קוטוס (Cottus)
- בריאריאוס (Briareus)
- גיאס (Gyges)
אורנוס תיעב את ילדיו (שורה 156) ולכן לא אפשר להם להיוולד ושמר אותם בבטנה של אמם - גאיה. גאיה יצרה חרמש מאבן (שורה 161) וביקשה מילדיה שישתמשו בו על מנת לחלץ עצמם מבטנה. כולם פחדו (שורה 167) ולא העזו, חוץ מבן הזקונים קרונוס שלקח את החרמש (שורה 180), קצץ את אברו של אורנוס וגאיה השליכה אותו לים, מהסירוס נולדו:
- מטיפות הדם של פעולת הסירוס נולדו:
- מהקצף הלבן שנוצר בים סביב האשכים נוצרה אפרודיטה (שורה 195)
- אריס, בתה של ניקס יולדת (שורה 226) את:
- פונוס (Ponos) - עבודה
- לימוס - רעב
- ליתי (Lethe) - שכחה
- אלגים (Algea) - כאבים / ייסורים
- קרבות/מלחמות הרג/קטל, טבח, הרג בני אדם, מדון/סכסוך שקר ומחלוקת, מאוחר יותר מוזכרים בשם היסמינה (Hysminae), מחאי (Makhai), פונוי (Phonoi), אנדרוכטסאי (Androktasiai), נייקאה (Neikea), פסיאודולוגוי (Pseudologoi), אמפילוגאי (Amphilogiai), דיסנומיה (Dysnomia), אטה (Aite)
- השבועה (Oath)
- גאיה יחד עם בנה - פונטוס יולדת (שורה 234) את:
- לאחר שהוכנעו הטיטאנים, גאיה, יחד עם טרטרוס ילדה (שורה 823) את בנה האחרון - טיפואוס (או טיפאון המזוהה עם טיפון)
הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גם קרונוס, כאביו לפניו לא רצה תחרות ולא רצה שהילדים יצאו לאוויר העולם, מהוריו - גאיה ואורנוס הוא קיבל את המידע שאחד מבניו יביס אותו (שורה 463) ולכן (שורה 459) בלע כל תינוק מיד עם היוולדו. ריה, האם הייתה אומללה מכך, ופנתה אל הוריה (אורנוס וגאיה) בבקשת עזרה, והם הסכימו לעזור, לכן כשקרבה ללדת נסעה לכרתים, ושם הסתירה את זאוס במערה והגישה במקום זאת לקרונוס אבן עטופה בחיתול. קרונוס בלע את האבן וכתוצאה - הקיא (שורה 497) את כל ילדיו, האבן שהקיא היא האומפאלוס הנמצא בטבור העולם, כלומר בדלפי.
- יאפטוס נשא את אחייניתו, קלימנה, בתם של אוקיינוס וטתיס ונולדו להם (שורה 509)
- נראוס, יחד עם דוריס, בתם של אוקיינוס וטתיס, הוליד (שורה 241) את הנראידות, 51 בנות ים בהן אמפטריטי אשת פוסידון
- תאומס יחד עם אלקטרה, בתם של אוקיינוס וטתיס, הוליד (שורה 265) את:
- פורקיס, יחד עם אחותו קיטו הולידו את
- טתיס יחד עם אחיה אוקיינוס יולדת 3,000 נהרות (שורה 337)
- תיאה, יחד עם אחיה היפריון, יולדת (שורה 371) את:
- אוריביה, יחד עם קריאוס (שורה 375) יולדת את
- אסטריוס (Astraios)
- פלס
- פרסס
הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדוזה הייתה בהריון מפוסידון, כאשר פרסאוס הסיר את ראשה, היא ילדה את (שורה 280)
- כריסאור
- פגסוס
- אכידנה יחד עם טיפאון (טיפון) ילדה (שורה 306) את
- אכידנה יחד עם בנה אורתוס הולידה את האריה מנמאה (שורה 328) והרה גידלה אותו
- אאוס, יחד עם אסטריוס ילדה (שורה 378) חלק מהרוחות העזות (Anemoi) את זפירוס (Zephyrus), בוראס (Boreas), נוטוס (Notus)
- אאוס, בכינויה אריגניה, ילדה (שורה 380) את אאוספורוס (כוכב הבוקר) ואת שאר הכוכבים.
- סטיקס יחד עם פאלאס הולידו (שורה 384) את
- פויבי שכבה עם אחיה קויוס וילדה את:
הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסאור, יחד עם קלירואי (בת של אוקיינוס) הוליד את גריאונבס
- אסטריה יחד עם פרסס ילדה את הקטי
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסיודוס, שירת הסיודוס (מעשים וימים, תאוגוניה, מגן הראקלס), תרגם שלמה שפאן, מוסד ביאליק, 1956
- הסיודוס, עבודות וימים, תרגם אהרן שבתאי, הוצאת שוקן, 2004 (הנספח כולל גם קטעים גדולים מן התאוגוניה.)
- הסיודוס, תאוגוניה, מיוונית עתיקה שמעון בוזגלו, אבן חושן, 2017
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזות בנות הליקון, שיר הפתיחה מתוך תאוגוניה. תרגום ומבוא מאת יהודה ליבס
- התאוגוניה מאת הסיודוס בתרגום לאנגלית
- התאוגוניה ביוונית עתיקה
- תאוגוניה, התאוגוניה במלואה בתרגומו של שמעון בוזגלו
- אילן היוחסין בתאוגוניה בעריכת שמעון בוזגלו
- דביר שוורץ, "התרבות הפוליטית בישראל: מהומרוס להסיודוס", השילוח, 3, פברואר 2017
- תאוגוניה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
