טוני הלה
 | |
| לידה |
1890  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 1964 (בגיל 74 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| ידועה בשל | היותה המנהלת-המייסדת של תיכון חדש בתל אביב |
| בן זוג | גוסטב שטיינשניידר |
  | |
טוֹני הָלֶה (Toni Halle; 1890 – 2 באוגוסט 1964) הייתה מורה ומחנכת ישראלית, שהקימה יחד עם אהרן ברמן את בית הספר "תיכון חדש" בתל אביב (1937) וניהלה אותו עד מותה.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוני הלה נולדה בפרוסיה המזרחית שבגרמניה במשפחה יהודית מתבוללת. לאביה, השופט קספר הלה, נאמר, שאם ברצונו להתקדם בסולם הדרגות, כדאי שיתנצר, אך הוא דחה את ההצעה, אם כי אשתו הייתה מוכנה לכך. המשפחה עברה לברלין ושם היו הלה ואחותה חברות בתנועת הוואנדרפוגל, תנועת נוער שקידשה את גוף האדם ואת הטבע. לאחר לימודים באוניברסיטאות ברלין, פרייבורג והיידלברג[1] (שהסתיימו עם קבלת התואר דוקטור בספרות)[2] ובסמינר למורים, יצאה לאחר מלחמת העולם הראשונה להשתלם בפריז. עם שובה לברלין הצטרפה לחוג ציוני, שבו היו חברים גם גרשום שלום, זלמן שזר ועקיבא ארנסט סימון. על אף התנגדות אביה, שסבר כי מקומה של יהדות גרמניה בארץ זו, עלתה הלה לארץ ישראל בשנת 1925.
קריירת הוראה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנותיה הראשונות בארץ ישראל לימדה הלה בסמינר לבנות דתיות של תנועת המזרחי בירושלים, אך אופי המוסד לא תאם את השקפותיה והיא עברה לתל אביב והחלה ללמד בגימנסיה נורדיה לצד ידידה המורה מאיר בלוך. בשנת 1937 הקימה עם אהרן ברמן את בית הספר "תיכון חדש", וניהלה אותו עד מותה בשנת 1964.
להלה לא היו ילדים משלה. היא ראתה בילדי אחותה ובתלמידיה הרבים את ילדיה, וכך גם התייחסה אליהם. היא הכירה את כולם בשמותיהם, דאגה לשלומם והקפידה להקנות להם ערכי מוסר לצד השכלה רחבה ומעמיקה. הלה הייתה מנהלת ומחנכת נאורה וליברלית, אך הקפידה גם על משמעת וכללי התנהגות. היא הטביעה את חותמה בתלמידיה והשפעתה ניכרת בהם עד עצם היום הזה. בין הידועים בתלמידיה: נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, הסופרים יורם קניוק ואיל מגד, חוקרת הספרות פרופ' נורית גוברין, פרופ' עדה יונת, המוזיקולוג פרופ' יהואש הירשברג וראש מרצ חיים אורון.
חיים אישיים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך שנים חייתה הלה ללא נישואים עם הפילוסוף גוסטב שטיינשניידר (Steinschneider; 1899–1981), נכדו של החוקר מוריץ שטיינשניידר, שלא מצא את מקומו בארץ ועבד כמנקה רחוב, על אף השכלתו הרחבה וידיעותיו הרבות. השניים נישאו לבסוף כשהלה הייתה בת 68, וזאת רק כדי להבטיח ששטיינשניידר, שהיה צעיר ממנה, ייהנה מן הפנסיה שלה לאחר מותה.
בשנת 1964 הכריעה אותה מחלת הלב שממנה סבלה במשך שנים. היא אושפזה בבית החולים בילינסון וכעבור חודשיים נפטרה בתל אביב. נקברה בבית העלמין דרום.[3]
אחותה אֶרנָה נישאה לסופר הגרמני-ישראלי ורנר קרפט (Kraft). בתם עליזה, ממייסדי קיבוץ צרעה שבמועצה אזורית מטה יהודה, היא אמו של האלוף נעם תיבון וסבתו של אמיר תיבון.
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 התקבלה בעיריית תל אביב החלטה לקרוא רחוב על שמה ביפו.
בשנת 2011, במלאת 75 שנה לייסוד "תיכון חדש", הותקן שלט זיכרון בכניסה לביתה בתל אביב המציין את פועלה. על השלט חתומים: עדה יונת, אלכס אנסקי, יורם קניוק, דורית ביניש, ישראל גודוביץ, דני קרוון, רן שחורי ויריב בן אליעזר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתה טוני הלה, מנהלת "תיכון חדש", מעריב, 3 באוגוסט 1964
- אביב עקרוני, עם מותה של טוני הלה, על המשמר, 14 באוגוסט 1964, המשך
- דורית ורבה (לימים ביניש), לדמותה של מחנכת, דבר, 13 בספטמבר 1964
- הילה קובו, עשתה להם בית ספר, באתר nrg, "זמן מעריב", 25 בדצמבר 2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gershom Scholem, Tagebücher: nebst Aufsätzen und Entwürfen bis 1923, Vol. 2, hers. von Karlfried Gründer, Herbert Kopp-Oberstebrink und Friedrich Niewöhner, unter Mitwirkung von Karl E. Grozinger, Frankfurt am Main: Jüdischer Verlag, 2000, p. 332.
- ^ "הלה, טוני", לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948, עורכים יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, חיים באר, תל אביב: עם עובד, תשמ"ג 1983, עמ' 171.
- ^ טוני שטיינשניידר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- נשות חינוך ישראליות
- אנשי חינוך ישראלים
- ישראליות ילידות גרמניה
- ישראלים ילידי גרמניה
- נשות העלייה הרביעית
- אנשי העלייה הרביעית
- בוגרות אוניברסיטאות בגרמניה
- תל אביב-יפו: אישים
- סגל תיכון חדש
- אישים הקבורים בבית העלמין הדרום
- מנהלי בתי ספר
- ישראליות שנולדו ב-1890
- ישראלים שנולדו ב-1890
- ישראליות שנפטרו ב-1964
- ישראלים שנפטרו ב-1964