טבח וונדד ני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טבח וונדד ני
מלחמה: מלחמות האינדיאנים
Woundedknee1891.jpg
החיילים האמריקנים קוברים את האינדיאנים שנרצחו בקבר אחים לאחר הטבח
תאריך: 29 בדצמבר 1890
מקום: ליד נחל וונדד ני במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית
43°08′28″N 102°21′46″W / 43.14107°N 102.36281°W / 43.14107; -102.36281 
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הבריתצבא ארצות הברית

שבט הלקוטה

מפקדים

ארצות הבריתארצות הברית קולונל ג'יימס פורסיית

סי טנקה (אייל מנוקד)

כוחות

490 אנשים מגדוד הפרשים
4 תותחי הרים

בסביבות 120 לוחמים

אבידות

25 הרוגים, 39 פצועים (6 מתוכם מתו בימים שלאחר מכן)

150-300 הרוגים:

90 גברים נרצחו

200 נשים וילדים נרצחו[1][2]

51 נפצעו (7 מתוכם מתו בימים שלאחר מכן)

טבח וונדד ניאנגלית: The Wounded Knee Massacre) היה טבח שהתרחש ב-29 בדצמבר 1890[3], ליד נחל וונדד ני שבשמורת האינדיאנים ​לקוטה פיין רידג' אשר במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית. זה היה הקרב האחרון במלחמות האינדיאנים ומעשה הטבח עם מספר ההרוגים והפצועים הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית.

יום קודם לטבח הצליחה יחידה של רגימנט הפרשים השביעי בפיקודו של מייג'ור סמואל וייטסייד לאתר קבוצה של שבט הלקוטה. החיילים ליוו את הילידים שמונה קילומטרים אל נחל וונדד ני, שם הם הקימו מאהל. בהמשך הגיעו למקום חיילי גדוד פרשים בראשות קולונל ג'יימס פורסיית והם הקיפו את המאהל. לגדוד הפרשים היו גם ארבעה תותחי הרים מסוג M1875.[4]

בשעות הבוקר של ה-29 בדצמבר נכנסו כוחות הפרשים האמריקנים למאהל על מנת לקחת מחברי השבט את נשקם. לפי גרסה אחת של האירועים, אחד מחברי השבט, אדם חירש בשם קויוטה, לא היה מוכן לוותר על הרובה שלו בטענה שהוא שילם עליו הרבה,[5] ובמהלך המאבק עימו על הרובה נפלט מהרובה שלו כדור. הירי הפתאומי גרם לחיילי גדוד הפרשים כולו לירות ללא הבחנה בילידים. גדוד הפרשים השתמש בתותחי ההרים על מנת לירות עימם על האוהלים של האינדיאנים. לוחמי הלקוטה המעטים שעדיין היה ברשותם נשק ירו חזרה על חיילי גדוד הפרשים, אך הם נורו למוות זמן קצר לאחר מכן.[6] חלקם מאנשי שבט הלקוטה ניסו להימלט מהמקום, אך חיילי גדוד הפרשים רדפו אחריהם ורצחו אותם, על אף שלא היו חמושים.

בטבח נרצחו בין 250 ל-300 גברים, נשים וילדים משבט הלקוטה ו-51 נפצעו (4 גברים ו-47 נשים וילדים, שחלקם מתו מאוחר יותר). כמו כן נהרגו 25 חיילים ו-39 נפצעו (שישה מהפצועים מתו מאוחר יותר). ארצות הברית העניקה ל-20 חיילים מגדוד הפרשים את מדליית הכבוד בעקבות האירוע.[7]

האתר בו נערך טבח וונדד ני הוכר ב-21 בדצמבר 1965 כאתר היסטורי לאומי (National Historic Landmark) על ידי משרד הפנים האמריקני. ב-1990 העבירו שני בתי הקונגרס האמריקני החלטה רשמית המבטאת "צער עמוק" על הטבח.[8]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבח וונדד ני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Plains Humanities: Wounded Knee Massacre". בדיקה אחרונה ב-9 בדצמבר 2014. resulted in the deaths of more than 250, and possibly as many as 300, Native Americans. 
  2. ^ Nelson A. Miles to the Commissioner of Indian Affairs, March 13, 1917, "The official reports make the number killed 90 warriors and approximately 200 women and children."
  3. ^ "National Historic Landmarks Program: Wounded Knee". National Park Service. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2008. 
  4. ^ Liggett, Lorie (1998). "Wounded Knee Massacre – An Introduction". Bowling Green State University. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2007. 
  5. ^ Randy Parsons. "The Wounded Knee Massacre – December 1890". Lastoftheindependents.com. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2011. 
  6. ^ "PBS - THE WEST - Like Grass Before the Sickle". www.pbs.org. 
  7. ^ Green, Jerry (1994). "The Medals of Wounded Knee". Nebraska State Historical Society, also available in Nebraska History #75, pp. 200–208. Nebraska State Historical Society History. 
  8. ^ AP (29 באוקטובר 1990). "CONGRESS ADJOURNS - Century Afterward, Apology For Wounded Knee Massacre". Pine Ridge Indian Reservation (Sd); United States: NYTimes.com. בדיקה אחרונה ב-26 ביולי 2016.