טד מיינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טד מיינס
Ted Meines
לידה 25 בספטמבר 1921
חויזום, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 2016 (בגיל 95)
ליידסנדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הולנד המלכותי עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה לוטננט גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טד מיינסהולנדית: Ted Meines;‏ 25 בספטמבר 192124 בדצמבר 2016) היה פקיד בתחום החינוך, חסיד אומות העולם, שבתקופת מלחמת העולם השנייה הציל יהודים ממוות בידי הנאצים ברחבי הולנד.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טד מיינס נולד בפריסלנד למשפחה רפורמית אורתודוקסית והיו לו ארבע אחיות. היה לוחם בתנועת ההתנגדות ההולנדית אביו עבד במסילות הברזל והיה פוליטיקאי מקומי ומחוזי של המפלגה האנטי-מהפכנית. ב־1939 טד היה אמור להתגייס לשירות צבאי, אך עקב הפלישה הגרמנית להולנד הוא מעולם לא התגייס.[1][2]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבד טד מיינס כפקיד בכיר בתחום החינוך בלייוורדן, פריסלנד. בתפקיד זה הוא הצליח להפיץ מסרים לא חוקיים ולארגן תעודות זהות, תעודות רישום ותלושי מזון. באפריל 1943 הוצב טד לעבודה בגרמניה. על מנת להתחמק מהזימון, הוא ירד למחתרת והסתתר אצל איכר במינרצגה, פריסלנד. אף על פי שטיפלו בו היטב שם, הוא התקשה לפעול במסגרת תנועת ההתנגדות. אחותו היק, שהתארסה לפייט ורמיר, הציעה לו להצטרף לקבוצת NV (הו'). ה- NV העניקו לו תעודת זהות על שם יוספוס אלפונסוס מיקס, יליד הולסברג, לימבורג. בתחילת נובמבר 1943 החל טד בעבודתו עם ילדים בלימבורג. זמן קצר לאחר שהגיע לשם, שמע כי הגרמנים מתכננים פשיטה על הכפרים ברונסום, טריבייק והונברוק . כל הילדים היהודים שהוסתרו במקומות אלה הועברו מיד לבריכת שחייה חיצונית ומשם כעבור כמה ימים הועברו למערה נסתרת בברונסום, תחנת השאיבה הגדולה של המכרות הלאומיות ואחר כך למסתור בכנסייה הרפורמית בהוינסברוק. טד מילא תפקיד מרכזי בתנועה ובהסתרת הילדים. טד שהה תקופה ממושכת במערה במטרה לחפש את הילדים המסתתרים שם ומדי פעם נהג לצאת החוצה לשאוף אוויר צח. באחת הפעמים הוא נתפס ונעצר. הוא עוכב עד שטרוס ורמיר התערב בשמו ושחרר אותו למחרת. כתוצאה מכך, הוא החל לחפש מקומות מסתור בזלטבומל, גלדרלנד, שם היו לו קשרים, כולל חברו יאן ואן דה בומגארד בן הפקח הראשי של המשטרה בלרדם, בדרום הולנד. טד ויאן החלו לעבוד יחד ולאחר מאמצים רבים הם הצליחו להסתיר כמה עשרות ילדים יהודים. בין הילדים שהוסתרו הייתה גם ילדה בת 7 בשם עדה מוסקוביטר. בינואר 1944העבירו אותה טד ויאן למשפחת ואן ברויגל בלרדם. הם סיפקו לה מדי חודש כרטיסי קיצוב ודאגו לבריאותה. באפריל 1944 העבירו טד ויאן את מוקד מאמציהם לחלק המזרחי של טוונטה. טד מצא מחסה אצל הקצב פוגל באנסשדה שבאובריזל, ממנו גם השיג רשימה ארוכה של אנשים שהיו מוכנים להסתיר ילדים יהודים. במאי 1944 לאחר קרב ארנהם, טד הבין שהוא נותק משאר ה- NV וקופוני הקיצוב אזלו לו. עד מהרה שמע מאמו בחויזום (הו') שהוא יכול לחזור בבטחה למשפחתו. הוא עשה זאת, ומאוקטובר הפסיק את פעילותו בקבוצת - NV והתרכז בהתנגדות מזוינת באזור מגוריו.[1][2]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945, לאחר השחרור, קבוצת ה- NV התפרקה. טד החל בקריירה צבאית. הוא הוכשר לקצונה באנגליה וב-1948 היה קצין מקצועי. לאחר שירות מעבר לים חזר להולנד והועלה לדרגת קפטן. טד פרש בשנת 1976 כגנרל בחיל הארטילריה והמשיך בפעילות למען הווטרנים.

בשנים 1988–2000 מילא תפקיד חשוב ומיוחד בארגון הנצחת השחרור ב -5 במאי 1945 בוואגינגן והיה הכוח המניע מאחורי ארגון המצעד השנתי.

פרס טד מיינס הוקם ב־25 ביוני 1998 על ידי קרן הוותיקים. הפרס כלל תעודה ומענק כספי שניתן אחת לשנתיים.

בקבלת פנים בשנת 2013, נכח טד בחשיפת פסל לכבודו בעיר דוורן (הו') בנפת אוטרכט, הולנד.

בנאומו ב -5 בספטמבר 2015, בפני בית הנבחרים ההולנדי קרא להקים מרכז לותיקים. טד מיינס הלך לעולמו ב-2016. [3]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטד מיינס הוענקו עיטורי כבוד מטעם משרד ההגנה ההולנדי. הוא קיבל אות אביר מסדר האריות ההולנדי ומדליות נוספות.[4]

על הצלת עשרות ילדים יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה הוענקה לו אזרחות כבוד על ידי מדינת ישראל ב־25 באוגוסט 2015.

במהלך נאומו אמר: "במהלך המלחמה זכיתי להציל ילדים יהודים. זה הופך אותי לחלק מישראל ". ב־6 ביולי 1992 יד ושם הכיר בו כחסיד אומות העולם. הטקס התקיים בהאג בהולנד ושמו הונצח בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם בירושלים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טד מיינס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 The Righteous Among The Nations, Yad Vashem
  2. ^ 1 2 Tette Meines, geni_family_tree
  3. ^ [https://www.nlveteraneninstituut.nl/content/uploads/2016/12/Biografie-Ted-Meines.pdf Biografie luitenant-generaal buiten dienst Ted Meines De ‘veteranen-generaal’], Veteranen Instituut
  4. ^ Ministry of Defence, FOUNDER DUTCH VETERAN POLICY TED MEINES DEAD (בהולנדית)