טאינאן
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של טאינאן | |||
| מדינה |
 טאיוואן | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | Huang Wei-cher | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית טאינאן  | ||
| נפות בעיר | 37 | ||
| תאריך ייסוד |
1624 | ||
| שטח | 2,192 קמ"ר | ||
| גובה | 1 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,875,076[1] (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 855.6 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 22°59′00″N 120°11′00″E / 22.983333333333°N 120.18333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
|
מיקום הרשות המקומית המיוחדת של טאינאן במפת טאיוואן | |||
  | |||
.svg)
טַאיְנַאן (במנדרינית תקנית: 臺南市) היא עיר ורשות מקומית מיוחדת בטאיוואן בדרום-מערב האי טאיוואן, לחופי מצר טאיוואן. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 התגוררו בעיר כ-1.875 מיליון תושבים, והיא העיר השישית בגודלה בטאיוואן (אחרי ניו טאיפיי, טאיג'ונג, גאושיונג, טאיפיי וטאויואן (אנ')). טאינאן היא אחת הערים העתיקות והחשובות בטאיוואן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור בו נמצאת כיום טאינאן היה מיושב במשך אלפי שנים. המהגרים הסינים הראשונים היו סוחרים ודייגים שהגיעו לאזור בסוף המאה ה-16 והקימו בסיסים לכל אורך החוף המערבי של האי טאיוואן, אשר אחד מהם היה במקום בו נמצאת כיום טאינאן. התושבים הילידיים קראו לסינים בשם "טַאיוּאֶן". הסינים מצדם אימצו אותו וברבות הימים השם הפך לטאינאן. בנוסף יש טענות לכך שזהו המקור לשם "טאיוואן". בשנים שלאחר מכן גם יפנים התיישבו באי וסחרו, כמו הסינים, עם התושבים הילידים.
ב-1624 סוחרים הולנדיים מחברת הודו המזרחית ההולנדית הקימו בקרבת אזור העיר של היום את מבצר זיילנדיה. המבצר הפך למרכז הפעילות המסחרית ההולנדית באזור. בהמשך ההולנדים השתלטו על מרבית טאיוואן והמבצר הפך למכרז המנהלי של ההולנדים באי. הפעילות המסחרית הענפה גרמה לגדילה משמעותית של טאינאן שישבה בקרבתו.
ב-1662 ממלכת טונגנינג השתלטה על טאיוואן, גירשה את ההולנדים וקראה למבצר זיילנדיה בשם אנפינג. טאינאן הפכה להיות בירתה של הממלכה. גם לאחר ששושלת צ'ינג סיפחה את טאיוואן ב-1684 ושילבה אותו במחוז פוג'יין טאינאן נותרה המרכז השלטוני של האי.
לאחר מספר מרידות בטאיוואן במאה ה-18, נבנתה לקראת סוף המאה חומה סביב העיר. ב-1858 נפתח מחדש נמל אנפינג בהתאם לחוזה טיינג'ין. כעבור מספר שנים נבנה בנמל בית מכס ובנוסף סוחרים מערביים התחילו להקים באזור תחנות מסחר. בשנות ה-70 של המאה ה-19 נבנתה טירת הזהב הנצחית. לקראת סוף המאה ה-19 טאינאן הייתה העיר הגדולה ביותר בטאיוואן.
ב-1885 האי טאיוואן הפך למחוז נפרד בסין, וטאינאן נבחרה להיות הבירה של המחוז. עם זאת, כעבור זמן קצר הבירה הועברה לטאיג'ונג וב-1887 היא הועברה לטאיפיי.
ב-1895 נחתם הסכם שימונוסקי שלפיו האי טאיוואן הועבר לידי האימפריה היפנית. כעבור חודש מהחתימה נוצרה הרפובליקה של טאיוואן במטרה לשמר את עצמאות האי. לאחר שטאיפיי, הבירה המקורית של הרפובליקה, נכבשה על ידי היפנים, הבירה עברה לטאינאן, אך הרפובליקה נכבשה כולה על ידי היפנים כעבור מספר חודשים. לאחר הכיבוש היפנים יצרו את מחוז טאינאן שטאינאן הייתה בירתו. היפנים התקינו בטאינאן תשתיות ומבנים חדשים שהפכו אותה לעיר מודרנית.
לאחר סוף מלחמת העולם השנייה ב-1945 נוצרה באי מדינת טאיוואן. טאינאן הפכה לעיר-מחוז ובקרבתה נוצר מחוז טאינאן. כעבור מספר עשורים העיר גאושיונג עקפה את טאינאן בחשיבותה והפכה למרכז של דרום טאיוואן על חשבון טאינאן. ב-2010 העיר טאינאן אוחדה עם מחוז טאינאן לכדי רשות מקומית מיוחדת.
ב-6 בפברואר 2016 פקדה את העיר רעידת אדמה בעוצמה 6.4 בסולם ריכטר. מוקד הרעידה היה כ-48 קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר[2]. ברעידה נהרגו לפחות 8 בני אדם ומאות נפצעו כאשר בניינים קרסו על יושביהם[3].
ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מנהלית הרשות המקומית המיוחדת של טאינאן מחולקת ל-37 נפות (בסינית: 區) אשר כל אחת מהן מחולקת לתת-נפות עירוניות (בסינית: 里). הנפות אנפינג (安平區) ושין-יינג (新營區) הן המרכז השלטוני של הרשות המקומית המיוחדת.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלכלה המקומית מסתמכת בעיקר על תעשייה והיי-טק, וכמו כן על חקלאות, הכוללת בין היתר גידול אורז, מנגו, פומלה, קנה סוכר ואננס, דיג ותיירות.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטאינאן פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן האוניברסיטה הלאומית של טאינאן, אוניברסיטת טאינאן הלאומית לאומנויות, אוניברסיטת דרום טאיוואן ואוניברסיטת טאינאן לטכנולוגיה.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טאינאן מקושרת בקווי רכבת לערים מרכזיות אחרות בטאיוואן, כמו טאיפיי וגאושיונג. בנוסף יש רכבת מהירה המקשרת את טאינאן לטאיפיי.
נמל התעופה טאינאן משרת את העיר. הנמל מציע טיסות למספר יעדים בטאיוואן וכן טיסות לווהאן והונג קונג.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעננה, ישראל
קוואנגג'ו, קוריאה הדרומית
פאסאי, הפיליפינים- קביטה סיטי, הפיליפינים
- קגאיאן דה אורו, הפיליפינים
סנטה קרוס דה לה סיירה, בוליביה
גולד קוסט, אוסטרליה
לוון, בלגיה
אלבלונג, פולין
ריבה, דנמרק
קצ'יארן, טורקיה
סן חוזה, קליפורניה, ארצות הברית (מ־1977)- קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית
- קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית
- אורלנדו, פלורידה, ארצות הברית
- פיירבנקס, אלסקה, ארצות הברית
- לארדו, טקסס, ארצות הברית
- אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית
- האנטסוויל, אלבמה, ארצות הברית
- קרבונדייל, אילינוי, ארצות הברית
בנוסף יש לטאינאן הסכמי ידידות עם הערים הבאות:
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טאינאן (בסינית מסורתית)- אתר האינטרנט הרשמי של טאינאן (באנגלית)
טאינאן, ברשת החברתית פייסבוק- טאינאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Taiwan: Division (Regions and Counties) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ M6.4 - 28km NE of Pingtung, Taiwan, earthquake.usgs.gov
- ^ הרוגים ולכודים ברעש בטייוואן: מגדלים קרסו, באתר ynet, 6 בפברואר 2016
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ניו טאיפיי  טאיג'ונג | |||||||||
| 1 | ניו טאיפיי | ניו טאיפיי | 4,365,947 |  גאושיונג  טאיפיי | |||||
| 2 | טאיג'ונג | טאיג'ונג | 3,033,840 | ||||||
| 3 | גאושיונג | גאושיונג | 2,734,275 | ||||||
| 4 | טאיפיי | טאיפיי | 2,594,581 | ||||||
| 5 | טאויואן | טאויואן | 2,441,064 | ||||||
| 6 | טאינאן | טאינאן | 1,875,076 | ||||||
| 7 | שינג'ו | שינג'ו | 499,468 | ||||||
| 8 | ג'ילונג | ג'ילונג | 367,264 | ||||||
| 9 | ג'יאיי | ג'יאיי | 252,028 | ||||||
| 10 | ג'וביי | שינג'ו | 223,017 | ||||||