טום סטארידג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טום סטארידג'
Tom Sturridge
TomSturridge.jpeg
לידה 21 בדצמבר 1985 (בן 35)
למבת', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1996–הווה (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן קולנוע, שחקן תיאטרון, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • וינצ'סטר קולג'
  • The Harrodian School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סיינה מילר (20112015)
קמילה בל (ינואר 2006אוקטובר 2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס עולם התיאטרון (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טום סטארידג'אנגלית: Tom Sturridge; נולד ב-21 בדצמבר 1985)[1] הוא שחקן אנגלי הידוע בעיקר מהופעותיו בסרטים "להיות ג'וליה", "Like Minds", "רדיו רוק". הוא היה מועמד לפרס טוני לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי במחזה על הופעתו בברודוויי במחזה "יתומים".[2] הוא גילם את דמותו של קרלו מרקס בעיבוד הקולנועי של וולטר סאלס של הרומן "בדרכים" מאת ג'ק קרואק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטארידג' נולד בלאמבת' שבלונדון[1] למשפחה בת שלושה ילדים של הבמאי צ'ארלס סטארידג' והשחקנית פיבי ניקולס.[3][4] אחותו מטילדה סטארידג' היא גם שחקנית.[5]

הקריירה של סטארידג' החלה בהיותו ילד, ב-1996 הופיע בעיבוד הטלוויזיוני של הספר "מסעי גוליבר" בבימויו של אביו ובהשתתפותה של אמו. ב-2004 שיחק בסרטים "יריד ההבלים" ו"להיות ג'וליה". ב-2005 גילם את ויליאם הרברט, רוזן פמברוק השלישי בדרמה הטלוויזיונית "A Waste of Shame" של ה-BBC.

ב-2006 שיחק סטארידג' בתפקיד נייג'ל במותחן הפסיכולוגי "Like Minds" שהופץ גם בשם "Murderous Intent". הסרט מספר על שני נערים, אלכס (בגילומו של אדי רדמיין) ונייג'ל שהם שותפים לחדר. אלכס נחרד מהרציחות שקורות מסביב, אבל גם מוקסם מהם. אלכס מואשם כאשר נייג'ל עצמו נרצח.

סטארידג' לוהק לתפקיד הראשי בטרילוגיית המדע בדיוני "ג'אמפר". אבל חברות ההפקה ניו רג'נסי ופוקס המאה ה-20 חששו להמר על שחקן אלמוני,[6] והשחקן היידן כריסטנסן לוהק במקומו.[7]

ב-2009 הופיע סטארידג' בתפקיד קארל בקומדיה של ריצ'רד קרטיס "רדיו רוק" לצדם של ביל ניי, ריס איוואנס ופיליפ סימור הופמן. הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הייתה בספטמבר 2009 במחזה "Punk Rock", מחזה חדש מאת סיימון סטיבן שהוצג בתיאטרון ליריק האמרסמית'.[8] דמותו הייתה מבוססת באופן רופף על בני הנוער הרוצחים בבית הספר התיכון קולומביין Eric Harris and Dylan Klebold. על הופעתו זו היה סאטרידג' מועמד לפרס השחקן החדש המצטיין לשנת 2009 של האיבנינג סטנדרד, וזכה בפרס חוג מבקרי התיאטרון באותה קטגוריה.

ב-2011 שיחק סטארידג' לצדה של רייצ'ל בילסון בקומדיה הרומנטית "מחכים לנצח". ב-2012 גילם דמות המבוססת באופן רופף על המשורר אלן גינסברג בסרטו של וולטר סאלס עיבוד לרומן "בדרכים" מאת ג'ק קרואק. באביב 2013 כיכב בברודוויי במחזה "יתומים" בתפקיד פיליפ. על הופעתו זו היה מועמד לפרס טוני לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי במחזה. במאי 2017 כיכב סטארידג' בהפקה בברודוויי של המחזה "1984" בתפקיד וינסטון סמית'.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 החל סטארידג' לצאת עם השחקנית סיינה מילר.[9] ביולי 2012 נולדה להם בת מארלו אוטוליין לאינג סטארידג'.[10][11] סבו וסבתו של סטארידג' מצד אמו הם השחקנים אנתוני ניקולס ופיית' קנט,[12] וסבא רבא שלו הוא צלם העיתונות הוראס ניקולס.[13]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1997 סיפורי פיות FairyTale: A True Story האב
2004 יריד ההבלים Vanity Fair ג'ורג'י הצעיר
2004 להיות ג'וליה Being Julia רוג'ר גוסליו
2005 Brothers of the Head בארי האו
2006 נפשות תאומות Like Minds נייג'ל קולבי שם הפצה נוסף "Murderous Intent"
2009 רדיו רוק The Boat That Rocked קארל שם הפצה נוסף "Pirate Radio"
2011 מחכים לנצח Waiting for Forever ויל דורנר
2011 Junkhearts דני
2012 בדרכים On the Road קרלו מרקס
2013 אפי גריי Effie Gray ג'ון אוורט מיליי
2014 הרחק מההמון הסואן Far from the Madding Crowd סרג'נט טרוי
2015 שאריות של זיכרון Remainder טום
2017 Song to Song אח של BV
2017 מרי שלי Mary Shelley לורד ביירון
2017 Journey's End היברט
2019 מסור חשמלי מקטיפה Velvet Buzzsaw ג'ון דונדון

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1996 מסעות גוליבר Gulliver's Travels טום גוליבר מיני-סדרה
2004 A Waste of Shame ויליאם הרברט סרט טלוויזיה
2016 הכתר החלול The Hollow Crown הנרי השישי, מלך אנגליה
2019-2018 מתור ומר Sweetbitter ג'ייק תפקיד ראשי

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2010 פאנק רוק Punk Rock ויליאם תיאטרון ליריק האמרסמית'
2011 Wastwater הארי תיאטרון רויאל קורט
2013 No Quarter רובין תיאטרון רויאל קורט
2013 יתומים Orphans פיליפ תיאטרון שונפלד
2015 המשפט The Trial אלוהים תיאטרון יאנג ויק
2015 American Buffalo בובי תיאטרון וינדהאם
2017 1984 1984 וינסטון סמית' תיאטרון הדסון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Tom Sturridge: Performer". Playbill Vault. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 March 2016. בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2015. 
  2. ^ Gans, Andrew. "Nominations Announced for 67th Annual Tony Awards; 'Kinky Boots' Earns 13 Nominations" playbill.com, 30 April 2013
  3. ^ "Charles Sturridge Biography (1951-)". FilmReference.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-12 January 2016. בדיקה אחרונה ב-1 במאי 2007. 
  4. ^ Ellen, Barbara (3 ביולי 2016). "Tom Sturridge: 'If I'd been a parent to myself, I would have been scared'". The Guardian (UK). ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 September 2017. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2017. 
  5. ^ "Matilda Sturridge". 1883 Magazine. n.d. אורכב מ-המקור ב-2013-05-16. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2017. 
  6. ^ Sampson, Mike (11 באוגוסט 2006). "Hayden in on Jumper". JoBlo.com. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2007. 
  7. ^ "Christensen Teleports To Jumper". SCI FI Wire. 11 באוגוסט 2006. אורכב מ-המקור ב-25 March 2007. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2007. 
  8. ^ Stecker, Joshua (23 בינואר 2013). "Tom Sturridge Joins Alec Baldwin and Shia LaBeouf in Broadway's 'Orphans'". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2013. 
  9. ^ Nessif, Bruna (14 בספטמבר 2011). "Celeb PDA of the Day: Sienna Miller and Tom Sturridge". E! Online. בדיקה אחרונה ב-26 בינואר 2012. 
  10. ^ Finlayson, Ariana (9 ביולי 2012). "Sienna Miller Gives Birth to Baby Girl!". Us Weekly. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2012. 
  11. ^ "Sienna Miller names daughter Marlowe Ottoline Layng". The Arizona Republic. Bang Showbiz. 7 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2013. 
  12. ^ McFarlane, Brian, ed. (2016). "Nicholls, Anthony". The Encyclopedia of British Film: Fourth edition. UK: Manchester University Press. עמ' 1,975. 
  13. ^ Buckland, Gail; Horace Walter Nicholls (1989). The golden summer: the Edwardian photographs of Horace W. Nicholls. Pavilion. עמ' 114.