לדלג לתוכן

טד קוטצ'ף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טד קוטצ'ף
Ted Kotcheff
לידה 7 באפריל 1931
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באפריל 2025 (בגיל 94)
Nuevo Nayarit, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1954–2012 (כ־58 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Sylvia Kay (1960–1972 (כ־12 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Thomas Kotcheff עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס דב הזהב (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם תאודור קוטצ'ף (בבולגרית: Величко Тодоров Цочев;‏ 7 באפריל 1931 – 10 באפריל 2025) היה במאי ומפיק קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון קנדי.[1][2][3] במהלך הקריירה שלו פעל קוטצ'ף בקנדה, בממלכה המאוחדת ובארצות הברית.[1]

קוטצ'ף זכה להכרה בזכות בימוי סרטים בולטים, ובהם היצירה המכוננת של הגל החדש האוסטרלי, "משחקים בלחץ" (1971).[4] כמו כן ביים את העיבודים לספריו של מרדכי ריצ'לר "המרוץ לצמרת של דודי קרביץ" (1974) ו"ג'ושוע אז ועכשיו" (1985), את הסרט הראשון בסדרת "רמבו", "משחק הדמים" (1982),[4] ואת הקומדיות "כיף עם דיק וג'יין" (1977), "נורת' דאלאס ארבעים" (1979) ו"סוף שבוע אצל ברני" (1989).

קוטצ'ף היה מועמד לפרס ג'יני לבימוי, לפרס ג'מיני לבימוי תוכנית דרמה או מיני-סדרה, ופעמיים לפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן. הוא זכה בפרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין בשנת 1974 עבור "המרוץ לצמרת של דודי קרביץ", ובפרס באפט"א לטלוויזיה עבור עבודתו בסדרה "Play for Today". בשנת 2011 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם איגוד הבמאים של קנדה,[5] ובשנת 2014 קיבל פרס הוקרה מטעם האקדמיה הקנדית לקולנוע וטלוויזיה.[6]

בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו תואר קוטצ'ף כבמאי רב-תחומי ומוכשר, הפועל במסורת של במאים קלאסיים כלאו מקארי ורוברט וייז.[7]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם תאודור קוטצ'ף[8] נולד בטורונטו בשנת 1931 למשפחת מהגרים בולגרים.[9][10][11][12][13][14][15] אביו נולד בפלובדיב, ואימו הייתה מרקע בולגרי מקדוני מהכפר ואמבל שבאימפריה העות'מאנית (כיום ביוון), אך גדלה בווארנה.[16] שם המשפחה המקורי של המשפחה היה "צוצ'ב", אך מאוחר יותר עבר התאמה לאנגלית והפך לקוטצ'ף.[17] שמו הבולגרי המלא הוא וליצ'קו תודורוב צוצ'ב.

שפתו הראשונה של קוטצ'ף הייתה בולגרית, אותה למד עוד לפני האנגלית. הוא אכל אוכל בולגרי וכל חבריו היו מקדונים ובולגרים. הוא לא ראה הבדל בין המקדונים לבולגרים ותפס את שתי הקהילות כישות אחת. הוא כיהן במועצת המנהלים של המועצה המקדונית לאמנויות והצהיר בעבר כי הוא אוהב את בולגריה, רואה בבולגרים את בני עמו ותמיד הרגיש בולגרי.[18]

במהלך לימודיו בתיכון עבד קוטצ'ף במפעל של חברת גוודייר ובבית מטבחיים.[19] הוא למד ביוניברסיטי קולג' (טורונטו) וסיים את לימודיו עם תואר בספרות אנגלית בשנת 1952.[19]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה קנדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטצ'ף החל את הקריירה הטלוויזיונית שלו בגיל עשרים וארבע כאשר הצטרף לצוות של תאגיד השידור הקנדי (CBC), בתקופה שבה הטלוויזיה הייתה בראשית דרכה. הוא היה הבמאי הצעיר ביותר בצוות ה-CBC, שם עבד במשך שנתיים על תוכניות כגון "General Motors Theatre",‏ "Encounter",‏ "First Performance" ו-"On Camera".

טלוויזיה בריטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 עזב את קנדה כדי לחיות ולעבוד בממלכה המאוחדת. בעקבותיו הגיע במהרה בן ארצו סידני ניומן, שהיה מנהל מחלקת הדרמה ב-CBC ולאחר מכן עבר לבריטניה לתפקיד דומה ב-ABC Weekend TV, אחת הזכייניות של רשת ITV.

ב-ABC הפיק ניומן את תוכנית האנתולוגיה הדרמטית הפופולרית "Armchair Theatre", שבה עבד קוטצ'ף כבמאי בין השנים 1957 ל-1960. קוטצ'ף היה אחראי לבימוי כמה מהפרקים הזכורים ביותר. במהלך צילומי המחזה "Underground", ששודר בשידור חי ב-30 בנובמבר 1958, נאלץ קוטצ'ף להתמודד עם מצב חירום כאשר אחד השחקנים, גארת' ג'ונס, שגילם דמות שעמדה למות מהתקף לב, מת בעצמו מהתקף לב מחוץ למצלמה בין הסצנות. הדבר אילץ את פיטר בולס ושחקנים נוספים לאלתר את המשך העלילה.

תיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטצ'ף עבד גם בתחום התיאטרון.[20] הוא ביים את ההפקה המקורית של מחזמר הוסט אנד "Maggie May" בתיאטרון אדלפי בשנים 1964 ל-1965.[21] המחזמר זכה בפרס אייבור נובלו לפסקול המצטיין של השנה ונבחר למחזמר הבריטי החדש הטוב ביותר בסקר המבקרים.[22]

סרטים בריטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטצ'ף יצר את סרטו הראשון "Tiara Tahiti" בשנת 1962. במהלך אותו עשור ביים סרטים נוספים, ובהם "החיים בצמרת" (1965) ו-"Two Gentlemen Sharing"‏ (1969).

הוא ביים גם את "הקול האנושי" (1967) לטלוויזיה הבריטית, בכיכובה של אינגריד ברגמן על פי סיפור מאת ז'אן קוקטו, וכן גרסאות טלוויזיוניות ל-"The Desperate Hours"‏ (1967) ו-"על עכברים ואנשים" (1968).

קוטצ'ף ביים את הסרט האוסטרלי "משחקים בלחץ" (1971). הסרט זכה לשבחים רבים מצד המבקרים באירופה והיה נציגה של אוסטרליה בפסטיבל הקולנוע בקאן. בשנת 2009 יצא הסרט מחדש בגרסה משוחזרת במלואה.

בשובו לטלוויזיה ביים קוטצ'ף עבור ה-BBC את "Edna,‏ the Inebriate Woman"‏ (1971), שזיכה אותו בפרס באפט"א לטלוויזיה לבמאי הטוב ביותר. בשנת 2000 נבחר המחזה לאחת מ-100 תוכניות הטלוויזיה הבריטיות הגדולות ביותר של המאה ה-20 בסקר שנערך על ידי מכון הסרטים הבריטי.

חזרה לקנדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטצ'ף חזר למולדתו קנדה, שם ביים עיבוד לרומן של חברו ושותפו לדירה בעבר, מרדכי ריצ'לר, "המרוץ לצמרת של דודי קרביץ" (1974). הסרט זכה בפרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין, ובכך הפך לסרט הדרמה הקנדי-אנגלי הראשון שזכה בפרס בינלאומי חשוב.[23] בשנת 1975 זכה הסרט בפרס סרט השנה של פרסי הקולנוע הקנדי. הסרט הוכר מאז כקלאסיקה של הקולנוע הקנדי ודורג פעמיים ברשימת עשרת הסרטים הקנדיים הטובים ביותר בכל הזמנים של פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו.[24]

הוליווד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהוליווד ביים את "כיף עם דיק וג'יין" (1977) שהיה להצלחה גדולה. לאחר מכן ביים את הקומדיה "מי הורג את השפים הגדולים של אירופה?" (1978) ואת "נורת' דאלאס ארבעים" (1979) שזכה לשבחי המבקרים.

קוטצ'ף ביים את הסרט הקנדי "Split Image" (1982), ולאחר מכן רשם את הצלחתו הגדולה ביותר עד אז עם סרטו של סילבסטר סטאלון "משחק הדמים" (1982), הסרט הראשון בסדרת רמבו. לאחר מכן עבד על סרט פעולה נוסף בנושא וייטנאם בשם "Uncommon Valor" (1983), וחזר לקנדה כדי ליצור את "ג'ושוע אז ועכשיו" (1985).

הוא ביים את "Switching Channels"‏ (1988) ואת "Winter People"‏ (1989), וזכה להצלחה גדולה נוספת עם הקומדיה "סוף שבוע אצל ברני" (1989).

במהלך שנות ה-90 חזר קוטצ'ף לבימוי בטלוויזיה ועבד על סדרות אמריקאיות שונות כמו "יומן הנעל האדומה" וסדרות בריטיות כמו "Casualty". הוא הצטרף לצוות הסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד", שם עבד כמפיק בפועל וכבמאי עד לשנת 2012.[25]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטצ'ף התגורר בבוורלי הילס עם אשתו לייפון צ'ונג. נולדו להם שני ילדים: אלכסנדרה, יוצרת קולנוע, ותומאס, מלחין ופסנתרן. היו לו שלושה ילדים נוספים מנישואיו הקודמים לשחקנית סילביה קיי: אהרון, קתרינה וג'ושוע. טד קוטצ'ף היה צמחוני.[26]

בפברואר 2016 הגיש קוטצ'ף בקשה לאזרחות בולגרית באמצעות הקונסוליה הבולגרית בלוס אנג'לס, והאזרחות הוענקה לו במהלך ביקור בבולגריה במרץ של אותה שנה.[27][28]

קוטצ'ף הלך לעולמו כתוצאה מאי ספיקת לב בנואבו ואיארטה שבמדינת נאיאריט, מקסיקו, ב-10 באפריל 2025, שלושה ימים לאחר יום הולדתו ה-94.[4][29]

פילמוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טד קוטצ'ף, ברשת החברתית Goodreads
  • טד קוטצ'ף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • טד קוטצ'ף, באתר AllMovie (באנגלית)
  • טד קוטצ'ף, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 US Director Ted Kotcheff Granted Bulgarian Citizenship. Bulgarian Justice Minister Ekaterina Zaharieva on Friday granted citizenship to Ted Kotcheff, a US director born to Bulgarian parents. March 19, 2016, Novinite.com.
  2. ↑ Christine Ramsay, ed. (2012). Making It Like a Man: Canadian Masculinities in Practice. Wilfrid Laurier University Press. p. 115. ISBN 1554582792.
  3. ↑ "Ted Kotcheff | Theatricalia". theatricalia.com.
  4. 1 2 3 "Deaths: Ted Kotcheff". The Guardian Weekly. 212 (17): 7. 25 באפריל 2025. Canadian director of films including First Blood, Weekend at Bernie's and Wake in Fright. He died on 10 April, aged 94.
  5. ↑ Martin Knelman (28 באוקטובר 2011). "The apprenticeship of Ted Kotcheff". Toronto Star (באנגלית).
  6. ↑ Martin Knelman (13 בדצמבר 2013). "Ted Kotcheff and Colm Feore honoured at Canadian Screen Awards". Toronto Star (באנגלית).
  7. ↑ "Ted Kotcheff". Canadian Film Encyclopedia.
  8. ↑ "20 v"prosa: Ted Kochev" 20 въпроса: Тед Кочев [20 questions: Ted Kotcheff]. Capital.bg (בבולגרית). Economedia. 29 בפברואר 2016.
  9. ↑ Slaviani, Tom 24, Slavianski komitet v Bŭlgaria, Komitet za bŭlgarite v chuzb̈ina, 1968, str. 87.
  10. ↑ Magocsi, Paul R. (1999). "Multicultural History". Encyclopedia of Canada's Peoples. University of Toronto Press. pp. 287–292. ISBN 0-8020-2938-8.
  11. ↑ "The apprenticeship of Ted Kotcheff". Toronto Star. 28 באוקטובר 2011.
  12. ↑ Alec Scott (21 באוקטובר 2013). "Duddy and Me". University of Toronto Magazine.
  13. ↑ Leyda, Jay (1 בינואר 1977). Voices of film experience: 1894 to the present (באנגלית). Macmillan. ISBN 9780025716001.
  14. ↑ Brown, Gene (1 בינואר 1984). The New York Times Encyclopedia of Film (באנגלית). Times Books. ISBN 9780812910599.
  15. ↑ Duddy and Me. (They were both immigrants from Bulgaria, she was of Macedonian descent)
  16. ↑ Ted Kotcheff's Bulgarian journey The Sofia Globe, March 24, 2016
  17. ↑ "20 v"prosa: Ted Kochev" 20 въпроса: Теד Кочев [20 questions: Ted Kotcheff]. Capital.bg (בבולגרית). Economedia. 29 בפברואר 2016.
  18. ↑ Режисьорът Тед Кочев: България и Македония са едно. Вестник Труд, 16.03.2016 г.
  19. 1 2 Vlessing, Etan (2025-04-11). "Ted Kotcheff, Director of 'First Blood' and 'Weekend at Bernie's,' Dies at 94". The Hollywood Reporter (באנגלית).
  20. ↑ "Ted Kotcheff". Theatricalia.
  21. ↑ "Production of Maggie May". Theatricalia.
  22. ↑ "Obituary: Lionel Bart". The Independent (באנגלית). 4 באפריל 1999.
  23. ↑ "Berlinale 1974: Prize Winners". berlinale.de.
  24. ↑ "Top 10 Canadian Films of All Time", The Canadian Encyclopedia, 2012, URL accessed 28 April 2013.
  25. ↑ Pedersen, Erik (11 באפריל 2025). "Ted Kotcheff Dies: 'First Blood,' 'North Dallas Forty' & 'Weekend At Bernie's' Director & 'Law & Order: SVU' Producer Was 94". Deadline Hollywood.
  26. ↑ Skinner, Craig (24 במרץ 2014). "Ted Kotcheff discusses Wake in Fright, kangaroo slaughter and existentialism". Film Divider. ארכיון מ-27 בדצמבר 2014.
  27. ↑ В-к "Труд", 11.02.2016 г. Режисьорът на "Рамбо" Теד Кочев иска българско гражданство.
  28. ↑ US Director Ted Kotcheff Granted Bulgarian Citizenship, Sofia News Agency, March 19, 2016
  29. ↑ Hertz, Barry. "Canadian filmmaker Ted Kotcheff, director of First Blood and Weekend at Bernie's, dies at 94". The Globe and Mail.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טד_קוטצ%27ף&oldid=43275509"