טאורגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טאורגה
Tauragė
Taurage COA.gif
סמל טאורגה
Flag of Taurage.svg
דגל טאורגה
Tauragė2012.JPG
טאורגה, 2012
מדינה ליטאליטא  ליטא
מחוז מחוז טאורגה
גובה 38±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 27,816 (2008)
קואורדינטות 55°15′N 22°17′E / 55.25°N 22.29°E / 55.25; 22.29קואורדינטות: 55°15′N 22°17′E / 55.25°N 22.29°E / 55.25; 22.29
אזור זמן UTC +2
http://www.taurage.lt/

טאורגהליטאית Tauragė; ביידיש טאווריג; בגרמנית Tauroggen, בפולנית Taurogi) היא עיר קטנה במערב ליטא בסמוך לגבול עם מחוז קלינינגרד, על נהר היורה. בירת מחוז טאורגה. אוכלוסייתה נאמדה בשנת 2008 ב-27,816 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאורגה מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1507 המדווח על בניית כנסייה במקום. היא גם מופיעה במפה משנת 1539. החל משנת 1567 הייתה בטאורגה תחנת מכס. החל מ-1655 הייתה בבעלות משפחת רדזיוויל וככזו הפכה למרכז לותרניזם.

אחרי נישואיו של הנסיך לודוויג מפרוסיה עם הנסיכה לודויגה קרולינה רדזיוויל השתייכה בין השנים 1691 ל-1795 טאורגה לפרוסיה . עם חלוקת פולין בשנת 1795 עברה העיר לאימפריה הרוסית, תחת שלטונה הייתה עד תום מלחמת העולם הראשונה. ב-21 ביוני 1807 חתם הצאר אלכסנדר הראשון על הסכם שביתת נשק עם נפוליאון בטאורגה. ב-30 בדצמבר 1812, במהלך פלישת נפוליאון לרוסיה, נחתמה בה אמנת טאורוגן (כשמה הגרמני של העיר) שבה התחייבה פרוסיה לנייטרליות כלפי רוסיה, ובכך נסוגה מהברית שאולצה לחתום עם צרפת. בשנת 1846 העניק הצאר ניקולאי את טאורגה כמתנה לנסיך וסילחיקוב.

במהלך המאה ה-19 התבססה כלכלת טאורגה על תעשיית עץ בהתבסס על היערות שמסביבה ועל מסחר הודות למיקומה על הדרך הראשית בין קניגסברג וסנט פטרבורג. טאורגה גם הייתה עיר מסחר עבור כפרי הסביבה והיו בה פעמיים בשבוע ימי שוק[1].

במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915, נחרב חלק נכבד מהעיר בידי כוחות הכיבוש הגרמניים.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר יהודי טאורגה שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

במפקד של 1847 מצוין שהיו בטאורגה 410 יהודים, אך מספר זה נראה כטעות וההערכה היא שהיו בעיר כ-2,000-1,000 יהודים. במפקד של 1897 נמנו בעיר 3,634 יהודים מתוך אוכלוסייה כוללת של 6,655 איש[2]. בתחילת המאה ה-20 כיהן כרב בעיירה הרב אברהם אהרון בורשטיין שנודע כ"הגאון מטבריג".

טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ-2,000 יהודים, כחמישית מאוכלוסייתה, ופעלה בה גימנסיה עברית. עם סיפוח ליטא לברית המועצות בשנת 1940 נסגרו המוסדות היהודיים בעיר.

ביום הראשון למבצע ברברוסה, 22 ביוני 1941, נכנסו הגרמנים לעיר, וכעבור מספר ימים רצחו בה כ-300 גברים יהודים שעצרה המשטרה הליטאית. 122 גברים יהודים נוספים מהעיר נרצחו בתחילת יולי.

בתחילת ספטמבר 1941 רוכזו יהודי העיר באתר של מספר סככות, ששימש כגטו, וגודר בגדר תיל. יהודי הגטו הועסקו בעבודות כפייה, ובשל איסור על הכנסת מזון לשטחו, שררו בו רעב כבד ותנאי תברואה קשים.

ב-16 בספטמבר 1941 נלקחו יהודי הגטו במשאיות ליערות ויז'בוטאי וטווריג, ושם נרצחו באכזריות בידי שוטרים ליטאים. בקברי האחים באתרים אלו גילו הסובייטים לאחר המלחמה כ-3,900 גופות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטאורגה חמש ערים תאומות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.