טוטוספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg טוטוספורט
Tuttosport
לוגו העיתון
לוגו העיתון
תדירות עיתון יומי
סוגה ספורט
פורמט טבלואיד עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד Renato Casalbore עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים Nuova Editoriale Sportiva
תאריכי הופעה 1945–הווה (כ־77 שנים)
שפה איטלקית
מערכת טורינו, איטליה
תפוצה 115,533 עותקים
מדינה איטליה
www.tuttosport.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טוטוספורטאיטלקית: Tuttosport) הוא עיתון ספורט איטלקי שנוסד ב-30 ביולי 1945. העיתון נוסד על ידי רנאטו קסלבורה כדו-שבועון.

ב-1946 הוא החל לצאת שלוש פעמים בשבוע, ומ-12 במרץ 1951 הוא מפורסם במהדורה יומית. לעיתון 4 מהדורות ראשיות, לערים טורינו, מילאנו, רומא וג'נובה ולכל מהדורה בין 28 ל-32 עמודים.

בשנת 2008 עמדה תפוצת העיתון על 115,533 עותקים.

בשנת 2003 החל העיתון לחלק את "פרס נער הזהב (Golden Boy)", לכדורגלן הצעיר (מתחת לגיל 21) הטוב ביותר שמשחק באירופה. בשנת 2020 החל העיתון לחלק את פרס "כדורגלן הזהב (Golden Player Man Award)" ושנה לאחר מכן את פרס "כדורגלנית הזהב (Golden Player Woman Award)" לכדורגלן והכדורגלנית הטובים ביותר שמשחקים באירופה.

פרסים לכדורגלנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס "נער הזהב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרס נער הזהב

פרס "נער הזהב" מוענק לכדורגלן המבטיח ביותר שגילו נמוך מ-21 ומשחק באירופה. להלן טבלת זוכי הפרס:

שנה שחקן מדינה קבוצה
2003[1] רפאל ואן דר וארט הולנדהולנד הולנד אייאקס
2004[1] ויין רוני אנגליהאנגליה אנגליה אברטון, מנצ'סטר יונייטד
2005[1] ליונל מסי ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ברצלונה
2006[1] ססק פברגאס ספרדספרד ספרד ארסנל
2007[1] סרחיו אגוארו ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה אתלטיקו מדריד
2008[2] אנדרסון ברזילברזיל ברזיל מנצ'סטר יונייטד
2009[3] פאטו ברזילברזיל ברזיל מילאן
2010[4] מריו באלוטלי איטליהאיטליה איטליה מילאן, מנצ'סטר סיטי
2011[5] מריו גצה גרמניהגרמניה גרמניה בורוסיה דורטמונד
2012[6] איסקו ספרדספרד ספרד מאלגה
2013[7] פול פוגבה צרפתצרפת צרפת יובנטוס
2014[8] ראהים סטרלינג אנגליהאנגליה אנגליה ליברפול
2015[9] אנתוני מרסיאל צרפתצרפת צרפת מונקו, מנצ'סטר יונייטד
2016[10] רנאטו סאנצ'ס פורטוגלפורטוגל פורטוגל בנפיקה ליסבון, באיירן מינכן
2017[11] קיליאן אמבפה צרפתצרפת צרפת מונקו, פריז סן-ז'רמן
2018[12] מתייס דה ליכט הולנדהולנד הולנד אייאקס
2019[13] ז'ואאו פליקס פורטוגלפורטוגל פורטוגל בנפיקה ליסבון,

אתלטיקו מדריד

2020[14] ארלינג הולאן נורווגיהנורווגיה נורווגיה בורוסיה דורטמונד
2021 [15] פדרי ספרדספרד ספרד ברצלונה


פרס "כדורגלן הזהב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס "כדורגלן הזהב" מוענק לכדורגלן הטוב ביותר שגילו מעל 21 ומשחק באירופה. הפרס הוענק לראשונה ב-2020 והזוכה הראשון היה רוברט לבנדובסקי. להלן טבלת זוכי הפרס:

שנה שחקן מדינה קבוצה
2020 רוברט לבנדובסקי פוליןפולין פולין באיירן מינכן
2021 רוברט לבנדובסקי פוליןפולין פולין באיירן מינכן

פרס "כדורגלנית הזהב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס "כדורגלנית הזהב" מוענק לכדורגלנית הטובה ביותר שמשחקת באירופה. הפרס הוענק לראשונה ב-2021 והזוכה הראשונה הייתה לייקה מרטנס. להלן טבלת זוכות הפרס:

שנה שחקנית מדינה קבוצה
2021 לייקה מרטנס הולנדהולנד הולנד ברצלונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 "Golden Boy: l'Albo d'Oro". tuttosport.com. 6 בדצמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-1 בנובמבר 2012. נבדק ב-16 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "È Anderson il Golden Boy 2008 di Tuttosport". tuttosport.com. 6 בדצמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2012. נבדק ב-14 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Pato vince il Golden Boy 2009: "Magari emulare Messi..."". tuttosport.com. 13 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2012. נבדק ב-14 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Balotelli, Golden Boy 2010: "Un giorno sarò del Milan"". tuttosport.com. 21 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2012. נבדק ב-14 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Borussia Dortmund's Mario Gotze lands 'Golden Boy' award for 2011". Goal.com. 5 בדצמבר 2011. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Isco wins the 2012 Golden Boy award". insidespanishfootball.com. 22 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2013. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Pogba wins the 2013 Golden Boy award". tuttosport.com. 4 בדצמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-7 בדצמבר 2013. נבדק ב-4 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Raheem Sterling named Europe's Golden Boy after excellent year at Liverpool FC". Liverpool Echo. 20 בדצמבר 2014. נבדק ב-20 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Anthony Martial élu Golden Boy 2015". L'Équipe (בצרפתית). 19 בדצמבר 2015. נבדק ב-19 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Renato Sanches è il Golden Boy 2016 di Tuttosport" [Renato Sanches is Tuttosport's Golden Boy 2016] (באיטלקית). Tuttosport. 24 באוקטובר 2016. נבדק ב-24 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Golden Boy, "Le Roi" Mbappé: è il vincitore del 2017" [Mbappé wins Tuttosport's Golden Boy 2017 award] (באיטלקית). Tuttosport. 23 באוקטובר 2017. נבדק ב-23 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "De Ligt wins 2018 Golden Boy". Football Italia. 17 בדצמבר 2018. נבדק ב-17 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Il profilo del Golden Boy João Félix: il predestinato". Tuttosport. 27 בנובמבר 2019. נבדק ב-27 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Golden Boy 2020: Haaland'oro! E Fati trionfa sul web". Tuttosport. 21 בנובמבר 2020. נבדק ב-21 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Golden Boy 2021, è Pedri il nuovo "Ragazzo d'Oro" di Tuttosport, tuttosport.com (באיטלקית)