טטבאניה
| |||
 | |||
| מבט אווירי | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 קומארום-אסטרגום | ||
| נפה | נפת טטבאניה | ||
| ראש העיר | צ'אבא שמידט | ||
| שטח | 91.43 קמ"ר | ||
| גובה | 167 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 65,874 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 765.48 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 47°35′10″N 18°23′41″E / 47.58616°N 18.39485°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.tatabanya.hu | |||
טטבאניה (בהונגרית: Tatabánya) היא עיר בצפון-מערב הונגריה, במרכז טרנסדנוביה כ-55 ק"מ מערבית לבודפשט. טטבאניה היא בירת מחוז קומארום-אסטרגום.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר שוכנת בדרומו של מחוז קומארום-אֶסטֶרגום בעמק שבין הרי גֶרֶצֶ'ה (Gerecse) מצפון וגבעות וֵרְטֶש (Vértes) מדרום. היא יושבת על נתיב התחבורה הראשי שמחבר את בירת הונגריה למערב אירופה. הכביש המהיר (M1), בין בודפשט לווינה עובר לידה. גם מסילת הברזל בין שתי ערי הבירה עוברת דרכה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור בו יושבת טטבאניה היה מיושב כבר בתקופת האבן אך העיר עצמה צעירה יחסית. יישוב בשם טטבאניה נוסד רק בשנת 1902 כאשר הוחלט להפוך את מחנות כורי הפחם שהיו בסביבה ליישוב מסודר. מרבצי הפחם שהתגלו באזור הפכו את היישוב למרכז מכרות החשוב בהונגריה. ב-1947 הוכרזה טטבאניה כעיר לאחר שסופחו אליה עוד שלושה יישובים סמוכים: פלשגלה (Felsőgalla), אלשוגלה (Alsógalla) ובאנהידה (Bánhida). ב-1950 היא קיבלה מעמד של בירת מחוז. העיר, בעלת האופי התעשייתי, התפתחה בקצב מהיר בעידוד המשטר הסוציאליסטי ובשנת 1980 אוכלוסייתה הגיעה לכ-76,000 נפשות. נפילת המשטר הסוציאליסטי והשינויים הפוליטיים החל מ-1990, הביאו להאטה בהתפתחות הכלכלית של העיר שהייתה מבוססת בעיקרה על מכרות ותעשייה כבדה.
.jpg)
תולדות היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר טטבאניה נוסדה ב-1947 מאיחודם של ארבעה יישובים נפרדים. לכן אין אפשרות לתאר את תולדות היהודים בעיר כמקשה אחת אלא להתייחס לכל יישוב בנפרד. הטבלה להלן מציגה את השינויים באוכלוסייה היהודית ביישובים האלה החל מ-1840.
| שנה | טטבאניה | פלשגלה | אלשוגלה | באנהידה |
|---|---|---|---|---|
| 1840 | - | - | - | 7 |
| 1880 | - | 17 | - | 12 |
| 1910 | 115 | 108 | 30 | 49 |
| 1920 | 112 | 156 | 35 | 32 |
| 1930 | 64 | 192 | 27 | 85 |
| 1941 | 43 | 203 | 29 | 69 |
- טטבאניה: ביישוב שנוסד ב-1902 התפתחה קהילה קטנה של כמה עשרות יהודים שהיו שותפים פעילים בהתפתחות היישוב. הקהילה שהשתייכה לזרם הנאולוגי, לא הייתה עצמאית לגמרי וקיבלה את שירותי הדת מקהילת טטה הסמוכה. ב-1941 מנתה הקהילה 43 נפשות מתוך סך אוכלוסייה של 7312 איש. בסוף מאי 1944 הועברו יהודי טטבאניה לגטו שהוקם בפלשגלה וב-8 ביוני הם הועברו עם כל יושבי הגטו לקומרום. מקומרום נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
- פלשגלה: על התיישבות יהודית במקום כבר בסוף המאה ה-18, מעידה מצבה משנת 1800 בבית העלמין המקומי. גם בעיירה זו הקהילה השתייכה לזרם הנאולוגי. ב-1885 היא הצטרפה לקהילה בטטה. ב-1930 נבנו בית כנסת ובית תרבות שאירחו רבנים ומרצים ידועים לערבי תרבות שהפכו לפופולריים בקרב האוכלוסייה היהודית. ב-1936 התארגן במקום סניף של מפלגת ה-פולקסבונד (Volksbund) הנאצית, וחבריו החלו בהתנכלויות כלפי היהודים - חנויות של יהודים נבזזו ונגרמו נזקים לבית הכסת. החל מ-1940 החלו בגיוס צעירים יהודים לפלוגות העבודה. ב-1942 החלו לשלוח את המגויסים לחזית המזרחית באוקראינה. בסוף מאי 1944 הוקם גטו בפלשגלה. בגטו רוכזו כל יהודי פלשגלה וכן היישובים הסמוכים - טטבאניה, אלשוגלה ובאנהידה. ב-8 ביוני הועברו כל יושבי הגטו לגטו קומרום ומשם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
עם סיום המלחמה חזרו כ-60 ניצולים ליישוב והקימו את הקהילה מחדש. ב-1948 עלו 17 מבני הקהילה לישראל והיתר היגרו למדינות אחרות או עזבו את העיר. - באנהידה: כבר במחצית השנייה של המאה ה-18 גרו יהודים ביישוב אך לא הוקמה קהילה עצמאית. היהודים התפללו בבית הכנסת בטטה הסמוכה וב-1885 הצטרפו לקהילה שם. ב-1900 היו ביישוב כ-30 יהודים בלבד. בין השנים 1941 ו-1944 הוצבו ביישוב שלוש פלוגות של שירות העבודה, שעבדו בהקמת תחנת הכוח במקום. תנאי השירות שלהם היו טובים יחסית והם היו פעילים בחיי הקהילה המקומית ושל קהילת פלשגלה הסמוכה, וגם יחסיהם אם האוכלוסייה הנוצרית היו טובים. במאי 1944 העבירה המשטרה המקומית את יהודי המקום לגטו שהוקם בפלשגלה וב-8 ביוני הם הועברו עם כל יושבי הגטו לקומרום. מקומרום נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. ב-1947 חיו בבאנהידה 2 יהודים.
נתונים דמוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצות אתניות[2][3][עריכת קוד מקור | עריכה]
דתות[3][עריכת קוד מקור | עריכה]
- קתולים – 43.1%
- קלויניסטים – 9.0%
- לותרנים – 1.5%
- אחרים – 0.9%
- אתאיסטים – 32.6%
- לא השיבו – 12.9%
השינויים באוכלוסייה בשנים 1870–2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אאלן, גרמניה (מ־1987)
איז'בסק, רוסיה (מ־1992)
קרייסטצ'רץ' (אנ'), הממלכה המאוחדת (מ־1992)
פיירפילד (אנ'), קונטיקט, ארצות הברית (מ־1993)
אודורהיו סקוייסק (אנ'), רומניה (מ־2000)
בנדין, פולין (מ־2000)
באנסקה שטיאווניצה, סלובקיה (מ־2017)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טטבאניה (בהונגרית)- פלשוגללה (Felsőgalla), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- טטבאניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A zsidó lakosság térbeli és időbeni eloszlása a Tatai járásban.
- ^ המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%.
- ^ 1 2 3 A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
- ^ אוכלוסייה היסטורית, 1870–2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בודפשט  דברצן | |||||||||
| 1 | בודפשט | בודפשט | 1,752,286 | 11 | סולנוק | יאס-נאג'קון-סולנוק | 71,285 |  סגד  מישקולץ | |
| 2 | דברצן | היידו-ביהר | 201,432 | 12 | ארד | פשט | 68,211 | ||
| 3 | סגד | צ'ונגראד-צ'נאד | 160,766 | 13 | טטבאניה | קומארום-אסטרגום | 65,845 | ||
| 4 | מישקולץ | בורשוד-אבאוי-זמפלן | 154,521 | 14 | שופרון | גיור-מושון-שופרון | 62,671 | ||
| 5 | פץ' | באראניה | 142,873 | 15 | קאפושוואר | שומוג' | 61,441 | ||
| 6 | גיור | גיור-מושון-שופרון | 132,038 | 16 | וספרם | וספרם | 59,738 | ||
| 7 | נירג'האזה | סבולץ'-סטמאר-ברג | 116,799 | 17 | בקשצ'בה | בקש | 58,996 | ||
| 8 | קצ'קמט | באץ'-קישקון | 110,687 | 18 | זאלאגרסג | זאלה | 57,403 | ||
| 9 | סקשפהרוואר | פייר | 96,940 | 19 | אגר | הווש | 52,898 | ||
| 10 | סומבטהיי | ואש | 78,407 | 20 | נג'קניז'ה | זאלה | 46,649 | ||
