טביעת האונייה קיאנגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האונייה לאחר הטביעה

טביעת האונייה קיאנגיה (SS Kiangya) התרחשה ב-4 בדצמבר 1948. האונייה, שהשיטה פליטים בין שני נמלים בסין, טבעה תוך אבידות כבדות בנפש.

האונייה, בעלת הדחק של 2,100 טון ומנועי קיטור, הוכנסה לשימוש בשנת 1939. היא הייתה אחת משמונה אוניות בשירות חברת קבוצת המסחר של שאנגחאי. היא הגיעה לנמל שאנגחאי מנאנג'ינג והפליגה ב-4 בדצמבר כשיעדה העיר נינגבו (Ningbo). הימים היו ימי מלחמת האזרחים בסין והיא הייתה עמוסה בפליטים שנמלטו מפני הכוחות הקומוניסטיים.

כשמונים קילומטרים מדרום לשאנגחאי עלתה האונייה ככל הנראה על מוקש ימי שהניח הצי הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה. גוף האונייה נשבר לשניים. היא שקעה במים רדודים יחסית, אך מכשיר הרדיו שלה נפגע ולכן לא ניתן היה להזעיק עזרה וזו הגיעה רק לאחר מספר שעות.

מספר הנספים באסון איננו ידוע: קיבולת האונייה הרשמית הייתה 1,186 איש, אך היו עליה בוודאות לפחות 2,150 איש ועוד מספר רב של נוסעים סמויים. מעריכים כי בסך הכל טבעו 2,750 עד 3,920 איש [1][2]. 700 עד אלף ניצולים נמשו מהמים על ידי כלי שיט אחרים.

בשנת 1956 נמשו שני חלקי האונייה, הובלו למספנה בשאנגחאי ושם חוברו יחד. האונייה שופצה והוחזרה לשימוש תחת השם דונגפנג הונג 8 (Dongfang Hong 8). היא שימשה כמעבורת עד שהוצאה משירות ב-1983.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joe Jackson, Unsafe at Sea: Asia’s History of Deadly Ferry Disasters, ‏20 בינואר 2012 (באנגלית)
  2. ^ Jan Lettens, SS Kiangya or Kiang Ya, ‏12 במרץ 2012 (באנגלית)