טאבאוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טאבאוני
TaveuniNASA.jpg
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 16°49′00″S 179°58′00″E / 16.816666666667°S 179.96666666667°E / -16.816666666667; 179.96666666667
שטח 434 קילומטר רבוע
אורך 42 קילומטר
רוחב 15 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה פיג'י עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 19,000 (נכון ל־2015) תושבים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טאבאוני, האי השלישי בגודלו בקבוצת איי פיג'י, ששטחו 434 קמ"ר. האי נמצא ממזרח לאיים ויטי לוו וונואה לוו, הגדולים שבאיי המדינה. האי הוא ממקור געשי. האי משתייך לקבוצת האיים ונואה לוו והוא חלק מפרובינציית קקאודרווה, אשר נמצאת בטריטוריה הצפונית של פיג'י.

אוכלוסיית האי מוערכת בכ-19 אלף תושבים, אשר 75 אחוזים מהם ילידי פיג'י המקוריים, זאת על פי מפקד אוכלוסין אשר נערך בשנת 2015. בטאבאוני יש צמחייה פראית, והאי ידוע בתור 'אי הגן של פיג'י'. האי מהווה יעד תיירות פופולרי, וזאת עקב אתרי הצלילה הייחודיים שנמצאים בסמוך לאי, המגוון הפורה של מיני ציפורים שונים, מסלולי הליכה בטבע, ומפלי מים. בחלק המרכזי של האי ישנם אחוזים גבוהים של משקעים, ביחס לשאר האי. מקורו הגעשי של האי ואיכות האדמה הגבוהה, תרמו רבות לתעשייה ההיסטורית והעיקרית של האי, חקלאות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלי בומה

אורך האי הוא 42 ק"מ, ורוחבו הוא בין 10-14 ק"מ. בטאבאוני יש כ-150 חרוטים געשיים, כולל את הר אולוגאלאו, שמתנשא לגובה של 1,241 מטרים מעל לפני הים, הפסגה הגבוהה ביותר באי, והשנייה בגובהה בפיג'י. מאז התיישבות האדם לראשונה באי, בשנים 750-950 לפנה"ס, ועד ימינו, היו באי לפחות 58 התפרצויות געשיות, אשר השפיעו בעיקר על חלקו הדרומי של האי. ההתפרצות האחרונה, ב-1550, הציפה את דרום האי בלבה.

אגם טאגימאוסיה נחשב לאחת האטרקציות המרכזיות באי. האגם נמצא בלוע הר געש בגובה של 800 מטרים מעל פני הים, וצומח שם הפרח הנדיר טאגימאוסיה, אשר נקרא על שם המקום. מפלי בומה, בין מפלי המים המפורסמים בפיג'י, נמצאים בשמורת הטבע בומה שבמזרח האי.

רבות מהאטרקציות הידועות באי נמצאות מתחת למים. שונית הקשת (אנ'), שנמצאת סמוך לצדו המערבי של האי, נחשבת לאחד המקומות הפופולארים והמבוקשים לצלילה בעולם, וזאת עקב ריבוי האלמוגים שנמצאים בה, ואף נחשבת ל'בירת האלמוגים הרכים העולמית'. שונית וונה (Vuna Reef), שממוקמת על יד הקצה הדרומי של האי, מאפשרת לצולל להגיע לים הפתוח לצפות במיני דגים נדירים. לווייתן גדול-סנפיר חולף לעיתים תכופות בשוניות בקרבת האי, בחודש יולי.

שלט על האי, המסמן את קו התאריך הבינלאומי

מרידיאן 180 המעלות חולף על פני האי, וחוצה אותו לשני חלקים, כך שצפון-מזרח האי נמצא בקו אורך 179-, וחלקו הדרום-מערבי של האי נמצא בקו אורך 179+. זוהי דוגמה לבלבול שיכול להווצר במערכת מידע גאוגרפית, כך שבצד האחד של האי התאריך שונה, מאשר בצד השני, וקיים הפרש של 24 שעות בין שני החלקים. מטעמי נוחות, כל מדינת פיג'י משתמשת בתאריך הנכון לצדו הצפון-מזרחי של האי.

עיקר האוכלוסייה באי ממוקמת בצדו המערבי. באי קיימים שמונה כפרים עיקריים. רוב האוכלוסייה, אשר עומדת על כ-19,000 תושבים, הם ילידים פיג'יאנים, ואילו השאר הם הודים-פיג'יאנים.

האקלים באי הוא טרופי ברובו, ללא טמפרטורה קיצונית. העונה הגשומה מתפרסת על פני החודשים נובמבר עד אפריל, אשר מאופיינים במשקעים רבים, ואף בסופות טרופיות. המשקעים באי הם רבים, עקב עננות אורוגרפית, הנוצרת במרכז האי. בממוצע, יורדים בשנה 10 מטרים של משקעים בחלקו המזרחי של האי. בחלקו המערבי של האי המשקעים נמדדים בכמות נמוכה יותר, עקב חסימת הרכס במרכז האי את רוחות הסחר.

בקצהו הצפון-מזרחי של האי ממוקם שדה התעופה מאטיי, המשמש לטיסות פנים בלבד. בשדה זה יש נתיב נחיתה בודד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאבאוני בוויקישיתוף