לדלג לתוכן

טום טיקוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טום טיקוור
Tom Tykwer
לידה 23 במאי 1965 (בן 61)
וופרטל, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג פרנקה פוטנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הקולנוע הגרמני
  • Herbert Strate Award (2005)
  • Deutscher Fernsehpreis/Best Music עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tomtykwer.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טום טיקוורגרמנית: Tom Tykwer; נולד ב-23 במאי 1965)[1] הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ומלחין גרמני. הוא מוכר בעיקר בזכות בימוי סרטי המתח ראן לולה ראן (1998), שמיים (2002), הבושם: סיפורו של רוצח (2006) והבנק (2009). הוא שיתף פעולה עם האחיות וצ'אוסקי כבמאי שותף בסרט המדע בדיוני ענן אטלס (2012 מועמד פרס גלובוס הזהב לפסקול הטוב ביותר) ובסדרת הנטפליקס סנס8 (2015–2018), וכן עבד על הפסקול לסרטה של לאנה וצ'אוסקי מטריקס: התחייה (2021). טיקוור ידוע גם כאחד מיוצרי סדרת הטלוויזיה הגרמנית עטורת השבחים בבילון ברלין (2017–).

טיקוור נולד בוופרטל שבווסטפאליה, גרמניה המערבית.[2] הוא הוקסם מעולם הקולנוע מגיל צעיר והחל ליצור סרטי חובבים בפורמט סופר 8 כבר בגיל אחת עשרה. מאוחר יותר הוא סייע בבית קולנוע מקומי לסרטי איכות במטרה לצפות בסרטים רבים ככל האפשר, כולל כאלו שהיה צעיר מכדי לרכוש עבורם כרטיס. לאחר סיום לימודיו בתיכון, הגיש מועמדות למספר בתי ספר לקולנוע ברחבי אירופה, אך לא התקבל אליהם.

טיקוור עבר לברלין ושם עבד כמקרין קולנוע. בשנת 1987, בגיל 22, הוא הפך למתכנת של קולנוע "Moviemento" ונודע בקרב במאים גרמנים כחובב קולנוע מושבע.[3] בברלין פגש טיקוור את הקולנוען רוזה פון פראונהיים והתיידד עמו. פון פראונהיים דחק בו ליצור סיפורים מחוויותיו האישיות. הוא הציע, למשל, שטיקוור יקליט ויכוחים עם חברתו ויהפוך אותם לסרט קצר. הסרט שנוצר, "Because" (משנת 1990), הוקרן בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי הוף והתקבל בחיוב על ידי הקהל, דבר שעודד את טיקוור להמשיך בעיסוקו הקולנועי.

הוא יצר סרט קצר שני בשם "Epilog" (משנת 1992), עבורו נכנס לחובות כספיים אישיים, אך גם רכש ניסיון טכני יקר ערך בעשייה קולנועית. טיקוור כתב את התסריט וביים את סרטו העלילתי הראשון, המותחן הפסיכולוגי מריה הקטלנית (1993). הסרט שודר בטלוויזיה הגרמנית וזכה להפצה קולנועית מוגבלת בגרמניה ובסבב פסטיבלי הקולנוע הבין־לאומיים.

בשנת 1994 הקים טיקוור את חברת ההפקות X Filme Creative Pool יחד עם סטפן ארנדט, וולפגנג בקר ודני לוי.

טיקוור ובקר כתבו את התסריט לקומדיה החיים הם כל מה שאתה מקבל (1997), ובמקביל עבד טיקוור על הסרט הנרדמים בתוך החורף (1997). היה זה סרטו העלילתי השני והפקה גדולה ומורכבת בהרבה מ"מריה הקטלנית". סרט זה הביא את טיקוור לתשומת לבם של חובבי קולנוע ופסטיבלי קולנוע בגרמניה, אך הוא עדיין נאבק מבחינה כלכלית.

סרטו הבא, ראן לולה ראן (1998), הפך לסרט הגרמני המצליח ביותר של אותה שנה. הוא גרף שבעה מיליון דולרים בקופות בארצות הברית והקנה לטיקוור תהילה בין־לאומית. בזמן ש"לולה" הפך להצלחה עולמית, טיקוור כבר עבד על סרטו הבא, הנסיכה והלוחם (2000). זהו סיפור אהבה בין אחות לחייל לשעבר אשר צולם בעיר הולדתו, וופרטל.[4]

חברת מירמקס הפיקה את סרטו הבא, שמיים (2002), המבוסס על תסריט של הקולנוען הפולני קשישטוף קישלובסקי. הסרט צולם בשפה האנגלית בכיכובם של קייט בלאנשט וג'ובאני ריביסי,[4] והצילומים נערכו בטורינו ובטוסקנה.

מפיקים צרפתים פנו אל טיקוור כדי שיביים חלק קצר עבור הפרויקט פריז, אני אוהב אותך (2006). הסרט מורכב מ־20 סרטים קצרים של במאים מפורסמים המציגים אהבה בפריז. טיקוור צילם את הסרט הקצר "True" באורך עשר דקות, בכיכובה של נטלי פורטמן ומלכיאור בסלון. הוא צילם את הסרט במהירות וכמעט ללא הכנות מוקדמות. טיקוור ציין מאוחר יותר כי התוצאה מסמלת עבורו חיים שלמים בתוך עשר דקות בלבד.[5]

טיקוור צילם את הסרט "Pink Children" בשנת 2012 יחד עם ארבעה במאים גרמנים נוספים, ועסק בדמותו של המנטור שלהם, רוזה פון פראונהיים.

סרטו הבא של טיקוור היה הבושם: סיפורו של רוצח (2006), עיבוד לרומן "הבושם" מאת הסופר הגרמני פטריק זיסקינד.[6] הסרט צולם בערים הספרדיות פיגרס, ז'ירונה וברצלונה. לאחר מכן ערך טיקוור את הופעת הבכורה שלו בהוליווד עם מותחן הקונספירציה עתיר התקציב הבנק (2009). בסרט כיכבו קלייב אוון ונעמי ווטס, והוא צולם באתרים שונים בברלין, מילאנו, ניו יורק ואיסטנבול. הסרט התקבל בתגובות פושרות מצד הקהל והמבקרים כאחד.

בשנת 2016 ביים טיקוור את הסרט הולוגרמה למלך בכיכובם של טום הנקס וסריטה צ'ודבורי. הסרט מבוסס על רומן מאת הסופר האמריקאי דייב אגרס.[7] בשנת 2017 היה טיקוור שותף ליצירת סדרת הטלוויזיה בבילון ברלין, תוך שהוא מביים וכותב את התסריט. הסדרה מתרחשת בברלין של שנות ה־20, ושתי עונותיה הראשונות כללו 16 פרקים.[4] עונה שלישית עלתה לשידור בשנת 2020, ובהמשך, בשנת 2023, הוכרז על הפקת עונה חמישית.[8]

בשנת 2018 עמד טיקוור בראש חבר השופטים של הברלינאלה ה-68.[4]

בדצמבר 2024 הוכרז כי סרטו החדש של טיקוור, האור (Das Licht), בכיכובם של לארס אידינגר וניקולט קרביץ, יפתח את פסטיבל ברלין ה-75 ב-13 בפברואר 2025.[9]

הלחנה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הסרט "הנרדמים בתוך החורף", המוזיקה לכל סרטיו של טיקוור (למעט הסרט "שמיים") הולחנה על ידי ג'וני קלימק, ריינהולד הייל וטיקוור עצמו. השלישייה אימצה את השם "Pale 3". בתחילה הם פעלו כקבוצה להלחנת פסקולים, ובהמשך התרחבו להפקת מוזיקה שאינה קשורה בהכרח לקולנוע.

קבלה ביקורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות הבימוי של טיקוור וכן תרומותיו המוזיקליות זכו לשבחים ולפרסים לאורך השנים.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה כותרת תפקיד הערות
במאי תסריטאי מפיק מלחין
1993 מריה הקטלנית כן כן כן כן
1997 החיים הם כל מה שאתה מקבל לא כן לא לא
הנרדמים בתוך החורף כן כן לא כן
1998 ראן לולה ראן כן כן לא כן
1999 ענקים מוחלטים לא לא כן לא
2000 הנסיכה והלוחם כן כן לא כן
2002 שמיים כן לא לא לא
2003 מטריקס רבולושנס לא לא לא כן הלחין את השיר "In My Head" תחת השם Pale 3
2004 ללא קול לא לא כן לא
2006 חבר שלי לא לא כן לא
הבושם: סיפורו של רוצח כן כן לא כן
הלב הוא יער אפל לא לא כן לא
2009 הבנק כן לא לא כן
2010 שלושה כן כן לא כן
Soul Boy לא לא כן לא
2011 סוף סוף לא לא כן לא
Nairobi Half Life לא לא כן לא
2012 ענן אטלס כן כן כן כן בימוי משותף עם האחיות וצ'אוסקי
Pink Children כן כן לא כן
2013 Culture Hacking לא לא כן לא
2015 סנס8 כן לא לא לא בימוי משותף עם האחיות וצ'אוסקי
2016 הולוגרמה למלך כן כן לא כן
2021 מטריקס: התחייה[13] לא לא לא כן לחנים מאת דון דייוויס, הלחנה משותפת עם ג'וני קלימק
2025 האור כן כן לא לא סרט הפתיחה של פסטיבל ברלין ה־75[14]

תפקידים נוספים

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 חתם טיקוור על עצומה התומכת בבמאי רומן פולנסקי, אשר קראה לשחרורו לאחר שנעצר בשווייץ בעקבות המקרה של ניצול מיני משנת 1977.[16] טיקוור מתגורר בברלין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טום טיקוור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Bock, Hans-Michael; Bergfelder, Tim, ed. (2009). The Concise Cinegraph: Encyclopaedia of German Cinema. New York: Berghahn Books. p. 488. ISBN 978-1-57181-655-9.
  2. Schneider, Steven Jay, ed. (2007). 501 Movie Directors. London: Cassell Illustrated. p. 618. ISBN 9781844035731. OCLC 1347156402.
  3. Biography, Tomtykwer.com
  4. 1 2 3 4 Braun, Stuart (2017-02-11). "Tom Tykwer to head Berlinale Jury in 2018". Deutsche Welle.
  5. True at Tomtykwer.com
  6. Scott, A. O. (2006-12-27). "The Sweet Smell of Life That Drives Him to Kill". The NY Times.
  7. Kürten, Jochen (2016-04-20). "Tom Tykwer's 'Hologram' premieres in New York". DW.
  8. Roxborough, Scott (2023-06-29). "'Babylon Berlin' to Proceed With 5th Season, Without Sky Deutschland". The Hollywood Reporter.
  9. Ntim, Zac (2024-12-05). "Berlin Film Festival To Open With Tom Tykwer Feature 'The Light'". Deadline Hollywood.
  10. "Bavarian Film Awards" (PDF). Bayern.de. אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 במרץ 2009.
  11. "Bayerisches Landesportal: Ministerpräsident Stoiber verleiht Bayerischen Filmpreis 2006". Bayern.de. 19 בינואר 2007. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2012.
  12. "Golden Globe Nominations for 2013". Deadline Hollywood. 13 בדצמבר 2012.
  13. "Johnny Klimek & Tom Tykwer Scoring Lana Wachowski's 'The Matrix Resurrections'". Film Music Reporter. 7 בספטמבר 2021. ארכיון מ-7 בספטמבר 2021.
  14. Tykwer, Tom (5 בדצמבר 2024). "The Light". Cineuropa (באנגלית).
  15. Flynn, Gaynor (29 במאי 2016). "Rewind: The Making Of Inglourious Basterds". FilmInk.
  16. "Signez la pétition pour Roman Polanski !". La Règle du jeu (בצרפתית). 10 בנובמבר 2009. ארכיון מ-29 באוגוסט 2021.