טאגאלוג (עם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טאגאלוגאנגלית: Tagalog people) הם קבוצה אתנולינגוסטית העיקרית בפיליפינים. יש להם חברה מפותחת עם המרכז התרבותי במנילה, שנקבעה כעיר הבירה של הפיליפינים. רובם מתגוררים באזורי המטרופולין של מנילה וקלברזון בדרום האי לוזון, כמו כן הם מצויים גם במחוזות בולקאן, בטאן, זאמבאלס, נואבה אסיג'ה ואאורורה במרכז לוזון ובאיים נוספים. הטאגאלוג מונים כ־30 מיליון נפש. השפה הלאומית של הפיליפינים, נגזרת בעיקר משפת הטאגאלוג.[1] בני הטאגאלוג הם בעיקר נוצרים קתולים, אך יש גם בניהם מאמיני דתות אחרות כולל דתות אתניות, בודהיזם ואסלאם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבוש מסורתי של בני הטאגלוג, ראשית המאה ה-19

באתר הארכיאלוגי העתיק ביותר בפילפינים, מאויירים קירות הסלע בציורי סלע, שנחצבו על קירות האתר, ויש בהם כ 130 דמויות של חיות ואנשים. אלה כנראה נחצבו על ידי אבות אבותיהם של אנשי הטאגאלוג, בתקופה הנאוליתית המאוחרת לפני 4000 שנה. לדברי הארכאולוגים, הדמויות האנושיות על הקירות הן של תינוקות, שצויירו כנראה מתוך האמונה, שהציור על הקיר הקדוש להם, ייגן על הילדים ממחלות.

הרשומה המוקדמת ביותר של טאגאלוג היא מסמך בסוף המאה ה-9, הידוע בשם "לגונה קופרפלאט". הוא מיוחס לתאריך 21 באפריל 900 בלוח השנה הגרגוריאני.[2] השפה של המסמך היא מלאית קדומה, ומכיל מספר רב של מילות מפתח מסנסקריט ואלמנטים של אוצר מילים לא מלזי.[3] המסמך קובע כי הוא משחרר את המחזיקים בו מחוב של זהב בהיקף מסוים.[4] המסמך וכל מה שנמצא סביבו מעידים על חברה מורכבת עם מנהגי קבורה בסרקופגים התפתחה בחצי האי בונדוק במחוז קויזון. כמו כן, הוקמו קהילות של טאגאלוג במנילה וטונדו, כולם ביובל נהר פאסיג. קהילות נוספות התפתחו במקומות נוספים. בתקופת שלטונו של סולטאן בולקיה בשנים 1485 - 1521 החליטה סולטנות ברוניי לשבור את המונופול של טונדו בסחר עם סין על ידי תקיפת טונדו והקמת סלרונג כמדינת בובה ברוניינית.

הנוסע טום פירס שהיה באזור, בראשית המאה ה-16, ציין כי אנשי האי לוזון היו "בעיקר כופרים" ולא מוערכים הרבה במלאקה בזמן שהוא שהה שם. עם זאת הוא גם ציין כי הם היו אנשים חזקים, חרוצים, ועוסקים ״בדברים שימושיים״. מסעו של פירס הוביל אותו לגלות שבארצם יש מספיק מזון, שעווה, דבש, זהב מסוג נחות. השליט של הטאגאלוג לא היה מלך, הם נשלטו על ידי קבוצה של זקנים. הם סחרו עם שבטים מבורניאו ואינדונזיה. היסטוריונים פיליפינים מציינים כי היו כ-80 שפות שונות מדוברות במלאקה.[5] כאשר הספינה של מגלן הגיעה לפיליפינים, הוא ציין שהם אוספים אלמוגים[6] הקשר עם שאר דרום מזרח אסיה הוביל ליצירת כתב ששימש מאוחר יותר בספר ״דוקטרינה כריסטיאנה״, שנכתב על ידי המתנחלים הספרדים מהמאה ה-16.[7]

פועל מבני הטאגלוג, במנילה, תחילת המאה ה-20

ב-19 במאי 1571 העניק מיגל לופז דה לגזפי את התואר "עיר" למושבה מנילה. התואר אושר ב־19 ביוני 1572. בהשפעת ספרד, הפכה מנילה למרכז הקולוניאלי שלה במזרח הרחוק. הפיליפינים הייתה מושבה ספרדית שחוסה תחת הסמכות של ספרד החדשה, ונוהלה על ידי המושל הכללי של הפיליפינים ששלט ממנילה.[8] במשך 333 שנות השלטון הספרדי נכתב ספרי דקדוק ומילונים שונים של שפת הטאגאלוג על ידי אנשי כמורה ספרדיים. [9] המילון החשוב הראשון של שפת טאגאלוג נכתב על ידי המיסיונר הצ'כי הישועי פאבלו קליין בתחילת המאה ה -18. [10] המשורר המקומי פרנסיסקו באלאזר (1788–1862) נחשב כסופר טאגאלוג החשוב ביותר, העבודה הבולטת ביותר שלו הייתה בתחילת המאה ה-19 אפוס פלורנטה בלורה.[11]

יוצאי אסיה המקוריים שהגיעו לאמריקה הצפונית לאחר תחילת ההתיישבות האירופית היו קבוצה של פיליפינים המכונה "לוזוניאנים" או ״אינדיאנים של לוזון״ שהיו חלק מצוות הספינה הספרדית Nuestra Sñora de la Buena Esperanza. הספינה הפליגה ממקאו ועגנה במפרץ מורו בחוף קליפורניה ב-17 באוקטובר 1587, כחלק ממסחר בין הודו המזרחית (השם הקולוניאלי של מה שיהפוך לפיליפינים) לבין ספרד החדשה (מושבות ספרד בצפון אמריקה).[12] עוד מלחים פיליפינים הגיעו לאורך החוף בקליפורניה, כאשר שני המקומות היו חלק מהאימפריה הספרדית.[13] ב-1763 הקימו "אנשי מנילה" או "טגלאס" יישוב בשם סנט מאלו בפאתי ניו אורלינס, לואיזיאנה.[14]

לאנשי הטאגאלוג היה תפקיד פעיל ב־1896 במהלך המהפכה הפיליפינים ורבים ממנהיגי המהפיכה היו ממנילה או המחוזות שמסביב. [23] הקטיפונאן, ארגון המחתרת, התכוון לקרוא לפיליפינים בשם "קטגלוגן "או ״רפובליקת טאגאלוג״,[15] והרחיב את משמעותו של השם לכל הילידים באיי הפיליפינים.[16]

טאגאלוג הוכרזה כשפה הרשמית על ידי החוקה הראשונה בפיליפינים, החוקה של ביאק-בטו-נה בשנת 1897.[17] בשנת 1935, בחוקה הפיליפינית החדשה, האנגלית והספרדית נשארו כשפות הרשמיות, אך נחקק חוק שמאמץ שפה לאומית משותפת המבוססת על אחת משפות הילידים הקיימות.[18] לאחר לימוד ודיון, ה״מכון לשפה הלאומית״, וועדה המורכבת משבעה חברים שייצגו אזורים שונים בפיליפינים, בחרו בטאגאלוג כבסיס לאבולוציה ולאימוץ של השפה הלאומית של הפיליפינים. הנשיא מנואל קויזון, ב־30 בדצמבר 1937, הכריז על בחירת שפת הטאגאלוג שתשמשה כבסיס לשפה הלאומית של הפיליפיני.[19] ב-1939, הנשיא קויזון שינה את השם של השפה הלאומית המבוססת על טאגאלוג כ"וויקאנג פמבנס " (שפה לאומית).[20] בשנת 1959, שם השפה שונה עוד לשם פיליפינו. חוקת 1973 קבעה את ה"פילפינו "המבוססת על טאגאלוג, יחד עם אנגלית, כשפה רשמית והוחלט על פיתוח רשמי של שפה לאומית משותפת שתיקרא פיליפינית.[21]

אמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הטאגאלוג מאמינים באופן מסורתי בשתי צורות של הנשמה. הראשונה ידועה בשם kakambal (שמשמעו=״תאום״), שהיא נשמת החיים. בכל פעם שהאדם ישן, נשמתו יכולה לנדוד למקומות אחרים על פני הארץ. כאשר הנשמה נתקלת באירוע מזעזע היא מחוללת סיוטים בנפשו של האדם שאליו היא שייכת.

כאשר אדם מת, "נשמת החיים" שלו הופכת בסופו של דבר לצורה השנייה של הנשמה, לפי האמונה הטאגאלוגית, שנקראת kaluluwa (שמשמעו= "רוח"). במסורת הטאגאלוג ״רוחו״ של האדם נודדת ל״קאסאנאן״ (=לגיהנום, אם האדם היה רע בחייו) או ל״מאקה״ ("גן עדן", אם האדם היה טוב בחייו). מסע הרוח לאחר המוות נעשה בעזרת יצורים מקודשים או באמצעות התערבות אלוהית שהוא יוצר היקום.[22]

נוסף על האמונה בקלואווה, נוצרה מסורת הנקראת פאנגאלולואה Pangangaluluwa. זאת המסורת של עזרת רוחות האבות, לרוח של המת להגיע אל המקום הטוב - Maca או לפעול ולהשפיע על רוחו הרעה, שלא תגיע ״לגיהנום״, אלא ל"גן עדן" = למאקאה. בטקסים כאלה המסורת מועברת בדקלום ושירה, וישנם גם מינהגי נתינה ונדבה שמטרתם לעורר את הרוחות ולהעבירן למקום הנשמות הטהורות והטובות. מסורת זו של טקסים נספגה גם באמונות הנוצריות של הטאגאלוגים, וטקסים מתאימים נערכים בצורה מודרנית בין ה-27 באוקטובר ל-1 בנובמבר, אם כי ניתן לקיימם בכל יום בשנה. ישנם שירים מסורתיים ששרים או מנגנים בעת הטקסים האלה שמילותיהן עוסקות במצוות, בנדבות, בעולם הטוב, בשערי השמיים שנפתחים, בהזדמנות למעבר לעולם הטוב שאסור להחמיצה ועוד.[23][24]

שלושת הצמחים המקודשים כוללים את דקלי קוקוס המהווים את הצמחייה הראשונה הנובטת מתוך אפר המתים. השניים הם עצי פיקוס מסוימים שמהווים את ביתו של הכח העליון, והבמבוק הוא העץ שממנו האנושות התפתחה.[25] [26]

מספר ״שלוש״ היה מספר קדוש באמונות הטאגאלוג העתיקות. כאשר אלוהים וכוחות הרשע נלחמו במהלך היצירה הקוסמית, המלחמה נמשכה שלושה ימים ושלושה לילות. בנוסף לכך, לאלוהים - Bathala היו שלוש בנות אלוהיות (טאלה, מאיירי והנן) וישנן שלושה משכנות אלוהיים. כמו כן, היו שלושה יצורים אלוהיים במהלך היצירה הקוסמית וכאשר שניים מתוכם מתו במהלך יצירת הקוסמוס, הצטרפה אמם ואל נוסף ויצרו את השילוש המקודש עם האל הגדול. במיתולוגיה של הטאגלוג במהלך גלגול יצירת הייקום היו מספר התחלפויות של שלישיות אלים, שלקודמים מיועדים תפקידים או גורלות מיוחדים.[27]

מחקר ארכאולוגי ב־2018 מצא כי הכלבים היו שכיחים מאוד אצל בני הטאגאלוג לפני הכיבוש הספרדי, והם טופלו כשווים לבני אדם. ממצאים אלה מגבים את הידע מהמסורת כי כלבים הם יצורים המבורכים על ידי האלים. כלבים נקברו תמיד בנפרד, ויש להם זכות למנהגי קבורה נאותים. באתר קבורה בסנטה אנה, במנילה, נמצא כלב שנקבר ראשון, ואחרי כמה שנים, מלווה הכלב, ילד אנושי, מת ונקבר מעליו. מעשה הממחיש את החשיבות שנתן האדם לכלבים באמונות העתיקות.[28] [29]

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבני טאגאלוג הייתה בתחילה דת ייחודית משלהם, הידועה בשם טגליסמו, אבל השם המקורי של הדת אינו ידוע ולא תועד על ידי הספרדים. כשהספרדים הגיעו, הקתוליות הרומית נכפתה בכוח על ידי המתיישבים שהרסו את כל הדתות האחרות, כי ראו אותן כנחותות מהדתות האירופאיות. כיום, רוב בני הטאגאלוג שייכים לכנסייה הקתולית, ואילו מיעוט קטן שייך לכיתות פרוטסטנטיות שונות או לכנסיות נוצריות אחרות. יש מספר קטן של מוסלמים ומספר זעום של בני טאגאלוג שדבקים ביסודות הדת העתיקים.

הדת הטרום-קולוניאלית של אנשי הטאגאלוג הייתה תערובת של מערכות אמונות מקומיות, הינדואיזם ובודהיזם. הדת סובבה סביב הקהילה. היא הושפעה מהודו. הדת הייתה תערובת שמאניסטית של פוליתאיזם ואנימיזם, הנקראים בשם טגליסמו (דת טאגלוג) או אניטיזם (דת אניטו).

החלק הראשון של הפנתאון המסורתי הם תושבי Kaluwalhatian - היינו, משכן האלים, דומה לרעיון הנוצרי של גן עדן. שם מתגוררים, "האניטו" - מונח שמציין שלוש משמעויות: הראשונה היא "אלוהות" (אלים ואלות) כולל "אל עליון" והאלים שחיים בגן עדן. השנייה היא של ״רוחות״ - יצורים שנשלחו על ידי באתלה יחד עם אלוהויות נוספות כדי לסייע לאנושות בחיי היומיום. המשמעות האחרונה הוא "רוח האבות" - נשמות של בני אדם שנפטרו. אלה רוח האבות שנאספו על ידי "האל העליון" - Bathala כדי לסייע לקרוביהם ולצאצאים במקרים מיוחדים, בדרך כלל באמצעות חלומות. מלבד האניטו, יש בפנתיאון גם ישויות נמוכות יותר. יצורים אלה הם מגוונים בצורותיהם ונחשבים כמפלצות החיות בעולם לצד בני האדם. יצורים אלה מתגוררים בדרך כלל בתוך גבולות הטבע, אבל כאשר שלוותם מופרעת הם יכולים לגרום נזק חמור ואף להביא למוות. טאגלוגים שהיו בעלי יכולת רוחנית ליצור קשר עם אלוהויות ואנטיוטים היו ידועים כקטולנון. הקטולנון, היה המנהיג הרוחני והמתווך במגע בין האדם לאלוהות, הוא גם מילא את תפקיד המנהיג -הדטו datu, אם הוא עדיין לא חזר ממסעותיו או עדיין לא נבחר. בדומה לדאטו, הקטולנון עשוי להיות זכר או נקבה.

עבודות הקודש במקדשים הקדומים היו מבוצעות באמצעים שונים כגון הודיה, תפילה או אפילו הנצחה של אירוע. כל האלים ורוחות האבות נקראו בשם הקולקטיבי - אניטו. באתלה - האל העליון, הוא בין חמשת האלים הקדומים בפנתיאון של הטאגלוג.[30] האל העליון מתגורר בבית האלים [31] עם אלים ואלות אחרים כגון Amanikable, אל הציידים והמים הסוערים,[32]Idiyanale, אלת העבודה,[33]Dimangan - אל היבולים הטובים, Lakapati - אלת הפריון [34] מפולון - אל העונות, מאיירי - אלת הירח, טאלה - אלת הכוכבים, הנן - אלת הבוקר, Dumakulem - אל ההרים, טאבו - אלת הרוח והגשם, Anagolay - אלת הדברים האבודים, Apolaki - אלוהי השמש,ו Diyan Masalanta - אלת האהבה.

גם אלים קטנים מתגוררים במשכן האלים, והם כוללים את ליוויוויי - אילת שחר, טאג-אני - אלת הקציר, קידלת - אלוהי הברקים, והנגין - אל רוח.[35] משכן האלים לא קשור למקום שבו רוחות האבות נודדים. המקום שבו עוברים רוחות אבות הטובים הוא מתחת לאדמה ונקרא מאקה, ואילו המקום שבו רוחות אבות הרעות עוברות נקרא Kasamaan שגם הוא נמצא מתחת לאדמה. שלא כמו קאסאמאן, שהוא מקום של צער וסבל', מאקה הוא מקום שלווה ומלא שפע ואושר, כפי שרוחות האבות ראויות להיות בחיים שלאחר המוות. מאקה נשלט על ידי באתלה, שיש לו את היכולת להזמין רוחות להיכנס אל המאקה (וגם לקאסמאן) אם הוא רוצה. בעוד Kasamaan נשלט אך ורק על ידי אל בשם סיטאן, ששומר על הנשמות הרעות והוא האדון של ארבע אלות רעות: אלת המחלות, אלת הרס המשפחות, את השריפות, ואלת המוות.[36]

כל דבר בטבע נחשב קדוש בדת הטאגאלוג ממערות, נהרות, ימים, אגמים, הרים, עצים, רוח, שמים, וכן הלאה. אתרים קדושים נופסים כוללים גם מקומות של מוות (בתי קברות עתיקים), ומקדשים (לרוב בצורת מבצר או בניין גדול). באתרים אלה מתקשרים עם האלים, ובכך הם משמשים גם מקום פולחן, אבל גם מקום שבו האדם המתפלל צובר אנרגיה, אושר וחיוניות. האתרים המקודשים הם גם בתי anitos מסוימים או של רוחות האבות שנשלחו על ידי ״האל העליון״ לסייע לאנושות. בין האתרים המקודשים האלה בפיליפינים אפשר למצוא את:

  • אגם Taal והר הגעש.
  • Mount Cristobal - כמקום קדוש של רוחות רעות, אשר צריך גם להיות מכובד.
  • הר Banahaw - הקדוש כמקום של רוחות טובות, עוזרי Bathala.
  • הר Makiling - מקודש כמקום לרוחות טובות.
  • דרום סיירה Madre - מקודש, כי הוא גבוה וקרוב לגן עדן.
  • לגונה דה ביי - אגם מסחרי הראשי של בני טאגאלוג.
  • נהר Pasig - הדרך ששימשה את הטאגלוגים הקדומים מהמים המתוקים אל הים.
  • הר Arayat - הר בצפון מזרח פמפאנגה, שהוא קדוש.
  • מרינדוק - הרי מרינדוק ומערות באתלה
  • אתרי מערות שונים - הנחשבים "כביתם" של הרוחות והאלים.

הקתוליות הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע ״נזרין השחורה״ - חגיגה עממית נוצרית ב-9 בינואר כל שנה

הקתוליות הרומית הגיעה לראשונה לאזורי הטאגלוג בפיליפינים במהלך המאה ה-15, כאשר הספרדים הפילו את השלטון של טונדו ומאינילה לאורך נהר פאסיג. מאוחר יותר הם כפו את הדת האירופית, וניסו להחליף את מערכות האמונה השמאניות של הילידים. במאה ה -18, רוב הטאגלוגים דבקו בקתוליות הרומית, לעומת זאת, האמונות השמאניסטיות ומערכות אמונות אחרות של הטאגלוגים הועברו בחשאי על ידי הילידים לדורות הצעירים, תוך שמירה אפקטיבית על אמונותיהם ביצורים על טבעיים. עכשיו רוב בני טאגלוג ממשיכים לדבוק בקתוליות הרומית. התהלוכה הקתולית הגדולה ביותר בפיליפינים נחגגת ״בחג הנזארה השחורה״, אשר מתרחש בחיק הטבע.

עבור הקתולים מבני הטאגאלוג, אתרים קדושים כוללים קתדרלות, בזיליקות, כנסיות, ובתי קברות. עם זאת, בשל מערכות האמונה שהועברו מהמסורת בעבר, הרים מסוימים מוערכים גם כיום כאתרים קדושים, כגון הר Makiling והר Banahaw.

שפה וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

א״ב בכתב בייביין של שפת טאגלוג

השפה המקומית של בני טאגאלוג היא טאגאלוג עתיקה, אשר הפכה לשפה מודרנית. בטאגאלוג המודרנית ישנם 5 דיאלקטים שונים, בהתאם לתערובת השפה האנגלית בתוכה, ובהתאם לשילוב שפות מקומיות אחרות בתוך הניב המסוים. צורת הכתיב המקורית של השפה נקראת בייביין Baybayin. רק מעט אנשים יודעים היום לקרוא ולכתוב בבייביין. בשל כך, כתב היד העתיק של הטאגאלוג נחשב שנמצא על סף הכחדה. לאחרונה הוגשה הצעת חוק בקונגרס הפילפיני להפיכת הבייביין לכתב לאומי של המדינה, עם זאת, ההחלטה עדיין תלויה ועומדת בסנאט ובבית הנבחרים. כיום, הבייביין מתבטאת באופן אמנותי בקליגרפיה.

אנשי טאגאלוג היו דוברי ספרדית מיומנים מהמאות ה-18 עד ה-19 בעקבות תקופת הכיבוש הספרדי. כשהאמריקאים הגיעו, בסוף המאה ה-19, הפכה השפה האנגלית לשפה החשובה ביותר במאה ה-20. נכון לעכשיו, השפות של בני הטאגאלוג הן טאגלוג ואנגלית, ושילוב של השניים. השילוב ידוע כ"טאגאליש" Taglish. מילים ספרדית ספורות עדיין נותרו בשימוש, אם כי משפט שלם בספרדית כבר לא נשמע.

הכובש הספרדי הביא את האלפבית הרומי כצורת הכתיבה של הפיליפינים במאה ה-16 לאחר שחיסל מסמכים רבים שהיו כתובים באותיות הבייביין. בסופו של דבר החליף האלפבית הרומי את בייביין לאחר שממשלת ספרד הטילה סנקציות, על כל הילידים שממשיכו להשתמש בכתב הילידי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Radio Television Malacañang. "Corazon C. Aquino, First State of the Nation Address, July 27, 1987" (Video). RTVM. Retrieved 6 September 2013.
  2. ^ "The Laguna Copperplate Inscription Archived 2014-11-21 at the Wayback Machine. Accessed September 04, 2008.
  3. ^ Postma, Antoon (June 27, 2008). "The Laguna Copper-Plate Inscription: Text and Commentary". Philippine Studies. 40 (2): 182–203.
  4. ^ Morrow, Paul (2006-07-14). "Laguna Copperplate Inscription" Archived 2008-02-05 at the Wayback Machine. Sarisari etc.
  5. ^ Chinese Muslims in Malaysia, History and Development by Rosey Wang Ma
  6. ^ Pigafetta, Antonio (1969) [1524]."First voyage round the world". Translated by J.A. Robertson. Manila: Filipiniana Book Guild.
  7. ^ "Doctrina Cristiana". Project Gutenberg.
  8. ^ he Philippines was an autonomous Captaincy-General under the Viceroyalty of New Spain from 1521 until 1815 [1]
  9. ^ Spieker-Salazar, Marlies (1992). "A contribution to Asian Historiography : European studies of Philippines languages from the 17th to the 20th century". Archipel. 44 (1): 183–202. doi:10.3406/arch.1992.2861.
  10. ^ Juan José de Noceda, Pedro de Sanlucar, Vocabulario de la Lengua Tagala, Manila 2013, pg iv, Komision sa Wikang Filipino
  11. ^ Cruz, H. (1906). Kun sino ang kumathâ ng̃ "Florante": kasaysayan ng̃ búhay ni Francisco Baltazar at pag-uulat nang kanyang karunung̃a't kadakilaan. Libr. "Manila Filatélico,". Retrieved January 8, 2017.
  12. ^ Borah, Eloisa Gomez (2008-02-05). "Filipinos in Unamuno's California Expedition of 1587". Amerasia Journal. 21 (3): 175–183.
  13. ^ "400th Anniversary Of Spanish Shipwreck / Rough first landing in Bay Area". SFGate. Retrieved 2015-10-27.
  14. ^ Espina, Marina E (1988-01-01). Filipinos in Louisiana. New Orleans, La.: A.F. Laborde.
  15. ^ Guererro, Milagros; Schumacher, S.J., John (1998), Reform and Revolution, Kasaysayan: The History of the Filipino People, 5, Asia Publishing Company Limited
  16. ^ Guerrero, Milagros; Encarnacion, Emmanuel; Villegas, Ramon (2003), "Andrés Bonifacio and the 1896 Revolution", Sulyap Kultura, 1 (2): 3–12
  17. ^ 1897 Constitution of Biak-na-Bato, Article VIII, Filipiniana.net, archived from the original on 2009-02-28, retrieved 2008-01-16
  18. ^ 1935 Philippine Constitution, Article XIV, Section 3, Chanrobles Law Library, retrieved 2007-12-20
  19. ^ Manuel L. Quezon III, Quezon's speech proclaiming Tagalog the basis of the National Language (PDF), quezon.ph, retrieved 2010-03-26
  20. ^ Andrew Gonzalez (1998), "The Language Planning Situation in the Philippines" (PDF), Journal of Multilingual and Multicultural Development, 19 (5, 6): 487–488
  21. ^ Gonzales, A. (1998). Language planning situation in the Philippines. Journal of Multilingual and Multicultural Development 19(5), 487–525.
  22. ^ https://www.aswangproject.com/soul-according-ethnolinguistic-groups-philippines/
  23. ^ https://www.tagaloglang.com/pangangaluluwa/
  24. ^ http://newsinfo.inquirer.net/647988/pangangaluluwa-reviving-a-dying-custom}} === על החלומות === אנשי הטאגאלוג מאמינים כי כאשר אדם ישן, הוא יכול או לא יכול לחלום על האל בורא הכל (Bathala.) הסימני האלוהות הם כאילוזיות מעורפלות בתוך החלום, או בצורת יצורים חיים ומראות אפוקליפטיים מה[[עתיד]]. החלום לא משאיר עקבות אצל האדם החולם מהי הדרך שהוא צריך ללכת על מנת שהחלום יתממש. ה[[חלום|חלומות]] הן הבשורות והאזהרות והאפשרויות שנוסחו על ידי באתלה (האל הגדול)". בנוסף, אדם עשוי לפעמים לחוות [[סיוט]]ים בשנתו. ישנן שתי סיבות מדוע הם מופיעים: כאשר נשמתו של האדם הישן (kakambal) פוגשת אירוע טרגי בעת נדידתה מהגוף, או כאשר יצור דמוני שנקרא bangungot מתיישב בלילה על גבי האדם הישן כנקמה על כך שהאדם כרת את העץ ששימש למגורי הייצור הדמוני. רוב הסיוטים בלילה הם בשל נדידת הנשמה והתקלותה באירועים מפחידים.{{הערה|<nowiki>https://www.aswangproject.com/soul-according-ethnolinguistic-groups-philippines/}} {{הערה|https://vanwinkles.com/11-mythical-sleep-creatures-from-around-the-world}} [[קובץ:Naturales 5.png|ממוזער|זוג אצילים מבני הטאגאלוג, בתקופה הפרה קולניאלית - אמצע המאה ה-16]] === על היקום === האמונה העתיקה של בני הטאגאלוג דגלה בכך כי האל הכל יכול (באטללה) ברא את ה[[השמש|שמש]] וגם את ה[[ירח]], כי הוא קדום לכל דבר. בתקופות מאוחרות יותר הוענק תואר יוצר הלבנה לבתו האהובה, ״מאיארי״, בעוד שתואר האלוהות בורא השמש הועבר לנכדו של האלוהים ״אפולאקי״. אחת מבנותיו, ״טאלה״ יצרה את ה[[כוכב]]ים והיא האלוהות הראשית שלהם, ואילו ״הנן״ הוא אלוהות של ה[[בוקר]] והעידן החדש (העתיד). האמונות הקוסמיות הטאגלוגיות אינן פטורות מהאמונות על ליקוי המאורות השוררת בקרב העמים האתניים השונים של הפיליפינים. אנשי הטאגלוג מאמינים שהגורם ל[[ליקוי חמה|ליקויי חמה]] הוא [[דרקון]] מפלצתי, הנקרא לאהו. הדרקון מנסה לבלוע את הירח, אבל למרות היותו יצור חזק, הוא בקלות מובס על ידי Mayari ביתו של אלוהים יוצרת הירח, והעובדה היא כי הירח מוחשך זמן קצר בלבד במהלך הליקוי, כי בת האלוהים ניצחה את הדרקון והצילה את הירח. {{הערה|https://www.aswangproject.com/laho-moon-eater/}}{{הערה|<nowiki>http://cnnphilippines.com/life/culture/2019/01/22/Filipinos-astronomy-beliefs.html}} === שיטות קבורה === לאנשי הטאגלוג היו מנהגי [[קבורה]] רבים לפני הקולוניזציה הספרדית וההשפעה הקתולית. מנהגים אלה כוללים קבורה בתוך עץ, שריפה, קבורה בסרקופג וקבורה תת-קרקעית.{{הערה|Tacio, Henrylito D. Death Practices Philippine Style Archived 2010-01-25 at the Wayback Machine, sunstar.com, October 30, 2005}}{{הערה|http://journals.upd.edu.ph/index.php/asp/article/viewFile/3961/3606}} באזורים כפריים של אזור [[קוויט]], עצים היו משמשים מקומות קבורה. האדם הגוסס היה בוחר את העץ מראש, ולכן כאשר הוא חלה ב[[מחלה סופנית]] או שהוא עמד למות בגלל [[זקנה]], ביתו היה בנוי קרוב לעץ האמור. גופתו של המת הייתה מונחת אנכית בתוך גזע העץ החלול. לפני הכיבוש הספרדי, פסל המכונה likha היה מונח יחד עם המת בתוך גזע העץ. באזור Pila, לגונה, קיים מנהג קבורה בצורת שריפה, בו נותנים לגוף להתפרק תחילה. לאחר מכן היו מבצעים טקס מיוחד, שבו הגוף היה נשרף כי על פי אמונתם לאחר השריפה ״נשמת האדם מזוקקת כזהב״. פסלי ליקא נמצאו באתרי קבורה שונים. במולני, בקוזון ובאזורים סמוכים, קוברים את המתים בתוך [[סרקופג]]ים של אבן גיר, יחד עם פסל ליקה, אך בפועל מנהג זה נעלם במאה ה-16 בעקבות הקולוניזציה הספרדית. בקלטגן, בטנגס והאזורים הסמוכים, המתים נקברים מתחת לפני האדמה עם פסלי ליקה, הפסלים, בגודל של 15-30 ס"מ. פסלי ליקא אינם מוגבלים רק לקבורה, הם משמשים גם בבתים, ב[[תפילה|תפילות]], ב[[חקלאות]], ב[[רפואה]], בנסיעות ומקרים אחרים. פסלים כאלה המשמשים לצרכים אחרים, ידועים בשם larauan, שם שמשמעותו "דמות".{{הערה|Tacio, Henrylito D. Death Practices Philippine Style Archived 2010-01-25 at the Wayback Machine, sunstar.com, October 30, 2005}} הפסלים שנקברו עם המתים נאספים לאחר מכן על ידי המשפחה, כנציגים של המתים אהובים. הפסלים משמשים כחיבור של בני התמותה לאלוהות ולחיים שלאחר המוות.{{הערה|<nowiki>https://www.aswangproject.com/bathala/}} כשהספרדים הגיעו, הם תיעדו פסלים כאלה בכמה רשימות. רשימה משנת [[1582]] מציינת כי היו בתים שהכילו "מאה או מאתיים פסלי אלילים כאלה". בשם הנצרות, הספרדים השמידו את הפסלים האלה בכל רחבי הארכיפלג. בתקופה זו נמצאים רק שני פסלים (עשויים אבן) במצב טוב, ושוכנים ב[[מוזיאון]] הלאומי של הפיליפינים במנילה.{{הערה|https://www.aswangproject.com/bathala/}} === בעלי חיים קדושים === בני הטאגאלוג האמינו כי ישנם שלושה סוגי [[בעלי חיים]] ושלושה סוגי [[צומח|צמחים]] הנחשבים קדושים. החיות המקודשות כוללות [[כלב הבית|כלבים]] אשר בורכו על ידי האלים ונעשו בעלי ברית לאנושות. השני היו [[ציפורי שיר|ציפורים]] כחולות שחורות, שנאמר עליהן שהן שליחות האלוהים. ה[[תניניים|תנינים]] שנחשבו כשומרי [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] הקודש, והן היו מלוות את נשמת הנפטר אל העולם שלאחר המוות.{{הערה|<nowiki>https://www.aswangproject.com/beautiful-history-symbolism-philippine-tattoo-culture/
  25. ^ Leticia Ramos Shahani, Fe B. Mangahas, Jenny R. Llaguno, pp. 27, 28, 30
  26. ^ Sonia M. Zaide, Gregorio F. Zaide, pp. 69
  27. ^ https://www.aswangproject.com/bathala/
  28. ^ <nowiki>https://www.forbes.com/sites/kristinakillgrove/2018/02/26/archaeologists-find-deformed-dog-buried-near-ancient-child-in-the-philippines/#4b89765d3897
  29. ^ https://filipiknow.net/prehistoric-animals-in-the-philippines/
  30. ^ Mabel Cook Cole, pp. 99–101, 124
  31. ^ Halili, M.c (2004). Philippine History.
  32. ^ Rebecca Ramilio Ongsotto, Reynaldo Castillo Ramilo
  33. ^ Rebecca Ramilio Ongsotto, Reynaldo Castillo Ramilo
  34. ^ https://www.aswangproject.com/ancient-tagalog-deities-in-philippine-mythology/
  35. ^ https://www.aswangproject.com/rainbows-in-philippine-mythology-folklore/
  36. ^ https://www.tagaloglang.com/bathala-the-tagalog-god/