טומי דורסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טומי דורסי
Tommy Dorsey
לידה 19 בנובמבר 1905
שנאנדואה, פנסילבניה, ארצות הברית
נהרג 26 בנובמבר 1956 (בגיל 51)
גרינוויץ', קונטיקט, ארצות הברית
שם לידה תומאס פרנסיס דורסי, הבן
מקום קבורה בית הקברות קנסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19201956 (כ־36 שנים)
עיסוק מוביל הרכב
סוגה ביג בנד, סווינג, ג'אז
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה טרומבון, חצוצרה
חברת תקליטים קולומביה רקורדס, תקליטי RCA
Decca, OKeh
בן או בת זוג Patricia Dane (19431947) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טומי דורסי (19 בנובמבר 190526 בנובמבר 1956), היה נגן טרומבון, חצוצרן, מלחין ומוביל הרכב בתקופת הביג בנד. הוא היה אחיו הצעיר של ג'ימי דורסי. סגנונו הלירי בנגינת הטרומבון הפך לאחד מסימני ההכר של להקתו ושל תקופת הסווינג. להיטו, I'll Never Smile Again, היה ללהיט הראשון שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100, בשנת 1940.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס פרנסיס דורסי, הבן, היה יליד שנאנדואה, פנסילבניה, השני מתוך ארבעת ילדיהם של תומאס פרנסיס דורסי, האב ותרזה דורסי. אחיו ואחותו הצעירים אדוארד ומרי נפטרו בגיל צעיר.

בגיל 15, המליץ ג'ימי על טומי כמחליף לרוס מורגן בלהקה האזורית "הצופרים מסקרנטון", (The Scaranton Sirens). טומי וג'ימי עבדו יחדיו במספר להקות, ביניהן אלו של רודי וואלי, וינסנט לופז ובעיקר פול וייטמן, לפני שהקימו את להקת האחים דורסי המקורית בשנת 1934. גלן מילר היה חבר בלהקת האחים דורסי בשנים 1934 ו-1935 והלחין כמה מלהיטי הלהקה באותה התקופה, כגון "Annie's Cousin Fanny" ו "Dese Dem Dose". אולם מרירות מתמשכת בין האחים דורסי, הביאה לפרישתו של טומי דורסי ולהקמת להקה משלו בשנת 1935, בדיוק כאשר לתזמורת היה להיט עם השיר "Every Little Moment".

להקתו של טומי דורסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקתו הראשונה של טומי דורסי הורכבה משרידי להקתו של ג'ו היימס, וסגנונו החלק והלירי בנגינת הטרומבון - אם בבלדות ואם בסגנון סווינג ללא גבולות - הפכו לאחד מסימני ההכר של להקתו ושל תקופת הסווינג כולה. הלהקה החדשה הצליחה כמעט מהרגע בו חתמה חברת ההקלטות RCA Victor עם הקטע, "On Treasure Island", שהיה לאחד מארבעת הלהיטים של הלהקה באותה השנה. התחלה זו הובילה ל-137 להיטים במצעד הבילבורד, בסך הכול היו לדורסי 17 סינגלים שהגיעו למקום הראשון. הסינגל "I'll Never Smile Again" שהה במקום הראשון במשך 12 שבועות ברשימת רבי המכר של מגזין הבילבורד בשנת 1940. הסינגל "In the Blue of Evening" שהה בראש מצעד המכירות של הבילבורד במשך שלושה שבועות בשנת 1943.

הלהקה הציגה כמה מטובי זמרי ונגני הג'אז של אותה התקופה ובהם החצוצרנים: באני בריגן, זיגי אלמן, ג'ורג' סיברג, קרל "דוק" סוורינסן וצ'ארלי שייברס, נגני הפסנתר: מילט רסקין, ג'ס סטייסי, החצוצרנים/מארגנים/מלחינים: סיי אוליבר, נגני הקלרינט: באדי דה פרנקו, ג'וני מינס ו פינאטס הוקו, המתופפים: באדי ריץ', לואי בלסון, ג'ין קרופה ודייב טאף והזמרים: ג'ק לאונרד, אידית' רייט, ג'ו סטאפורד, דיק היימס, קוני הינס ופרנק סינטרה. סינטרה השיג את ההצלחה הראשונית שלו בתור זמר בלהקתו של דורסי וטען כי למד איך לשלוט בנשימה בכך שצפה בדורסי מנגן בטרומבון. דורסי אמר כי סגנון נגינתו הושפע רבות מזה של ג'ק טיגרדן. חבר נוסף בלהקתו של דורסי שככל הנראה צפה והקשיב זמן ניכר לסיי אוליבר, מארגן וחותם על הופעות, היה נלסון רידל, שבשלב מאוחר יותר חבר לפרנק סינטרה כמארגן ומנצח בכמה מאלבומיו, הוא נחשב כמי שעשה מהפכה לאחר מלחמת העולם השנייה במוזיקה הפופולרית.

ייתכן כי דורסי פרק את להקתו באופן סופי, לאחר מלחמת העולם השנייה, כשם שעשו רבות מלהקות הביג בנד עקב השינוי הכלכלי בתחום המוזיקה שחל לאחר המלחמה, והוא זנח את התזמורת בסוף שנת 1946. אבל אלבום להיטי כל הזמנים (All Time Hits) שהגיע לעשרת הראשונים במצעדי המכירות, אפשר לדורסי להקים ביג בנד חדש בתחילת שנת 1947.

הסרט הביוגרפי שיצא בשנת 1947, "דורסי הנפלא" (באנגלית: The Fabulous Dorseys), מתאר באופן כללי איך התחילו האחים דורסי מהתחתית ועד לעבודה בלהקתו של פול וויטמן, לפני שנת 1935, אז התפצלה להקתם לשניים. ב-1948 השתתף בסרט שיר נולד לצידו של דני קיי.

האחים דורסי התפייסו ויישרו את ההדורים ביניהם - ג'ימי דורסי נאלץ לפרק את להקתו המצליחה בשנת 1953, ואחיו טומי שכנע אותו להצטרף ללהקתו כאטרקציה נוספת - אך לא חלף זמן רב וטומי שינה את שמה של להקתו לתזמורתם של האחים דורסי. ב-26 בדצמבר 1953 הופיעו האחים עם תזמורתם בתוכניתו של ג'קי גליסון ברשת CBS, לאחר מכן יצאו האחים לסיבוב הופעות ולתוכנית טלוויזיה משלהם ששודרה בין השנים 1954–1956, ובה הם הציגו, בין היתר לראשונה את אלביס פרסלי בפני קהל צופי הטלוויזיה.

לחניו של טומי דורסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומי דורסי הלחין כמה מהשירים הפופולריים של תקופת הסווינג, בהם: "To You" ו-"This is No Dream", אותו כתב במשותף עם בני דייוויס וטד שפירו בשנת 1939. השיר הוקלט בידי להקתו של הארי ג'יימס שהציג את פרנק סינטרה כסולן. שירים נוספים שלו שזכו לביצועים היו: "You Taught Me To Love Again", שהוקלט בידי ג'ין קרופה, "In the Middle of a Dream" שהוקלט בידי גלן מילר ועוד.

להיטים שהגיעו למקום הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטומי דורסי היו 17 להיטים שהגיעו למקום הראשון בשנות ה-30 וה-40: On Treasure Island",‏ "The Music Goes 'Round and Around",‏ "Alone",‏ "You",‏ "Marie",‏ "Satan Takes a Holiday",‏ "The Big Apple",‏ "Once in a While",‏ "The Dipsy Doodle",‏ "Music, Maestro, Please",‏ "Our Love",‏ "All the Things You Are",‏ "Indian Summer",‏ "I'll Never Smile Again",‏ "There Are Such Things",‏ "In the Blue of Evening", ו-"Dolores". היו לו עוד שני להיטי מקום ראשון בשנת 1935 כאשר עוד היה בלהקת האחים דורסי: "Lullaby of Broadway", ששהה במקום הראשון במשך שבועיים ו-"Chasing Shadows", ששהה במקום הראשון במשך שלושה שבועות. להיטו הגדול ביותר היה "I'll Never Smile Again", שאותו שר פרנק סינטרה, השיר שהה במקום הראשון במשך 12 שבועות במצעד הסנגלים של מגזין הבילבורד בשנת 1940.

מותו ולאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1956, נפטר טומי דורסי בגיל 51 בביתו שבגריניץ', קונטיקט, לאחר שנחנק בשנתו בעקבות ארוחה כבדה שלאחריה לקח כדורי שינה. ג'ימי דורסי (שמלהקתו פרש טומי שני עשורים קודם לכן) הוביל את להקתו של אחיו עד למותו עקב סרטן גרון שנה לאחר מכן. מאותו הזמן, הטרומבוניסט וורן קובינגטון נטל על עצמו את הנהגת הלהקה, ככל הנראה בברכת אשתו של טומי דורסי, ג'ין דורסי היא מחזיקה בזכויות הלהקה ובשם הלהקה של בעלה המנוח). באופן אירוני לאחר מותו של טומי דורסי הוציאה הלהקה את להיטה הגדול ביותר, "Tea For Two Cha-Cha", בשנת 1958. קובינגטון הוביל את הלהקה לאורך שנות ה-70, לאחר מכן שינתה ג'ין את שמה של הלהקה לתזמורת של טומי דורסי. היום פועלת התזמורת בניצוחו של באדי מורו ומציגה את הזמר רוב זאפולה. ג'ין דורסי נפטרה בשנת 2003 בנסיבות טבעיות בגיל 80.

חיי נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיי הנישואים של טומי דורסי היו מגוונים, ולפעמים הגיעו לכותרות. אשתו הראשונה, מילדרד קראפט, נישאה לו בגיל 16, איתה הוא ברח כדי להתחתן בסתר בשנת 1922, כאשר הוא היה בן 17. היו להם שני ילדים. הם התגרשו בשנת 1943, לאחר רומן של דורסי עם הזמרת אידית' רייט, לאחר רומן זה ועוד באותה השנה הוא נישא לשחקנית פאט דאן, הם התגרשו בשנת 1947, אך לא לפני שהגיעו לכותרות על הכאתו של השחקן ג'ון האל לאחר שהאל חיבק את אשתו של דורסי פאט. לבסוף, התחתן דורסי עם ג'ין קארל ב-27 במרץ 1948 באטלנטה, ג'ורג'יה, ואיתה נולדו לו שני ילדים. היא נשארה אשתו עד ליום מותו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול הנצחה של רשות הדואר האמריקאית לזכרם של האחים דורסי

פרנק סינטרה הוציא אלבום מחווה לטומי דורסי בשנת 1961 בשם "I Remember Tommy". את האלבום עיבד בוגר אחר של להקתו, סיי אוליבר.

בשנת 1982, ההקלטה "I'll Never Smile Again", בה הציג דורסי את פרנק סינטרה, נכנסה להיכל התהילה של הגראמי.

בשנת 1981, הוכנס טומי דורסי להיכל התהילה של הג'אז והביג בנד.

בשנת 1996, הוציא שירות הדואר האמריקאי בול הנצחה לאחים ג'ימי וטומי דורסי.

הקלטות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Marie, vocals by Jack Lawrence
  • You Can't Cheat a Cheater
  • You Taught Me to Love Again
  • I'm Getting Sentimental Over You
  • The Music Goes 'Round and Around
  • Alone
  • Night in Sudan, 1939
  • On Treasure Island, Edythe Wright
  • Satan Takes a Holiday
  • This Love of Mine, 1941
  • You
  • The Big Apple
  • In the Middle of a Dream
  • Three Moods
  • Peckin' with the Penguins
  • Music, Maestro, Please
  • All the Things You Are
  • To You, 1939
  • The Morning After, 1937
  • Song of India, 1937
  • This is No Dream, 1939
  • The Dipsy Doodle
  • Our Love
  • Once in a While
  • Indian Summer
  • Dolores
  • I'll Never Smile Again
  • There Are Such Things
  • Manhattan Serenade
  • Opus One
  • In the Blue of Evening
  • Trombonology

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stop, Look and Listen
  • 1939, Vol No. 3
  • Homefront: 1941–1945
  • The Early Jazz Sides: 1931–1937
  • All-Time Greats Dorsey/Sinatra Hits, Vol 1–4
  • The V-Disc Recordings
  • It's D'Lovely 1947–1950
  • The Complete Tommy Dorsey, Vol. 2
  • Stardust
  • Greatest Hits
  • Sentimental
  • Opus One
  • 1937–1938
  • The Fabulous Dorsey
  • (Greatest Hits (RCA
  • Tommy Dorsey, Vol. 1
  • 1938, Tommy Dorsey, Vol. 2
  • At the Fat Man's
  • All-Time Greatest Dorsey/Sinatra Hits, Vol. 3
  • All-Time Greatest Dorsey/Sinatra Hits, Vol. 2
  • The Complete Standard Transcriptions
  • Having a Wonderful Time
  • The Complete Tommy Dorsey, Vol.1
  • Tommy Dorsey and His Orchestra: The Seventeen Number Ones, 1935-1942, BMG/RCA

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טומי דורסי בוויקישיתוף