לדלג לתוכן

טוביה אושרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טוביה אושרי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בנובמבר 1937
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 2019 (בגיל 82)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוביה אושרי (25 בנובמבר 193729 בדצמבר 2019) היה עבריין, מראשי הפשע המאורגן בישראל.

אושרי נולד וגדל בשכונת כרם התימנים בתל אביב. בגיל 13 נתפס גונב כסף ונשלח להתחנך בקיבוץ. לפני גיוסו לצה"ל עבד כעוזר במסגרייה. שירת בצה"ל בחטיבת גולני, ולאחר שחרורו חזר לעבוד במסגרייה והכיר את רחמים אהרוני ("גומדי"). הוא הקים עמו את כנופיית הכרם, ועסק עמו בפריצה ושוד מלטשות יהלומים. השניים דאגו לכך שעמוס אוריון, אז חייל משוחרר, יקבל משרה בחברת ברינקס, כיוון שלא היה לו עבר פלילי. הכוונה הייתה לזכות דרכו בגישה לברינקס ולבצע שם שוד.

אושרי נכלל ברשימת ה-11 - מסמך משטרתי בו נכללו אישים שהמשטרה הגדירה כראשי הפשע המאורגן בישראל.

אושרי הורשע ברצח עמוס אוריון ועזר כהן, בשנת 1980 במפעל בשר שהיה בבעלותו של אושרי. גופות הנרצחים בותרו ונקברו בחולות אשדוד. על אושרי נגזר מאסר עולם,[1] על אף טענתו שביצע את הרצח מתוך הגנה עצמית.[2] לאחר 16 שנות מאסר וקציבת עונשו, שוחרר ממאסרו והחל לנהל חנות בשוק הכרמל שבתל אביב.

בשנת 1981 עלו טענות בדבר קשר חשאי בין מפקד פיקוד המרכז רחבעם זאבי לבין אושרי.[3]

בשנת 2015 שודרו שתי כתבות על ידי העיתונאי עמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה", שבהן נטען כי אהרוני ואושרי ניהלו קשר חשאי עם זאבי.[4] בתחקיר "עובדה" מ-14 באפריל 2016 הודה אושרי כי הורה לאנשיו לפוצץ לבנת חבלה צה"לית בפתח דירתה של העיתונאית סילבי קשת, בעקבות כתבה בה מתחה ביקורת חריפה על התנהלותו של זאבי כאלוף פיקוד המרכז, תוך הסוואת זהותו כ"גנרל המקסיקני קסטאנייטאס".[5]

ב-29 בדצמבר 2019 הלך לעולמו בגיל 82[6].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאושרי יש שלושה ילדים מאשתו הראשונה. בהמשך הכיר אושרי את שרה דנוך, ילידת כרם התימנים, אף היא, שהפכה לבת זוגו ונולדה להם בת בשנת 1979.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]