טודיא (מלך אשורי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טודיא
לידה האלף ה־2.5 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אשור עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אשור
שנות ה־50 של המאה ה־25 לפנה״ס – העשור הראשון של המאה ה־24 לפנה״ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוּדִיַא (באכדית: 𒂅𒁲𒅀, תעתיק: Ṭu-di-ia) הוא המלך האשורי הקדום ביותר ששמו ברשימת המלכים האשורים[1], והראשון מבין "המלכים שגרו באוהלים"[2]. אין ממצאים ארכאולוגיים המאשרים את קיומו. לדברי האשורולוג ז'ורז' רו(אנ'), טוּדִיַא חי במחצית האחרונה של המאה ה-25 לפנה"ס (כלומר בערך בין 2450 לפנה"ס ל־2400 לפני הספירה.) טוּדִיַא הוחלף על ידי אַדַמוּ[3].

הקשר גאופוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיין אין מידע קונקרטי אודות 13 המלכים הראשונים ברשימת מלכי אשור, אם כי בלוח בבלי, מתקופה הרבה יותר מאוחרת, בו מציגים את שושלת אבותיו של חמורבי מבבל, כנראה שמצוינים שמות המלכים מטודיא ועד נוּאַבּוּ, אם כי בצורה מעוותת: שמו של טודיא נראה שמצורף לזה של אדמו ונראה כ"כטובטיאמוטו".

בדיווחים ארכאולוגיים ראשוניים מאבלה, נראה כי קיומו של טודיה אושר עם גילוי לוח בו נאמר כי הוא סיים חוזה להפעלת כָּרוּם בשטח אבלה, עם "המלך" איבריום (אנ') (כעת ידוע כי איבריום היה היועץ של המלך אישר-דאמו (אנ') מאבלה). קריאה זו מוטלת בספק כעת, מכיוון שכמה חוקרים טענו לאחרונה כי ההסכם המדובר כלל לא היה עם המלך טודיה מאשור, אלא עם מלך ללא שם של מיקום לא ברור בשם "אברסל". נראה כי לאשור כבר היו קשרי מסחר עם אנטוליה בתקופה זו; ההתייחסויות המוקדמות ביותר לכָּרוּם האנטולי ב"חטי" נמצאו על גבי לוחות מאוחרים יותר, המתארים את התקופה הקדומה של האימפריה האכדית. על אותם לוחות, סוחרים אשוריים בפורושנדה (אנ') ביקשו את עזרתו של שליטם, סרגון מאכד, ומילה זו המשיכה להתקיים ברחבי אשור במשך כ-1,700 שנה. השם "חטי" מופיע בדיווחים מאוחרים יותר של נרם-סין, נכדו של סרגון במסע מלחמה באנטוליה. הסוחרים האשורים והאכדים הפיצו את השימוש בכתב יתדות המסופוטמי גם לאנטוליה וללבנט.

המלכים האשורים הקדומים ביותר שנרשמו כ"מלכים שחיו באוהלים" (כמו טודיה) היו תחילה שליטים עצמאיים חצי-נוודים; כנראה שאשור התחיל כאוליגרכיה ולא כמונרכיה. מלכים אלה הפכו בשלב מסוים ל"עירוניים" והקימו את מדינת העיר אשור.

אזור אשור, צפונית למושב האימפריה במרכז מסופוטמיה, היה ידוע בכינוי אזוהינום (Azuhinum) ברשומות האכדיות. לקראת סוף שלטונו של סרגון מאכד מרדו בו האשורים; "שבטי אשור במדינה העליונה תקפו בתורם, אך הם נכנעו לכוחותיו, וסרגון התיישב באוכלוסיותיהם, והוא הכה אותם באכזריות."[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים - מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, ירושלים, 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Assyrian King List - Livius, www.livius.org
  2. ^ Glassner, Jean-Jacques (2004). Mesopotamian Chronicles. Society of Biblical Literature. p. 137. ISBN 1589830903.
  3. ^ Roux, Georges (27 אוג' 1992). Ancient Iraq. Penguin Books Limited. ISBN 978-0140125238. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Malati J. Shendge (1 January 1997). The language of the Harappans: from Akkadian to Sanskrit. Abhinav Publications. p. 46. ISBN 978-81-7017-325-0. Retrieved 22 April 2011.


מלכי אשור
התקופה הקדומה (אנ')
2450–2025 לפנה"ס לערך 		טוּדִיַא • אַדַמוּ • יַנגִי (אנ') • סוּחֿלַמוּ (אנ') • חַֿרחַֿרוּ (אנ') • מַנדַרוּ (אנ') • אִימצוּ (אנ') • חַֿרצוּ (אנ') • דִידָנוּ (אנ') • חַֿנוּ • זוּאַבּוּ (אנ') • נוּאַבּוּ (אנ') • אַבַּזוּ (אנ') • בֵּלוּ • אַזַרַחֿ (אנ') • אוּשׁפִּיַא (אנ') • אַפִּיאַשַׁל (אנ') • חַֿלֵה (אנ') • סַמָנוּ (אנ') • חַֿיָנוּ (אנ') • אִילוּ־מֵר (אנ') • יַכּמֶסִי (אנ') • יַכּמֶנִי (אנ') • יַזכּוּר־אֵל (אנ') • אִילוּ־כַּבּכַּבִּי (אנ') • אַמִינוּם (אנ') • צולילי (אנ')‏ • כיכּיה (אנ')‏ • אכיה (אנ')‏
אשור הקדומה
שושלת פוזור־אושור הראשון פוזור־אשור הראשון • שלים־אחום • אילושומה • ארישום הראשון (אנ') • איכונום (אנ') • סרגון הראשון (אנ') • פוזור־אשור השני (אנ') • נרם־סין (אנ') • ארישום השני (אנ')
שושלת שמשי־אדד הראשון שמשי־אדד הראשון • אשמי־דגן הראשון • מות־אשכור (אנ') • רימוש (אנ') • אסינום (אנ')
שבעת המורדים אשור־דוגול (אנ') • אשור־אפלה־אידי (אנ') • נציר־סין (אנ') • סין־נמיר (אנ') • איפקי־אישתר (אנ') • אדד־צלולו (אנ') • אדאסי
שושלת אדאסי בל־באני • ליבאיה • שרמה־אדד הראשון (אנ') • איפתר־סין • בזאיה • לוליה • שו־נינואה • שרמה־אדד השני (אנ') • ארישום השלישי (אנ') • שמשי־אדד השני • אשמי־דגן השני • שמשי־אדד השלישי • אשור־ניררי הראשון (אנ') • פוזור־אשור השלישי (אנ') • אנליל־נציר הראשון (אנ') • נור־אילי (אנ') • אשור־שדוני (אנ') • אשור־רבי הראשון (אנ') • אשור־נדין־אחֿה הראשון (אנ') • אנליל־נציר השני (אנ') • אשור־ניררי השני (אנ') • אשור־-בל־ניששו (אנ') • אשור־רים־ניששו (אנ') • אשור־נדין־אחֿה השני (אנ')
אשור התיכונה (אנ') אריבה־אדד הראשון (אנ') • אשור־אובליט הראשון • אנליל־ניררי (אנ') • אריךּ־דין־אילי (אנ') • אדד־ניררי הראשון • שלמנאסר הראשון • תוכולתי־נינורתה הראשון • אשור־נדין־אפלי (אנ') • אשור־ניררי השלישי • אנליל־כודורי־אושור (אנ') • נינורתה־אפל־אכור (אנ') • אשור־דן הראשון (אנ') • נינורתה־תוכולתי־אשור (אנ') • מותכיל־נוסכו (אנ') • אשור־רש־אישי הראשון (אנ') • תגלת־פלאסר הראשון • אשאריד־אפל־אכור (אנ') • אשור־בל־כלה (אנ') • אריבה־אדד השני (אנ') • שמשי־אדד הרביעי (אנ') • אשורנצירפל הראשון (אנ') • שלמנאסר השני (אנ') • אשור־ניררי הרביעי (אנ') • אשור־רבי השני • אשור־רש־אישי השני • תגלת־פלאסר השני • אשור־דן השני
האימפריה האשורית החדשה אדד־ניררי השני • תוכולתי־נינורתה השני • אשורנצירפל השני • שלמנאסר השלישי • שמשי־אדד החמישי • אדד־ניררי השלישי • שלמנאסר הרביעי • אשור־דן השלישי • אשור־ניררי החמישי
לפני שושלת סרגון תגלת־פלאסר השלישי • שלמנאסר החמישי
שושלת סרגון השני סרגון השני • סנחריב • אסרחדון • אשורבניפל • אשור־אתיל־אילני • סין־שר־אישכון • סין־שום־לישיר • אשור־אובליט השני


הקודם:
אין 		המלך ממלכי אשור הבא:
אַדַמוּ
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טודיא_(מלך_אשורי)&oldid=35982012"