לדלג לתוכן

האבות האמורים של שושלות אשור ובבל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טודיה)

רשימות מלכים מבבל ומאשור מתעדות מסורות על מוצא משותף של השושלות האמוריות של אותן ממלכות מכמה אבות קדמונים. הרשימות אינן זהות אך הדמיון בשמות מעיד על מוצא משותף לשתי המסורות. עותקי הרשימות האשוריות שהתגלו נכתבו בתקופת הברזל, אך הקטעים הראשונים שבהן מתוארכים לתקופת שושלת שמשי־הדו, ובהן מובאת רשימת "17 המלכים יושבי האוהלים" (באכדית של תקופת הברזל: 17 šarrānimeš a-ni a-ši-bu-tu kúl-ta-ri) – אִפיון המעיד על היותם נוודים, כאשר האחרונים שבהם מצוינים כאבות קדומים של שמשי־הדו. הרשימה הבבלית נמצאה בלוח מימי המלך עמי־צדוקה, שהכיל טקס שבו הוזכרו שמות האבות הקדומים (ככל הנראה טקס כיספו). פרשנויות שונות הועלו לשמות המופיעים ברשימות ולטיב ההבדלים בין הרשימות. חלק מהשמות זהים לשמות שבטים אמוריים ידועים, תופעה המקבילה לדמויות האפונימיות שבלוח העמים המקראי. דמויות אחרות עשויות להיות דמויות היסטוריות, שליטים קדדומים של העיר אשור או האבות הקדומים של מלכי השושלת האמורית של בבל.

הרשימות האשוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

17 המלכים מוכרים מרשימות המלכים האשורים. חמישה עותקים של הרשימות נמצאו, כולם לא שלמים לחלוטין; בשלושה מהם שרד החלק הראשון, שהוא החלק המזכיר את שמות 17 המלכים. שתיים מרשימות אלה שלמות לחלוטין בקטע זה: האחת היא רשימה ממוצא לא ידוע, שכתוב עליה שהשתייכה לאשף[1] מהעיר אשור, שנכתבה בסביבות 722 לפנה"ס; השנייה היא רשימה מדור שרוכין, שנכתב בה שהיא העתק של רשימה מהעיר אשור, והיא מתוארכת ל־738 לפנה"ס. בעותק נוסף, שמוצאו בנינוה ובשל השברים הרבים שבה היא קשה לתארוך, שרדו חלקים מהקטע. שמות המלכים, לפי רשימת המלכים האשורים, הם (האות m לפני השמות היא הסימן 𒁹, המגדיר (אנ') לשמות אנשים):[2]

עותק דור שרוכין עותק האשף מאשור עותק נינוה
mṭu-di-ia
[m]ṭu-di-ia
mṭu-de-e-ia
ma-da-mu
ma-da-mu
ma-[...]
mia-an-gi
mia-an-gi
mia-an-gi
msuḫ4-la-a-mu
msuḫ4-la-mu
ms[uḫ4-...]
mḫar-ḫa-ru
mḫar-ḫa-ru
mḫar-ḫa-ru
mman-da-ru
mman-da-ru
m[...]
mim-ṣu
mim-ṣu
maḫ?-ḫe-ṣu
mḪAR-ṣu
mḪAR-ṣu
m[...]
mdi-da-a-nu
mdi-da-a-nu
mdi-da-nu
mḫa-nu-ú
mḫa-nu-ú
m[...]
mzu-a-bu
mzu-a-bu
[m]su-m[a?-a?-b]u
mnu-a-bu
mnu-a-bu
 חסר
ma-ba-zu
ma-ba-zu
[m]a-[...]
mbe-lu-ú
mbe-lu-u
 חסר
ma-za-ra-aḫ
ma-za-ra-aḫ
 חסר
muš-pi-ia
muš-pi-ia
 חסר
ma-pi-a-šal
ma-pi-a-šal
 חסר

בסיום, נכתב mapḫar3 17 šarrānimeš a-ni a-ši-bu-tu kúl-ta-ri, כלומר "סך הכול 17 מלכים יושבי אוהלים".[3]

בקטע הבא ברשימה מצוין שאפיאשל היה בנו של אושפיה.[4]

הרשימה הבבלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוח מימי עמי־צדוקה,[5] שמוצאו ככל הנראה בסיפר, המתאר טקס כיספו המיועד להתבצע לזכר המתים (אף שהמונח "כיספו" לא מצוין בו במפורש), ובו מוזכרים מלכי בבל שנים הקודמים לעמי־צדוקה, ולפניהם שמות שונים שנתפסו, ככל הנראה, כאבות הקדומים של השושלת. הם אולי נתפסו כמלכים, ואולי נתפסו כאבות קדומים או מנהיגי שבטים בלבד. הרשימה עצמה לא מחלקת בצורה מפורשת את רשימת השמות לקבוצות, אך חוקרים מודרניים מחלקים אותם לשלוש קבוצות: הראשונה כוללת שמות החופפים לשמות 17 המלכים יושבי האוהלים, וכן שמות המיוחסים לאבות קדומים של קבוצות ושבטים אמוריים; השנייה כוללת שמות אמוריים מבחינה לשונית שלא מתועדים באף מקור אחר, שהיו ככל הנראה שליטים מסופוטמיים שקדמו לשומו־אבו; והקבוצה השלישית היא סדרת מלכי בבל משומו־אבו עד עמי־דיתנה. בקבוצה הראשונה נמנים השמות:[6][7][8]

ma-ra-am-ma-da-ra
mtu-ub-ti-ia-mu-ta
mia-am-qú-uz-zu-ḫa-lam-ma
mḫe-a-na
mnam-zu-ú
mdi-ta-nu
mzu-um-ma-bu
mnam-ḫu-ú
mam-na-nu
mia-aḫ-ru-rum

רבים משמות אלה מקבילים לשמות 17 המלכים מהרשימה האשורית. הבולטים שבהם הם ḫe-a-na המביל ל־ḫa-nu-ú,‏ di-ta-nu המקביל ל־di-da-a-nu/di-da-nu, ו־zu-um-ma-bu המקביל ל־zu-a-bu. השמות הארוכים ברשימה הבבלית מקבילים אף הם לשמות מהרשימה האשורית, בזוגות. השם ia-am-qú-uz-zu-ḫa-lam-ma (שעשוי להתפרש גם כ־ia-am-qú-us-sú-ḫa-lam-ma) מקביל לזוג ia-an-gi (אשר האות האחרונה בו יכולה להתפרש גם כ־qì) ו־suḫ4-la-a-mu; השם a-ra-am-ma-da-ra מקביל לזוג ḫar-ḫa-ru ו־man-da-ru, זוג המופיע גם בלוח מקוטע[9] שבו שמשו־אילונה מזכיר אותם כאבות אבותיו כ־ḫa-ar-ḫa-ar ma-da-ra; השם tu-ub-ti-ia-mu-ta מקביל לזוג ṭu-di-ia ו־a-da-mu. הקבלות אלה מייצגות מסורת של מוצא משותף לשושלת האמורית (הראשונה) של בבל ולשושלת של שמשי־הדו.[10]

הקבוצה השנייה כוללת את השמות:[11]

mip-ti-ia-mu-ta
mbu-ḫa-zu-um
msu-ma-li-ka
maš-ma-du
ma-bi-ia-mu-ta
ma-bi-di-ta-an
mma-am?-[...]
mšu-[...]-ni?-[...]
mda-ad?-[...]

לאחר מכן מופיעים שמות מלכי בבל שומו־אבו, שומו־ל־אל, סביום, אפיל־סין, סין־מובליט, עמורפיא (חמורבי), שמשו־אילונה, אבי־אשוח ועמי־דיתנה.[11]

ניתוח השמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם אם ברור שחלק מהשמות ברשימה הבבלית היו במקור שני שמות נפרדים, קשה להכריע האם הצורה המקורית הייתה זאת שברשימה הבבלית או האשורית. ניתוח השמות מעלה משמעויות אפשריות שונות. הצורה הבבלית tubti(ya) עשויה לנבוע מהשורש ט־ו־ב, כמו השמות העבריים "טובית" ו"טוביה"; הצורה האשורית ṭudiya עשויה להיות מקושרת למילה atūdu או dūdu, "איִל פרא", בהתאם למסורת השימוש בחיות בשמות שבטים שמיים. הצורה הבבלית yamūta מצויה בשם של אחד השבטים האמורים, ימות־בעל[12]; לצורה האשורית adamu כמה הקבלות: האלוהות admum הידועה מכתבי מרי, המקום admum הידוע מכתבים בבליים קדומים, השם הפרטי הנקבי adamu נמצא בשאע'ר בזאר מהתקופה הבבלית הקדומה והשם המקראי אדם. השם yangi ו־yamqu קשה, אך עשוי להקביל לשם המקום, ככל הנראה אמורי, ia-en-qú-ú. הצירוף arammadara עשוי להתפרש באכדית כ"הטוחן של madarā"; השמות ḫarḫaru/ḫarḫar ו־madarā הם שמות גאוגרפיים.[13][14]

ייתכן שהצמדת זוגות השמות נועדה להעניק להם משמעות חדשה. a-ra-am-ma-da-ra עשוי להתפרש כשם המצרף אלוהות בשם madar (המוכרת, ככל הנראה, משמות פרטיים), ואת שם הארץ "ארם"; tu-ub-ti-ia-mu-ta (שניתן לקרוא גם כ־ṭu-ub-ti-ia-mu-ta) יכול להתפרש כ"טוּבי־ימות" (כלומר "הטוב/השמחה שלי, מתה"); ia-am-qú-uz-zu-ḫa-lam-ma עשוי להתפרש כ־yamqut-šum-ḪA.LAM.MA, "חורבן נפל עליו". שני השמות האחרונים נושאים קונוטציה של אסון. ייתכן שיש להסביר זאת כיציקת אירועים היסטוריים לתוך אותם שמות – עזיבת שבטי האמורים מאזור שנודע מאוחר יותר כארץ ארם, בעקבות אסונות. המשמעות החדשה אולי ניתנה במסגרת טקסי הכיספו, שבהם הוזכרו האבות הקדומים, ואולי גם כללו סיפורים על קדמוניות השבט.[15]

השם didānu/ditānu נפוץ כרכיב בשמות פרטיים מתקופת השושלת הראשונה של בבל, וכן בשמות אמוריים מאוחרים יותר; משמעותו היא ככל הנראה "שור בר". השם אף השווה לשם מוקדם יותר, tidnum או tednum (ובהמשך tidānum) מהתקופה הטרום־סרגונית מלגש, מה שהופך את שם זה לשם השמי הצפון־מערבי הקדום ביותר שנודע במסופוטמיה, ואולי היה אף שם נרדף לארץ אמורו כולה. לשמות ḫanū ו־ḫeana זיקה לשם המקום והשבט המוכר חֿנה (אנ'). השם zu-a-bu מופיע בעותק האשורי מנינוה בצורה מקוטעת, שהוצע להשלים אותה כ־Sūmuabu, שם זהה לשמו של מלך בבל האמורי הראשון; ברשימה הבבלית מופיע השם כ־zu-um-ma-bu, והוא ככל הנראה המקביל ל־zu-a-bu. הצורה zu-a-bu עשויה להתפרש כמורכבת ממילית הזיקה השמית הצפון־מערבית ḏū (בעברית "זוּ") והרכיב abu (אב).[16]

חוקרים הציעו, בזהירות, שהשמות imṣu ו־ḪARṣu מהווים וריאציות שונות של אותו השם, אולי בשל סופר שהעתיק מלוח פגום מעט, לא הצליח לזהות אם מדובר באות im () או ḪAR (), והחליט לכלול את שני השמות ברשימה. נימוק נוסף לכך הוא שבעותק הרשימה של האשף מאשור, השורה הכוללת את השמות imṣu, ḪARṣu ו־didānu היא היחידה הכוללת שלושה שמות ולא שניים. במצב כזה, ייתכן שהשם המקורי היה מקביל ל־namzū (או namṣū) ברשימה הבבלית. כן הוצע שהשם nuabu הוא טעות סופר, הכולל את האות הראשונה בשם כגון nu-um-ḫu-ú (וריאנט אפשרי של namḫū), אך את המשך השם העתיק הסופר בטעות מהשם zu-a-bu המופיע שורה מעל השם nu-a-bu.[17][18]

השם namzū שברשימה הבבלית ידוע כשם גאוגרפי עוד מהתקופה האכדית הקדומה כ־nam-zé-em, וכן מהתקופה הבבלית הקדומה כ־nam-zu-um, ואף בטקסט של אור-נמו. השם namḫū מקביל לשם גאוגרפי־שבטי מוכר בצורות Numḫā, Numḫim, Numḫaya ועוד, מארכיון מרי וממקומות נוספים בתקופה הבבלית הקדומה, ואף מוזכר כאחד מאבותיו של שמשי־הדו בלוח הכיספו של ישמע־הדו. הריכוז העיקרי של השבט היה ברדום־מזרח מסופוטמיה, והוא היה מקושר לשבט ימותבעל.[19] השם מוכר גם כרכיב בשמות פרטיים. שני השמות הבאים ברשימה הבבלית, amnānu ו־yaḫrurum, היו שני השבטים המרכזיים באזור סיפר, שהיו ככל הנראה קשורים אחד לשני מימים קדומים מאוד. בכתבי מרי הם מופיעים כשבטים באזור הפרת העלי, לעיתים בברית עם השבטים ubrabū ו־yariḫū; ארבעת השבטים יחד הרכיבו את קבוצת בני ימין. שבט amnānu (או, לעיתים, awnānu) היה שבט חשוב שתרם תרומה משמעותית לנפילת שושלת אור 3, ובתקופת איסין, סין־כשיד (אנ') מלך ארך התהדר בתואר "מלך אמננום", וברית השבטים אמננו ויחֿרורו הוזעקה מפעם לפעם לעזרה צבאית לעיר ארך באותה תקופה. השושלת של מלך אמננו מארך הייתה קשורה לשושלת האמורית של בבל.[20]

השם buḫazum עשוי להקביל לשם המקראי בועז. השם su-ma-li-ka הוא אולי sū(m)+malika ("שם המלך"). השם ašmadu מתפרש ש"אשם־הדו". לשם a-bi-ia-mu-ta מקבילות, בכתיבים שונים, מתקופות קדומות. השמות האחרונים ברשימה פגומים, והצעות השחזור שלהן עשויות לשפוך אור על המוצא הישיר של שומו־אבו. מידע בנושא זה עשוי אף להבהיר מדוע כתובות רבות המפרטות את שושלת המלוכה הבבלית מגיעות רק עד ליורשו של שומו־אבו, שומו־ל־אל (ייתכן שהסיבה לכך היא ששומו־אבו ושומו־ל־אל היו אחים).[21]

ההיסטוריות של האבות במסורת המסופוטמית ובמחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכור שמות שבטים, כגון יחֿרורום, אמננו ונומחֿה, בין אבות קדומים מבטאת תפיסה רווחת במזרח הקדום, לרבות במקרא, שלפיה עמים, קבוצות, שבטים ואף בעלי מקצוע מתייחשים לאב קדמון.[22] השמות הועברו, ככל הנראה, במסורת בעל־פה לפני העלאתם על הכתב, וזה ככל הנראה ההסבר לחלק מההבדלים בין הרשימה הבבלית והאשורית.[23][14]

למעשה, הרבה מהשמות הם אפונימים מלאכותיים ולא מייצגים דמויות היסטוריות.[24] בשל היעדר ציון תאריכים ברשימות, וכן קושי להעריך את אורך השלטון של ראש שבט נוודי, קשה לתארך את האבות הקדומים המופיעים ברשימות, אך סביר להניח שהדמויות הקדומות בהן מגיעות להאלף ה־3 לפנה"ס; המשך הלוח הבבלי עשוי להצביע על תארוך האבות המוקדמים ביותר המוזכרים בו לימי הפלישה הגוּתית.[25]

קשרי המלכים לאשור ושושלתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהגדרת המלכים כיושבי אוהלים ניתן ללמוד שמדובר בנוודים, ועל כן, סביר להניח שלא היו קשורים לעיר אשור (שממנה צמחה הממלכה, ובהמשך האימפריה, האשורית).[26]

מקשרי הצאצאות בין המלכים יושבי האוהלים האחרונים לבין שמשי־הדו ניתן ללמוד על המוצא האמורי של שושלתו.[27] על אף התאריך המאוחר של עותקי הרשימה, מקובל לתארך את ההעלאה על הכתב של החלקים הראשונים של הרשימה לימי שושלתו של שמשי־הדו.[28]

אושפיה מוזכר בכתובות של שלמנאסר הראשון (המאה ה־13 לפנה"ס) ואסרחדון (המאה ה־7 לפנה"ס), ואולי גם בכתובת מקוטעת של אשור-רשא-אישי הראשון (אנ'), כמייסד המקדש הקדום של האל אשור בעיר אשור (שלמנאסר ציין ששמו הוא eḫursagkurkurra).[29][30] אזכור זה מעלה קושי – קשה להאמין שנווד הוא זה שייסד את מקדש האל אשור, שהיה קשור בצורה הדוקה לעיר עצמה. יתרה מכך, לוח כיספו ממרי מימי ישמע־הדו בן שמשי־הדו מזכיר את סרגון ונרם־סין מלכי אכד, אזכור המרמז על מוצא משפחתו של שמשי־הדו באכד, דבר שמוריד עוד יותר את הסבירות שאחד מאבותיו של שמשי־הדו ייסד את מקדש האל אשור בעיר אשור. בקרב החוקרים מקובל ששילובו של אושפיה (יחד עם בנו אפיאשל) בשושלת אבותיו של שמשי־הדו נועד ליצור קשר בין המשפחה האמורית של שמשי־הדו לבית המלוכה הקדום של העיר אשור.[31]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ במקור āšipu (במשמעות מכשף), ראו wāšipu, באתר Akkadian Dictionary‏, Association Assyrophile de France
  2. ^ A. K. Grayson, "Königslisten und Chroniken § 3.9 King List 9. Assyrian King List", in: Michael P. Streck (ed.), Reallexikon der Assyriologie und Vorderasiatischen Archäologie Sechster Band: Klagegesang — Libanon, de Gruyter, 1983, pp. 101–103
  3. ^ A. K. Grayson, "Königslisten und Chroniken § 3.9 King List 9. Assyrian King List", in: Michael P. Streck (ed.), Reallexikon der Assyriologie und Vorderasiatischen Archäologie Sechster Band: Klagegesang — Libanon, de Gruyter, 1983, p. 103
  4. ^ A. K. Grayson, "Königslisten und Chroniken § 3.9 King List 9. Assyrian King List", in: Michael P. Streck (ed.), Reallexikon der Assyriologie und Vorderasiatischen Archäologie Sechster Band: Klagegesang — Libanon, de Gruyter, 1983, p. 104
  5. ^ tablet (BM 80328), באתר המוזיאון הבריטי
  6. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 95–97, 113 doi: 10.2307/1359643
  7. ^ נתן וסרמן, יגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019, עמ' 49–53
  8. ^ Dominique Charpin, Jean-Marie Durand, « Fils De Sim'al »: Les Origines Tribales Des Rois De Mari, Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale 80, 1986, עמ' 159
  9. ^ ללוח המקורי ראו: Otto Schroeder, Vorderasiatische Schriftdenkmaler Der Koniglichen Museen Zu Berlin, Heft XVI, J. C. Hinrichs'sche Buchhandlung, 1917, עמ' 64 (לוח 156); לפענוח ותרגום התוכן ראו Bruno Meissner, Eine Inschrift Samsu-ilunas, Orientalistische Literaturzeitung 24, 1921, עמ' 9–10 doi: 10.1524/olzg.1921.24.16.9b וכן Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 392
  10. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 98–99 doi: 10.2307/1359643
  11. ^ 1 2 J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 95–96 doi: 10.2307/1359643
  12. ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit, Band 1, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 52
  13. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 99–101 doi: 10.2307/1359643
  14. ^ 1 2 Abraham Malamat, King Lists of the Old Babylonian Period and Biblical Genealogies, Journal of the American Oriental Society 88, 1968, עמ' 165 doi: 10.2307/597910
  15. ^ Dominique Charpin, Jean-Marie Durand, « Fils De Sim'al »: Les Origines Tribales Des Rois De Mari, Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale 80, 1986, עמ' 160–161
  16. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 100–101 doi: 10.2307/1359643
  17. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 99 doi: 10.2307/1359643
  18. ^ Dominique Charpin, Jean-Marie Durand, « Fils De Sim'al »: Les Origines Tribales Des Rois De Mari, Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale 80, 1986, עמ' 162
  19. ^ לשחזור הצורה האמורית של השם, ראו: Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit, Band 1, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 52
  20. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 101–102 doi: 10.2307/1359643
  21. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 102–103 doi: 10.2307/1359643
  22. ^ נתן וסרמן, יגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019, עמ' 51
  23. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 112 doi: 10.2307/1359643
  24. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 109 doi: 10.2307/1359643
  25. ^ J. J. Finkelstein, The Genealogy of the Hammurapi Dynasty, Journal of Cuneiform Studies 20, 1966, עמ' 109–110 doi: 10.2307/1359643
  26. ^ נתן וסרמן, יגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019, עמ' 46
  27. ^ נתן וסרמן, יגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019, עמ' 46–48
  28. ^ Abraham Malamat, King Lists of the Old Babylonian Period and Biblical Genealogies, Journal of the American Oriental Society 88, 1968, עמ' 164 doi: 10.2307/597910
  29. ^ A. Kirk Grayson, Assyrian rulers of the Third and Second Millennia BC, University of Toronto Press, 1987, עמ' 185, 189, 320, doi:10.3138/9781442671065
  30. ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 124–125
  31. ^ נתן וסרמן, יגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019, עמ' 42, 48–49


מלכי אשור
התקופה הקדומה (אנ')
2450–2025 לפנה"ס לערך 		טוּדִיַה • אַדַמוּ • יַנגִי (אנ') • סוּחֿלַמוּ (אנ') • חַֿרחַֿרוּ (אנ') • מַנדַרוּ (אנ') • אִימצוּ (אנ') • חַֿרצוּ (אנ') • דִידָנוּ (אנ') • חַֿנוּ • זוּאַבּוּ (אנ') • נוּאַבּוּ (אנ') •אַבַּזוּ • בֵּלוּ (אנ') • אַזַרַחֿ (אנ') • אוּשׁפִּיַה (אנ') • אַפִּיאַשַׁל (אנ') • חַֿלֵה (אנ') • סַמָנוּ (אנ') • חַֿיָנוּ (אנ') • אִילוּ־מֵר (אנ') • יַכּמֶסִי (אנ') • יַכּמֶנִי (אנ') • יַזכּוּר־אֵל (אנ') • אִילוּ־כַּבּכַּבִּי (אנ') • אַמִינוּם (אנ') • צולילי (אנ')‏ • כיכּיה (אנ')‏ • אכיה (אנ')‏
אשור הקדומה
שושלת פוזור־אושור הראשון פוזור־אשור הראשון • שלים־אחום • אילושומה • ארישום הראשון (אנ') • איכונום (אנ') • סרגון הראשון (אנ') • פוזור־אשור השני (אנ') • נרם־סין (אנ') • ארישום השני (אנ')
שושלת שמשי־אדד הראשון שמשי־אדד הראשון • אשמי־דגן הראשון • מות־אשכור (אנ') • רימוש (אנ') • אסינום (אנ')
שבעת המורדים אשור־דוגול (אנ') • אשור־אפלה־אידי (אנ') • נציר־סין (אנ') • סין־נמיר (אנ') • איפקי־אישתר (אנ') • אדד־צלולו (אנ') • אדאסי
שושלת אדאסי בל־באני • ליבאיה • שרמה־אדד הראשון (אנ') • איפתר־סין • בזאיה • לוליה • שו־נינואה • שרמה־אדד השני (אנ') • ארישום השלישי (אנ') • שמשי־אדד השני • אשמי־דגן השני • שמשי־אדד השלישי • אשור־ניררי הראשון (אנ') • פוזור־אשור השלישי (אנ') • אנליל־נציר הראשון (אנ') • נור־אילי (אנ') • אשור־שדוני (אנ') • אשור־רבי הראשון (אנ') • אשור־נדין־אחֿה הראשון (אנ') • אנליל־נציר השני (אנ') • אשור־ניררי השני (אנ') • אשור־-בל־ניששו (אנ') • אשור־רים־ניששו (אנ') • אשור־נדין־אחֿה השני (אנ')
אשור התיכונה (אנ') אריבה־אדד הראשון (אנ') • אשור־אובליט הראשון • אנליל־ניררי (אנ') • אריךּ־דין־אילי (אנ') • אדד־ניררי הראשון • שלמנאסר הראשון • תוכולתי־נינורתה הראשון • אשור־נדין־אפלי (אנ') • אשור־ניררי השלישי • אנליל־כודורי־אושור (אנ') • נינורתה־אפל־אכור (אנ') • אשור־דן הראשון (אנ') • נינורתה־תוכולתי־אשור (אנ') • מותכיל־נוסכו (אנ') • אשור־רש־אישי הראשון (אנ') • תגלת־פלאסר הראשון • אשריד־אפל־אכור (אנ') • אשור־בל־כלה (אנ') • אריבה־אדד השני (אנ') • שמשי־אדד הרביעי • אשורנצירפל הראשון (אנ') • שלמנאסר השני (אנ') • אשור־ניררי הרביעי (אנ') • אשור־רבי השני • אשור־רש־אישי השני • תגלת־פלאסר השני • אשור־דן השני
האימפריה האשורית החדשה אדד־ניררי השני • תוכולתי־נינורתה השני • אשורנצירפל השני • שלמנאסר השלישי • שמשי־אדד החמישי • אדד־ניררי השלישי • שלמנאסר הרביעי • אשור־דן השלישי • אשור־ניררי החמישי
לפני שושלת סרגון תגלת־פלאסר השלישי • שלמנאסר החמישי
שושלת סרגון השני סרגון השני • סנחריב • אסרחדון • אשורבניפל • אשור־אתיל־אילני • סין־שר־אישכון • סין־שום־לישיר • אשור־אובליט השני
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=האבות_האמורים_של_שושלות_אשור_ובבל&oldid=41088975"