טוביה לשם
 | |||||
| לידה |
16 במרץ 1933 תל אביב, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 2014 (בגיל 80) סביון, ישראל | ||||
| מקום קבורה | סביון | ||||
| עיסוק | מתווך נדל"ן | ||||
| מפלגה | צומת | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| שירות צבאי | |||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||
| דרגה |
 סגן אלוף (במילואים) | ||||
|
1950–1974 (כ־24 שנים) | |||||
| תפקידים בשירות | |||||
| מפקד מחלקה, פלוגה וגדוד 268 | |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
 מלחמת סיני  מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה פעולת כראמה  מלחמת יום הכיפורים | |||||
טוביה לשם (16 במרץ 1933 – 10 במרץ 2014) היה ראש המועצה המקומית סביון הראשון, ממקימי מפלגת צומת ומפקד גדוד בחטיבה 60 במילואים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתל אביב ליהושע ואסתר פינקלשטיין. בשנת 1950 התגייס לצה"ל, והוצב בחיל המשטרה הצבאית, במסגרתו יצא לקורס קצינים. עבר הסבה לחיל השריון ושרת בחטיבה 7 עד סוף שירות החובה שלו 1952. לאחר שחרורו, עבד באגף ההידרולוגיה ברשות המים במספר תפקידים בתחום תכנון המים, עד שנת 1973. במקביל, התקדם בסולם הדרגות בשירות המילואים בגדוד 277 (לימים 268) שבחטיבה 27 (לימים חטיבה 60). במלחמת סיני פיקד על מחלקת טנקים בקרבות בצפון חצי האי סיני. במלחמת ששת הימים שירת כמפקד פלוגה בחזית המצרית בסיני. השתתף בפעולת כראמה כמפקד כוח משולב של שריון וצנחנים שכבש את מוצב דאמיה. בשנת 1969 התמנה למפקד גדוד 268 בדרגת סגן אלוף. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוצב הגדוד שלו בכוננות בפיקוד המרכז מחשש להתקפה ירדנית. לקראת סוף המלחמה הורד הגדוד לסיני, שם לחם תחת חטיבה 204 במרחב בלוזה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. בשנת 1974 סיים את תפקידו כמפקד גדוד, והמשיך לשרת בתפקידים שונים במילואים, בהם ראש צוות סיקור במחלקה להיסטוריה וכקצין במשק לשעת חירום (מל"ח).
ב-1974 נבחר לעמוד בראש הוועד המקומי של היישוב סביון שבו התגורר, והוביל לניתוקו מהמועצה האזורית מפעלות אפק והפיכתו למועצה מקומית עצמאית. עם ההכרזה על מועצה מקומית ב-1978, התמנה לעמוד בראשה.[1] בתפקיד זה כיהן עד בחירות 1983.
היה ממייסדי מפלגת צומת,[2] ונקט קו אופוזיציוני למנהיג המפלגה רפאל איתן. בין השאר התנגד למיזוג עם התחיה.[3] לקראת בחירות לכנסת ה-11 ב-1984 נבחר למקום הרביעי ברשימת צומת לכנסת,[4] אולם הריצה המשותפת ברשימה אחת עם התחיה דחקה אותו למקום ה-9 ברשימת המאוחדת, שזכתה ל-5 מנדטים בלבד. במערכות הבחירות הבאות הוא לא התמודד.
ב-1985 נעצר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה בחשד למעשי מרמה והפרת אמונים בכהנו כראש מועצה. הוא שוחרר בערבות.[5][6]
בשנת 1978 הקים את סוכנות נדל"ן "לשם נכסים" בסביון, הפועלת עד היום בניהול בנו.[7] היה חבר הפדרציה הבינלאומית לנדל"ן FIABCI, חבר בחטיבת הדירקטורים של המרכז הישראלי לניהול, יושב ראש ארגון המתווכים מלד"ן (בהתנדבות), חבר הוועד למען השוטר וראש הוועד בבקעת אונו.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי ליעל ואב לארבעה.
בוגר בית ספר למוסמכים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, וכן בוגר המחזור הראשון של הקורס למתווכים ויועצים בכירים במקרקעין, שנערך במסגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טוביה לשם, באתר 50 שנה למלחמת יום הכיפורים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ טוביה לשם – ראש מועצת סביון, מעריב, 18 בדצמבר 1978
- ↑ יוסי מלמן, התחיה —צומת: מיזוג סוריאליסטי, דבר, 15 במאי 1984
- ↑ יוסי מלמן, גוברת ההתנגדות ב"צומת" להליכה עם רפול ו"התחיה", דבר, 17 במאי 1984
- ↑ אבי בטלהיים, החלטה מפעתיה של מזכירות "צומת": הוקפא המיזוג עם "התחייה", מעריב, 10 במאי 1984
- ↑ משה פרל, שוחרר בערבות, חדשות, 23 בדצמבר 1985
- ↑ איה אורנשטיין, ראש מועצת סביון לשעבר חשוד במירמה, מעריב, 23 בדצמבר 1985
- ↑ אודותינו, באתר לשם נכסים
- ↑ מודעת אבל על פטירתו
- ↑ קברו באתר BillionGraves
- ראשי מועצת סביון
- מתווכי נדל"ן ישראלים
- פעילי מפלגת צומת
- חיילי חיל השריון במלחמת סיני
- חיילי חיל השריון במלחמת ששת הימים
- חיילי חיל השריון במלחמת יום הכיפורים
- מפקדי מחלקות במלחמת סיני
- מפקדי פלוגות במלחמת ששת הימים
- חיילי צה"ל במלחמת ההתשה
- מפקדי גדודים במלחמת יום הכיפורים
- מפקדי גדודים בחיל השריון
- סגני-אלופים בצה"ל
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- ישראלים שנולדו ב-1933
- ישראלים שנפטרו ב-2014
- אישים הקבורים בבית הקברות בסביון