טומי רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טומי רובינסון
Tommy Robinson
Tommy Robinson PEGIDA.png
לידה 27 בנובמבר 1982 (בן 35)
לוטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
tommyrobinson.online
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סטיבן כריסטופר יאקסלי לנון, ידוע גם בכינוי טומי רובינסוןאנגלית: Tommy Robinson נולד ב-27 בנובמבר 1982) הוא פעיל פוליטי בריטי שמרן אשר הורשע בהסתה נגד מיעוטים, לשעבר מנהיג, דובר ומייסד תנועת ליגת ההגנה האנגלית, תנועת מחאה של הימין באנגליה הפועלת כנגד הקיצוניות האסלאמית. מחשיב עצמו כתומך של ישראל ומתנגד של ארגון הטרור הפלסטיני חמאס.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נולד בעיר לוטון, אנגליה לאב אנגלי ואם אירית, כמו כן הוא נשוי ואב לשלושה ילדים ובעל חנות למיטות שיזוף בעיר הולדתו. משפחתו נמצאת תחת הגנה של 24 שעות על ידי המשטרה בגלל קיצונים מוסלמים המאיימים על חייהם, ובנוסף הוא לובש אמצעי הגנה בזמן הופעותיו בציבור.

כמנהיג הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי טומי רובינסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הכינוי טומי רובינסון קיבל על שמו של מנהיג קבוצת אוהדים קיצונית של קבוצת הכדורגל לוטון טאון ומחברם של שני ספרים בשנים 2006 ו-2007 הנותנים פרספקטיבה פנימית על חייו האישיים ועל סביבתו. לאחר שהשתתף בהפגנות נגד הקיצוניות האסלאמית הוא התראיין והופיע בציבור עם מסיכה בהתחלה, עד שהעיתון סאנדיי מרקורי הצליח לצלם את פניו בחודש אפריל 2010.

מעצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נעצר לאחר הפגנת ה-EDL בהמלטס ב-3 בספטמבר 2011, על הפרת תנאי בערבות, לאחר שהפר את האיסור על השתתפות בהפגנה. לאחר מעצרו החל רובינסון בשביתת רעב במעצר בכלא בדפורד, תוך כדי טענה שהוא "אסיר פוליטי של המדינה", וסירב לאכול בשר חלאל. ב-29 בספטמבר 2011 הוא הורשע בתקיפה משותפת בעצרת בבלקבורן באפריל של אותה שנה, במשפט לא ויתרו על עונש המאסר בעקבות עברו הבעייתי. ב-8 בנובמבר 2011, ערך רובינסון מחאה על הגג של בניין פיפ"א בציריך, כתוצאה מכך נגזר עליו קנס של 3,000 £ ומאסר למשך שלושה ימים.[1] באוקטובר 2012 הואשם בכניסה לארצות הברית שלא כחוק, ונידון ל-10 חודשי מאסר. בפברואר 2013 הוא שוחרר, אך עם אזיק אלקטרוני.[2]

ב-25 במאי 2018 נעצר בעיר לידס בזמן שצילם סרטון, שהועבר בשידור חי, בעניינם של מוסלמים הנאשמים בעבירות מין בקטינות.[3] בעת מעצרו, השוטרים צולמו אומרים שהם עוצרים אותו בגין "פגיעה בסדר הציבורי". תוך שעה ממעצרו הובא בפני שופט, השופט הפעיל נגדו עונש מאסר על-תנאי שהיה תלוי נגדו בנוסף לעונש בגין "ביזיון בית המשפט", וגזר את דינו ל-13 חודשי מאסר. בנוסף לכך, השופט הטיל צו איסור פרסום על ההליכים נגד רובינסון, כולל מאסרו, עד לתום המשפט של המוסלמים הנאשמים בעבירות מין.[4]. בעקבות מעצרו נעשו מחאות במקומות רבים ברחבי העולם ביניהם: בריטניה,[5] אוסטרליה[6] וישראל.[7]

עזיבת הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2012 השתתף רובינסון בתוכנית טלוויזיה ברשת BBC בשם "The Big Question" (השאלה הגדולה), בדיון אודות הימין הקיצוני. בדיון השתתף מוחמד (מו) אנסר, פרשן בריטי-פקיסטני. בעקבות הדיון נוצר קשר בין רובינסון ואנסר, שתועד בסרט דוקומנטרי בשם "כשטומי פגש את מו".[8]

פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באוקטובר 2013, כינס רובינסון, יחד עם בן-דודו ושותפו להקמת הליגה ופעילים נוספים מסיבת עיתונאים בה הודיעו על פרישתם מהליגה. רובינסון נימק את הפרישה בחששותיו מפני הסכנה שבדעות הימין הקיצוני. יחד עם זה, הסביר, הוא אינו מפסיק את מאבקו בקיצוניות המוסלמית גם-כן. בראיון לגארדיאן התנצל על התבטאויות שאמר בעבר, והודיע כי ישתף פעולה עם המשטרה בחקירות אודות פשעים שנעשו על ידי הליגה.[9]

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומי רובינסון מחשיב עצמו לתומך של מדינת ישראל ואף ביקר בה מספר פעמים. בזמן מבצע צוק איתן הליגה להגנה אנגלית שהוקמה על ידו קיימה מספר הפגנות תמיכה בישראל בתגובה להפגנות אנטי-ישראליות שאורגנו על ידי מוסלמים ופעילי שמאל בריטים. הוא מטיל את האחריות לסכסוך הישראלי-פלסטיני על חמאס ורואה בו אחראי אשם בעימותים בין ישראל לפלסטינים. ב-28 באפריל 2016 הוא כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק שלו כי הוא תומך לא מתנצל של ישראל ודעתם של קיצונים מהימין ומהשמאל הבריטים לא תשפיע על יחסו לישראל[10]. ב-28 במאי 2018 התקיימה הפגנת מחאה מול שגרירות בריטניה בתל אביב על מעצרו של טומי רובינסון[11][12].

תקיפות אישיות על חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שפנה למחאות הציבוריות, נמצא רובינסון תחת ניסיונות התקפה מצד יריביו. לדבריו, הוא הותקף ב-22 בדצמבר 2011 לאחר הבזק אורות על מכוניתו, הוא טען כי קבוצה של שלושה גברים תקפו והכוהו נמרצות, כמו כן הוא הוסיף כי לתוקפים היה מראה אסיאתי. בדיקת CT בבית החולים גילתה פגיעה במוחו עקב ההתקפה.[13]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]