טודיא (מלך אשורי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טודיא
לידה האלף ה־2.5 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אשור עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אשור
שנות ה־50 של המאה ה־25 לפנה״ס – העשור הראשון של המאה ה־24 לפנה״ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוּדִיַאאכדית: 𒂅𒁲𒅀, תעתיק: Ṭu-di-ia) הוא המלך האשורי הקדום ביותר ששמו ברשימת המלכים האשורים[1], והראשון מבין "המלכים שגרו באוהלים"[2]. אין ממצאים ארכאולוגיים המאשרים את קיומו. לדברי האשורולוג ז'ורז' רו(אנ'), טוּדִיַא חי במחצית האחרונה של המאה ה-25 לפנה"ס (כלומר בערך בין 2450 לפנה"ס ל־2400 לפני הספירה.) טוּדִיַא הוחלף על ידי אַדַמוּ[3].

הקשר גאופוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיין אין מידע קונקרטי אודות 13 המלכים הראשונים ברשימת מלכי אשור, אם כי בלוח בבלי, מתקופה הרבה יותר מאוחרת, בו מציגים את שושלת אבותיו של חמורבי מבבל, כנראה שמצוינים שמות המלכים מטודיא ועד נוּאַבּוּ, אם כי בצורה מעוותת: שמו של טודיא נראה שמצורף לזה של אדמו ונראה כ"כטובטיאמוטו".

בדיווחים ארכאולוגיים ראשוניים מאבלה, נראה כי קיומו של טודיה אושר עם גילוי לוח בו נאמר כי הוא סיים חוזה להפעלת כָּרוּם בשטח אבלה, עם "המלך" איבריום (אנ') (כעת ידוע כי איבריום היה היועץ של המלך אישר-דאמו (אנ') מאבלה). קריאה זו מוטלת בספק כעת, מכיוון שכמה חוקרים טענו לאחרונה כי ההסכם המדובר כלל לא היה עם המלך טודיה מאשור, אלא עם מלך ללא שם של מיקום לא ברור בשם "אברסל". נראה כי לאשור כבר היו קשרי מסחר עם אנטוליה בתקופה זו; ההתייחסויות המוקדמות ביותר לכָּרוּם האנטולי ב"חטי" נמצאו על גבי לוחות מאוחרים יותר, המתארים את התקופה הקדומה של האימפריה האכדית. על אותם לוחות, סוחרים אשוריים בפורושנדה (אנ') ביקשו את עזרתו של שליטם, סרגון מאכד, ומילה זו המשיכה להתקיים ברחבי אשור במשך כ-1,700 שנה. השם "חטי" מופיע בדיווחים מאוחרים יותר של נרם-סין, נכדו של סרגון במסע מלחמה באנטוליה. הסוחרים האשורים והאכדים הפיצו את השימוש בכתב יתדות המסופוטמי גם לאנטוליה וללבנט.

המלכים האשורים הקדומים ביותר שנרשמו כ"מלכים שחיו באוהלים" (כמו טודיה) היו תחילה שליטים עצמאיים חצי-נוודים; כנראה שאשור התחיל כאוליגרכיה ולא כמונרכיה. מלכים אלה הפכו בשלב מסוים ל"עירוניים" והקימו את מדינת העיר אשור.

אזור אשור, צפונית למושב האימפריה במרכז מסופוטמיה, היה ידוע בכינוי אזוהינום (Azuhinum) ברשומות האכדיות. לקראת סוף שלטונו של סרגון מאכד מרדו בו האשורים; "שבטי אשור במדינה העליונה תקפו בתורם, אך הם נכנעו לכוחותיו, וסרגון התיישב באוכלוסיותיהם, והוא הכה אותם באכזריות."[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים - מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, ירושלים, 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Assyrian King List - Livius, www.livius.org
  2. ^ Glassner, Jean-Jacques (2004). Mesopotamian Chronicles. Society of Biblical Literature. p. 137. ISBN 1589830903.
  3. ^ Roux, Georges (27 אוג' 1992). Ancient Iraq. Penguin Books Limited. ISBN 978-0140125238. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Malati J. Shendge (1 January 1997). The language of the Harappans: from Akkadian to Sanskrit. Abhinav Publications. p. 46. ISBN 978-81-7017-325-0. Retrieved 22 April 2011.



הקודם:
אין
המלך ממלכי אשור הבא:
אַדַמוּ