טביעת האונייה שלי

טביעת האונייה שלי
תאריך	30 באוגוסט 2007
הרוגים	2

האונייה זלאטוגרד (שלי) באיסטנבול, 1992
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

טביעת האונייה שלי התרחשה ב-30 באוגוסט 2007. אוניית המטען שלי (Shelly) טבעה בים התיכון בקרבת נמל חיפה לאחר שאוניית תענוגות נגחה בה בחשכה. שניים מאנשי צוות האונייה נספו בתאונה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה נבנתה על נהר הדנובה בבולגריה והושקה ב-1973 תחת השם זלאטוגרד (Zlatograd). אורך האונייה היה 80.8 מטר, רוחבה 11.9 מטר והיא הייתה בעלת נפח של 1,837 GRT (אנ'). היא הייתה מונעת על ידי מנוע דיזל בעל מדחף יחיד, שסיפק לה מהירות של 22 קשר.

האונייה החליפה בעלים ושמות מספר פעמים. ב-2003 נרכשה על ידי החברה הישראלית י. כספי קווי מטען, שרשמה אותה בשם שלי תחת הדגל הסלובקי. היא אוישה באנשי צוות מלאומים זרים.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באוגוסט 2007 עגנה האונייה מול חוף ישראל, כ-3 קילומטר מנמל חיפה, כשעליה 13 אנשי צוות ומטען של 2,480 טון גבס. בשעה 22:00 נגחה בה בטעות אוניית התענוגות הקפריסאית סלמיס גלורי. האונייה, בעלת נפח של 10,392 GRT, יצאה מן הנמל זמן קצר לפני כן ועליה 700 נוסעים ואנשי צוות. כתוצאה מהנגיחה נבקעה האונייה שלי לשני חלקים וטבעה במהירות במים בעומק של כ-20 עד 30 מטר. היא נחתה על קרקעית הים כאשר תרניה בולטים מעל פני המים.

11 אנשי צוות נטשו את האונייה הטובעת ורובם עלו על גבי סירת הצלה ששוגרה מהסלמיס גלורי. כל ה-11 נאספו אחר כך על ידי חיילי חיל הים, שהגיעו לאתר הטביעה בספינות דבור וצרעה ובמסוק.

לאחר היוודע דבר התאונה ומחשש לנפגעים רבים הוזעקו לנמל חיפה עשרות אמבולנסים של מגן דוד אדום.

שני אנשי צוות נוספים של האונייה שלי - מהנדס ומלח מאוקראינה ואינדונזיה - לא נמצאו. מבצע חיפושים אחריהם החל בהשתתפות כלי שיט, כלי טיס וצוללנים. 12 שעות לאחר התאונה נמצאו גופותיהם בתוך האונייה הטבועה על ידי צוללנים של חיל הים וחולצו. פעילות נמל חיפה הופסקה עקב מבצע החיפושים ועד לאחר מציאת הגופות.

לאחר התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא היו נפגעים עקב ההתנגשות על סיפון האונייה סלמיס גלורי. היא נגררה לאחר התאונה חזרה לנמל חיפה והתברר כי נגרם לה נזק קל. לצורך החקירה עוכבה האונייה בנמל עד 6 בספטמבר, ואז התיר לה בית משפט השלום בעיר לעזוב את הנמל.^[1] בשנת 2009 נמכרה האונייה לפירוק.

כתוצאה מהתאונה הזדהם הים מול חיפה בכחמישה טון של סולר ושמן שדלפו מהאונייה הטבועה. עקב כך נאסרה הרחצה בחוף קריית חיים.

ועדת חקירה מטעם רשות הנמלים והספנות וכן משטרת ישראל חקרו את נסיבות התאונה בסיוע של שלטונות קפריסין. הוועדה קבעה שהתאונה התרחשה בשל תקלה, שגרמה לאובדן ההיגוי של הסלמיס גלורי בעת שנמצאה בקרבת האונייה שלי.

שנים אחדות לאחר התאונה פורקו שרידי האונייה והוצאו מן הים.

בשנת 2014 הגיש משרד הביטחון תביעה אזרחית נגד החברות המנהלות של שתי האוניות שהיו מעורבות בתאונה. המשרד תבע מהן לשפות אותו בסכום של שני מיליון שקלים בגין ההוצאות שנגרמו לצה"ל במהלך פעולות החילוץ לאחר התאונה.