טביעת המעבורת טויה מארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המעבורת טויה מארו
אנדרטה לאסון באי הוקאידו

טביעת המעבורת טויה מארו התרחשה ב-26 בספטמבר 1954. המעבורת, שהפליגה במצר צוגרו שבין האיים היפנים הוקאידו והונשו, טבעה לאחר שנתקלה בסופת טייפון. באסון ניספו לפחות 1,159 מיושבי האונייה. היה זה האסון הימי האזרחי החמור ביותר בתולדות יפן.

האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טויה מארו הייתה מעבורת רכבת בבעלות חברת הרכבות הלאומית של יפן. היא הושקה בשנת 1947. היא הייתה בעלת מעמס של 3,898 טונות ושירתה בקו שבין נמל הקודטה שבהוקאידו לבין נמל אומורי שבהונשו, אותו כיסתה בזמן של 4.5 שעות הפלגה. צוותה מנה 120 איש והיא הייתה מסוגלת לשאת 1,128 נוסעים.

סופת הטייפון מארי נעה דרך האי הונשו והגיעה לים יפן בצהרי ה-26 בספטמבר 1954 במהירות של למעלה ממאה קילומטר לשעה. התחזית הייתה שהיא תגיע למצר צוגרו בשעה 17:00 באותו יום.

בשעה 11:00 הגיעה האונייה לנמל הקודטה לאחר מסעה הראשון באותו יום מאומורי. היא הייתה אמורה להפליג שוב בשעה 14:40 ולהגיע לאומורי לפני הגעת הטייפון, אך הפלגתה התעכבה לאחר שהועברו אליה נוסעים וכלי רכב ממעבורת אחרת שהפלגתה בוטלה.

ב-15:10 ביטל קברניט הטויה מארו את ההפלגה, אך לאחר שיפור במזג האוויר ב-17:00 החליט להפליג, בסברה שהטייפון כבר עבר במצר כפי שנחזה. למעשה הטייפון רק האט. באופן לא טיפוסי הוא גם התחזק בעוברו מעל ים יפן.

בשעה 18:39 הפליגה הטויה מארו מהקודטה. זמן קצר לאחר מכן התגברה הרוח שנשבה לעברה מכיוון דרום-דרום-מזרח. ב-19:01 הורידה האונייה עוגן כדי להמתין לשיפור במזג האוויר, אך עקב הרוח הוא לא החזיק מעמד. מים חדרו לאונייה דרך סיפוני המטען ומנוע הקיטור שלה פסק מלפעול. האונייה החלה להיסחף ללא שליטה. קברניט האונייה החליט לנסות להעלות אותה על החוף ליד הקודטה.

בשעה 22:26 התקרבה האונייה לחוף ושידרה קריאת מצוקה, אך הגלים היו כה חזקים עד כי ב-22:43 התהפכה המעבורת ושקעה בים כמה מאות מטרים מהחוף. לפחות 1,159 משוכניה נספו, לרבות למעלה ממחצית אנשי צוותה. רק כ-150 מיושבי האונייה ניצלו. מספר הנספים המדויק איננו ידוע משום שנוסעים נוספים עלו על סיפון המעבורת ואחרים ירדו ממנה זמן קצר לפני ההפלגה.

אותה סופת הטייפון גרמה לטביעתן של ארבע מעבורות נוספות וכ-200 כלי שיט קטנים נוספים, ומספר הנספים הכולל באותו יום הגיע ל-1,430 לפחות.

טביעת המעבורת טויה מארו הייתה אחד הגורמים שהביאו לאחר שנים לבנייתה של מנהרת סייקן בין האיים הוקאידו והונשו. עם זאת שירות מעבורות ממשיך עדיין לפעול במצר צוגרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]