טונגרירו
 | |||||||
| הר טונגרירו | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג הר | הר געש פעיל | ||||||
| גובה | 1,978 מטר | ||||||
| מדינה |
ניו זילנד  | ||||||
| מיקום | האי הצפוני, ניו זילנד | ||||||
| רכס הרים |
הרמה הגעשית של האי הצפוני | ||||||
| מספר הר געש | 241080[1] | ||||||
| התפרצות אחרונה | 6 באוגוסט 2012 | ||||||
| קואורדינטות | 39°8′S 175°39′E / 39.133°S 175.650°E | ||||||
|
(למפת ניו זילנד רגילה) | |||||||
  | |||||||
הר טונגרירו (באנגלית: Mount Tongariro, מילולית במאורית: "פרץ רוח דרומית") הוא הר געש מורכב פעיל הנמצא במרכז האי הצפוני של ניו זילנד, כ-20 ק"מ דרומית לאגם טאופו. טונגרירו מתנשא לגובה של 1,978 מטרים מעל פני הים. הר הגעש טונגרירו נמצא בסמוך להרי הגעש רואפהו ונגאורוהו, וביחד הם מהווים את הפארק הלאומי טונגרירו, שהוכרז ב-1990 על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הר הגעש טונגרירו מורכב מלפחות 12 חרוטים געשיים שונים. הוא התפרץ לראשונה לפני כ-260,000 שנים, והתפרצותו האחרונה התרחשה בשנת 2012. חלק מלועות ההתפוצצות התמלאו במים כדי ליצור אגמי לוע.
ההתפרצות באוגוסט 2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה שבועות לפני ההתפרצות חלה עלייה בפעילות הסייסמית בסביבת הר הגעש – שהיה רדום במשך 115 שנים[2], אך לא היו סימנים נוספים שיצביעו על התפרצות קרבה דוגמת רעשים פתאומיים.
ההתפרצות הפריאטית החלה ב-6 באוגוסט לקראת חצות ונמשכה כ-30 דקות, ולאחריה נרשמה פעילות סייסמית ערה שנמשכה 15 - 20 דקות.
ההתפרצות שילחה עמוד התפרצות לגובה של 7 ק"מ ופצצות געשיות למרחק של קילומטר. האפר הגעשי שנפלט בהתפרצות נע למרחק של 200 ק"מ לעבר עיר הנמל נפייר במערב האי הצפוני, ולווה בריח עז של גופרית[3]. כתוצאה מכך ביטלה אייר ניו זילנד טיסות שמסלוליהן עוברים בסמיכות להר הגעש ובכיוון התפזרות האפר[4].
ההתפרצות החלה בלוע טה מארי (Te Mari). עדי ראייה דיווחו על פעירת שלושה לועות חדשים[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יפה כפיר, טרק טונגרירו קרוסינג - אשה אחת לבד, באתר GoTravel
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]