טואור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טואוראנגלית: Tuor) היה דמות בדיונית מהלגנדריום של הסופר טולקין. טואור היה אחד מהאדין לבית הדור ואחד מגיבורי האדם הגדולים. טואור היה בנם היחיד של הואור וריאן, ובן דודו של טורין טורמבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טואור נולד בשנת 472 לעידן הראשון, ימים ספורים לאחר סוף תבוסתה של ברית מיד'רוס בקרב נירנת ארנוידיאד, בו נהרג אביו הואור. לאחר ששמעה כי הפסידו בקרב, ריאן שקעה בייאוש ועזבה את דור-לומין בעודה בהריון עם טואור. היא הייתה הולכת לאיבוד ומתה אלמלא עלפי הסינדר ממיתרים חילצו אותה ולקחו אותה לביתם בהרי מיתרים. טואור נולד במהרה ואומץ לראשונה על ידי הסינדר. מאוחר יותר, מנהיגם אנאל סיפר לאמו ריאן כי הואור נספה בקרב. עד מהרה היא נקלעה לצער בתחילת שנות העשרים לחייה והלכה להוד-אן-נדנגין, גבעת ההרוגים, וראתה את תלוליות השרידים הנרקבות והמושחתות, ואז לקתה בחולי ומתה.

כשבני המזרח הגיעו לתבוע את גמולם בגין סיוע למורגות בנירנת ארנודיאד, הם כבשו את היתלום ולקחו בשבי את אנשיה כעבדיהם. הסינדר העביר את מחנהם למערות אנדרות ושם בילה טואור את נעוריו. בשנתו השש עשרה הוא כעס על בני המזרח ובעלי בריתם על המעשים הרעים שעשו לעמו ורצה להילחם בהם. אנאל אסר על כך וטואור ציית. כאשר מחנה העלפים התכוון לעבור מחדש למקלטים בטוחים יותר בשערי הסיריון דרך מעבר הנולדור, טואור הלך איתם אך הקבוצה נקלעה למארב של אורקים והתפזרה במהלך הלילה. טואר נלכד, נשלח לבני המזרח ונמכר לעבדות.

תרמית בהיתלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

טואור שירת את מפקד בני המזרח, לורגן האכזרי, שנשלח לשם על ידי מורגות לדכא באכזריות את שארית בית הדור. הוא עבד כעבד במשך שלוש שנים, ובאותה נקודה הוא גדל למלוא קומתו, והפך לגבוה ומהיר יותר מכל אחד מבני המזרח.

נדודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשגדל למלוא קומתו וחוזקו, הצליח טואור להימלט מעבדות וחי את חייו כפורע חוק. הוא נדד במורד היתלום אל קירית ניניאך, ואז דרך מעבר הנולדור אל נברסט. במעבר הנולדור הוא פגש שני עלפים מסיעת הנולדור, גלמיר וארמינס, שהראו לו את הדרך לנברסט. הוא בילה את שארית השנה בנברסט, עד שראה שבעה ברבורים, ופירש את זה כאות לכך שהוא שהה שם זמן רב מדי. הוא עקב אחרי הברבורים האלה לאורך החוף עד שהגיע לחורבות וינימר, ביתם הקודם של המלך טורגון, ואנשיו.

בשלב זה, הוולא אולמו, אדון המים, הגיח מהים הגדול בלגיר והופיע בפני טואור, והעניק לו גלימה גדולה שתגן עליו מעיני אויביו, ואמר לו לנסוע לגונדולין; ובהגיעו לגונדולין, להזכיר לטורגון את קללת מנדוס, ולהזהיר אותו מפני נפילת גונדולין. לאחר מכן, הוא מצא את וורונווה, עלף גונדולין, שהיה ימאי במסע הנולדור האחרון לולינור, אותו הציל אולמו הציל מזעמו של אוסה.

טוור וורונווה הלכו אז דרך חורף המפל על פני בריכות יברין, שם הם ראו בפעם הראשונה והאחרונה את בן דודו של טור, טורין, כשהוא אוחז בגורטנג, ועושה את דרכו לעבר חורבות דור-לומין.

בגונדולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתונת טואור וידריל

לאחר שחלף החורף, הגיעו בסופו של דבר טוור וורונווה לגונדולין בשנת 494 לעידן הראשון. עם הגיעו, הוא הכריז כי נשלח מאת אולמו עם מסר לטורגון. כשראה את טור מסודר במכשירי אולמו, הוא נלקח מיד לראות את המלך, שם העביר את אזהרתו לאולמו לעזוב, שכן שמורגות התקרב לגלות את סוד מיקומה של גונדולין. עם זאת, מיגלין טען כנגד טואור ואז טורגון היה בדילמה. כיוון שהוא אהב מאוד את העיר שלו, שכבר אז הייתה אדירה כמו טיריון עצמה, והוא עדיין סמך על סודיותה ועוצמתה. ככזה, הוא לא שאה להתפנות מיד כפי שעצה אולמו. עם זאת, הוא לא התעלם לחלוטין מחוכמתו של אולמו, וקבע כי אף אחד לא ייצא לעולם מהעיר הנסתרת. הוא הורה לאטום את המעבר דרך ההרים מסביב, וכך וידא שאף לא אחד לא יצא מגונדולין, אף על פי שעשה זאת בשמחה. טואור זכה במהירות לכבוד בעיר, בעל קומה רבה מבחינה פיזית ורוחנית וזכה לשוחח ישירות עם אולמו. שבע שנים לאחר שהגיע לגונדולין, התאהב טואר בבת המלך טורגון, ידריל קלבינדל, שאהבה אותו גם הוא. טורגון, שכבר חשב על טואור קרוב משפחה, נתן לבני הזוג את ברכתו. הם נישאו בחגיגה של אושר גדול, וזמן קצר לאחר מכן נולד ילדם היחיד, אארנדיל הספן, שבעצמו הפך לאביהם של אלרונד ואלרוס.

כפי שנאמר ב-The Book of Lost Tales Part Two, העלפים בגונדולין התייחסו לטואור בכבוד: "פעם המלך ביקש מהאומנים המוכשרים ביותר שלו לעצב חליפת שריון לטואר כמתנה נהדרת, והיא הייתה עשויה מ"ולדורין". פלדה מעוטרת בכסף, וקסדתו עוטרה בנזר של מתכת ותכשיטים כמו שתי כנפי ברבור, אחת בכל צד, וכנף ברבור אף נרקמה על מגן. בית נבנה עבורו על הקירות הדרומיים, מכיוון שהוא אהב את האוויר החופשי ולא אהב את הסביבה הקרובה של בתי מגורים אחרים. שם זה היה מקור שמחתו לעיתים קרובות לעמוד על החומה עם צאת השחר, ואנשים שמחו לראות את מנצנץ בכנפי הברבור שעל קסדתו."

טוור היה ממנהיגי גונדולין במהלך נפילת גונדולין, ונלחם למען העיר בהתקפה על ידי כוחות מורגות. הוא השיג מעשים ראויים לרבות אילוץ אורולוקה הגדול לסגת. הוא גם עצר את ההתקפה על אשתו ובנו על ידי מגלין, אותם הצליח להרוג אותו באמצעות השלכתו מהחומה מטה אל האש. לאחר מכן הוא, אשתו, בנם אארנדיל ושרידים מאנשי גונדולין ברחו בדרך סודית בהרים ונסעו לשערי הסיריון. שם נשאו שנים רבות. אך בסופו של דבר ערגה אהבתו של טואור לים, לכן, בסופו של דבר בנה טואור את הספינה אארנה והפליג למערב עם ידריל.

למרות היותו בן תמותה, על פי הנולדור, המסורת היא שכאשר הגיע טואור עם ידריל לולינור, ועקף את איסור הולאר, הוא הפך לבן התמותה היחיד שהתקבל כאחד הבכירים, וכך חלק את גורלו עם ברן ולותיין, שקיבלו גם הם חיים שניים על אדמת הארץ התיכונה, גורלם יוצא הדופן של חיי אלמוות בולינור החזיק כל עוד ארדה החזיקה מעמד. לא ידוע אם אארנדיל אי פעם מצא או ראה שוב את הוריו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית הנשואים בין טואור וידריל הייתה השנייה בין אדם בן תמותה לבין עלפית. בנו אארנדיל התחתן עם אלווינג, בתו של דיור הנאה, בנם של ברן ולותיין, ובכך נהיה לנינם של ברן ולותיין; אז טואור יהפוך לסבם של אלרונד ואלרוס, הראשון היה אחד הדמויות המשפיעות ביותר בעידן השני והשלישי והשני נהפך למלכה הראשון של נומנור. שושלתו עברה לבית המלוכה של אלרוס ממלכת נומנור, ולאחר מכן לדונדין, גברים שחיו בגלות הארץ התיכונה, והלאה הלאה.

הופעה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה היחידה בנוגע למראהו הפיזי של טור מופיעה בסילמריליון: "בהיר פנים, וזהוב שיער כדרך קרובי משפחתו של אביו, והוא נהיה גבוה וחזק ואמיץ".