טארגט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טארגט
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (TGT) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים George Dayton עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 24 ביוני 1902 – הווה (121 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • Dermstore
  • Shipt עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה מיניאפוליס עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה קמעונאות, רשת שיווק, big-box store עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 81.82 מיליארד דולר (28 במרץ 2024)
הכנסות 109,120,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 3,848,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 2,780,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Brian Cornell עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 345,000 (נכון ל־3 בפברואר 2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.target.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאגיד טארגטאנגלית: Target Corporation) הוא הקמעונאי השמיני בגודלו בארצות הברית, והוא מהווה מרכיב במדד S&P 500.[1] נכון ל-2 בפברואר 2019, טארגט מפעילה 1,844 חנויות ברחבי ארצות הברית.

החברה הוקמה על ידי ג'ורג' דייטון, נקראה במקור בשם Goodfellow Dry Goods ביוני 1902, לפני ששמה שונה ל-Dayton's Dry Goods בשנת 1903, ואחר כך לחברת דייטון בשנת 1910. חנות טארגט הראשונה נפתחה ברוזוויל, מינסוטה בשנת 1962. חברת האם קיבלה את שמה חברת דייטון בשנת 1967. התאגיד הפך לתאגיד דייטון-הדסון לאחר שהתמזג עם חברת JL הדסון בשנת 1969 והחזיק בבעלותו מספר רשתות כלבו של דייטון, הדסון, מרשל פילדס ומרווין. חברת האם קיבלה את השם תאגיד טארגט בשנת 2000 ונפרדה מרשתות הכלבו האחרונות שלה בשנת 2004.

טארגט ביססה את מעמדה כחטיבת שעות היום של תאגיד דייטון-הדסון בשנות השבעים; היא החלה להרחיב את הרשת בפריסה ארצית בשנות השמונים והציגה פורמטים חדשים של חנויות תחת המותג טארגט בשנות התשעים. החברה הצליחה בשל מיצוב זול בענף.[2] החברה דורגה ב-2018 כמספר 39 ברשימת Fortune 500 של התאגידים הגדולים בארצות הברית לפי הכנסות כוללות.[3] טארגט מוכרת לעיתים קרובות בזכות הדגש על "צורכיהם של הקונים הצעירים ומודעי הדימוי", ואילו יריבתה וולמארט נשענת יותר על האסטרטגיה של "מחירים נמוכים תמיד".[4]

מיתוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טארגט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "STORES Top Retailers 2017 - STORES: NRF's Magazine". STORES: NRF's Magazine (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-12-01.
  2. ^ Tuttle, Brad. "Why Target Is Focusing on Millennials and Cities Instead of Suburban Moms". נבדק ב-12 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Fortune 500 Companies 2018: Who Made the List". Fortune (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-11-10.
  4. ^ Leinward, Paul; Mainardi, Cesare (15 בדצמבר 2010). "Why Can't Kmart Be Successful While Target and Walmart Thrive?". Harvard Business Review. Harvard Business Publishing. נבדק ב-17 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)