טונג וון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טונג וון
佟文
אין תמונה חופשית
לידה 1 בפברואר 1983 (בת 35)
טיינג'ין, סין
לאום הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
אמנות הלחימה ג'ודו
גובה 1.80 מטר[1]
קטגוריית משקל מעל 78 ק"ג
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
זהבבייג'ינג 2008מעל 78 ק"ג
ארדלונדון 2012מעל 78 ק"ג
אליפות העולם
זהבאוסקה 2003משקל פתוח
זהבקהיר 2005מעל 78 ק"ג
זהבריו דה ז'ניירו 2007מעל 78 ק"ג
זהבלוולואה פרה 2008משקל פתוח
זהברוטרדם 2009מעל 78 ק"ג
זהבפריז 2011מעל 78 ק"ג
זהבטיומן 2011משקל פתוח
ארדמינכן 2001משקל פתוח
משחקי אסיה
זהבפוסן 2002משקל פתוח
זהבדוחה 2006מעל 78 ק"ג
אליפות אסיה
זהבאוסקה 2000מעל 78 ק"ג

טונג ווןכתב סיני: 佟文; נולדה ב-1 בפברואר 1983) היא ג'ודוקא סינית, האלופה האולימפית מבייג'ינג 2008 וזוכת מדליית הארד מלונדון 2012. וון מחזיקה ב-8 מדליות מאליפויות העולם, בהם 7 מדליות זהב ומדליית ארד אחת.[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2000, וון זכתה במדליה המשמעותית הראשונה שלה כאשר השתתפה בטורניר 'Grand Prix Città di Roma' וזכתה במדליית הזהב לאחר שניצחה בגמר את בריז'יט אוליבייה הבלגית. כחודשיים לאחר מכן וון בת ה-17 השתתפה באליפות אסיה שנערכה באוסקה שביפן וזכתה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג כאשר גברה בגמר על קים סון-יונג הקוריאנית. באליפות העולם 2001 שנערכה במינכן, וון זכתה במדליית הארד בקטגוריית המשקל הפתוח לאחר שניצחה את פריסילה מארקס הברזילאית בקרב על המדליה.

באוקטובר 2002, וון זכתה לראשונה במשחקי אסיה, כאשר זכתה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל הפתוח לאחר שניצחה בגמר את מאקי טסוקאדה היפנית. ב-11 בספטמבר 2003, וון השתתפה באליפות העולם שנערכה באוסקה, התחרתה בקטגוריית המשקל הפתוח וזכתה לראשונה במדליית הזהב. בשמינית הגמר ניצחה את ג'יובאנה בלאנקו מונצואלה, ברבע הגמר ניצחה את אדג'יננסי סילבה הברזילאית, בחצי הגמר את מארה קובאצ'ביץ' הסרבית ובגמר ניצחה את קארינה בראיינט הבריטית. בשתי אליפויות העולם הבאות שנערכו ב-2005 בקהיר וב-2007 בריו דה ז'ניירו, וון זכתה במדליות הזהב בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג.

באולימפיאדת בייג'ינג בשנת 2008, וון התחרתה בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג וזכתה במדליית הזהב לעיני הקהל הביתי. בקרב הראשון ניצחה את תאה דונגזאשווילי הרוסייה, בשמינית הגמר ניצחה באיפון את מרינה פרוקופייבה האוקראינית כשתי דקות מפתיחת הקרב לאחר שהצליחה לרתק אותה. ברבע הגמר וון גברה באיפון על קים נה-יונג הקוריאנית לאחר ששוב כשתי דקות מפתיחת הקרב הצליחה לרתק את יריבתה למזרן. בחצי הגמר וון ניצחה את אידאליס אורטיז הקובנית ובגמר גברה על מאקי טסוקאדה היפנית.[3] באותה השנה זכתה גם באליפות העולם במשקל פתוח כאשר ניצחה בגמר את אלנה איבשצ'נקו הרוסייה.

ב-10 במאי 2010, איגוד הג'ודו העולמי החליט להשעות את וון לשנתיים בטענה לשימוש בקלנבוטרול, סם המיועד לאנשים הסובלים מבעיות נשימה. וון נדרשה גם להחזיר את מדליית הזהב שבה זכתה באליפות העולם בשנת 2009. היא החליטה לקחת את התיק אל בית הדין לבוררות בספורט וערערה על ההחלטה של איגוד הג'ודו העולמי. בית הדין לבוררות בספורט קבע כי לא היה ניתן להוכיח סימום והורה להחזיר לה את הזכויות להתחרות באופן מיידי.

בשנת 2011 זכתה וון באליפות העולם שנערכה בפריז כאשר ניצחה בגמר את בת-ארצה הסינית קין קיאן. באותה השנה השתתפה באליפות העולם במשקל פתוח שנערכה בטיומן וזכתה במדליית הזהב השביעית שלה באליפויות העולם.

בשנת 2012 השתתפה וון באולימפיאדת לונדון בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג וזכתה במדליית הארד. בקרב הראשון היא ניצחה את ונסה זמבוטי המקסיקנית, בשמינית הגמר היא ניצחה את אורסולה סדקובסקה הפולנייה וברבע הגמר ניצחה את אירינה קינדזרסקה האזרית. בחצי הגמר הפסידה לאידאליס אורטיז הקובנית ונשרה לקרב על מדליית הארד שם ניצחה באיפון את מריה סואלן אלתמן הברזילאית לאחר שביצעה תרגיל נעילת מרפק וגרמה ליריבתה להיכנע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופיל וסטטיסטיקות אודות הג'ודוקא באתר sports-reference.com
  2. ^ מידע על הג'ודוקא באתר JudoInside.
  3. ^ תוצאות וסרטוני הקרבות - מעל 78 ק"ג, אולימפיאדת בייג'ינג 2008, אתר JudoInside.