טוני ליאון
 | |
| צילום משנת 2005 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1956 (בן 67) דרבן, איחוד דרום אפריקה  |
|---|---|
| שם מלא | Anthony James "Tony" Leon |
| מדינה |
דרום אפריקה |
| השכלה |
|
| מפלגה |
הברית הדמוקרטית |
|
tonyleon | |
  | |
טוני ליאון בשמו המלא אנתוני ג'יימס "טוני" ליאון (באנגלית: Anthony James "Tony" Leon, נולד ב-15 בדצמבר 1956 בדרבן) הוא פוליטיקאי ועורך דין דרום-אפריקאי, יהודי, פרשן פוליטי ומחבר, שהיה מנהיג המפלגה הדמוקרטית בשנים 2000-1994 ואחר כך מנהיג "הברית דמוקרטית" בדרום אפריקה בשנים 2007-2000 .ליאון היה מנהיג האופוזיציה בפרלמנט של דרום אפריקה בשנים 2007-1999. (חבר בפרלמנט עוד משנת 1989). בשנים 2012-2009 כיהן כשגריר ארצו בארגנטינה. אחרי שנת 2012 מכהן טוני ליאון כיושב ראש חברת Resolve Communications (Pty) Ltd לייעוץ בתחום תקשורת אסטרטגית וניהול מוניטין וכיועץ בכיר לחברת K2 Intelligence (מיסודם של ז'ול וג'רמי קרול) לייעוץ בתחום מחקרים בינלאומיים וניתוח סיכונים. כמו כן מפרסם ליאון מדורים שבועיים או חודשיים קבועים בעיתוני קבוצת "Times Media Group Ltd": "ביזנס דיי", "סנדיי טיימס" ו"טיימס"
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוני ליאון נולד בשנת 1956 בעיר דרבן בדרום אפריקה כאחד משני הבנים של משפחה יהודית ואנגלופונית. אביו, עורך הדין רמון נייג'ל ליאון (יליד יוהנסבורג, 2018 - 1925), היה לשופט, וכיהן, בין השאר, כנשיא בית המשפט העליון של סווזילנד וחבר בבית המשפט העליון של ממלכת לסוטו. אמו היא שילה לבית הרמן. ליאון למד במכינת קליפטון ואחר כך בפנימיית מכללת קרסני על יד דרבן. בהמשך למד משפטים באוניברסיטת ויטווטרסראנד ביוהנסבורג ועבד כעורך דין. הוא נמשך לפוליטיקה מגיל 12.[1] בימי הלימודים נבחר ליושב ראש ארגון הסטודנטים למשפטים ולסגן יושב ראש ארגון הסטודנטים באוניברסיטה. ב-1986 היה לאון למרצה בפקולטה למשפטים.
פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1974 הוא היה פעיל במפלגה הפרוגרסיבית האופוזיציונית של הלן סוזמן שהתנגדה למפלגה הלאומית השלטת ולמשטר האפרטהייד שלה. לדבריו הלן סוזמן והרי שוורץ היו הדמויות שהיוו מופת עבורו. ב-1986 נבחר למועצת העיר יוהנסבורג מטעם מפלגתו והיה בה מנהיג האופוזיציה.
בשנת 1989 אחרי שהמפלגה הפרוגרסיבית התאחדה עם שתי קבוצות פוליטיות והפכה למפלגה הדמוקרטית, ליאון נבחר כנציג מפלגה זו בפרלמנט הדרום אפריקאי מטעם המחוז האוטון. בשנים 1994-1990 הוא עמד בראש הוועדה לזכויות האזרח Bill Of Rights, היה חבר ב- „Convention for a Democratic South Africa“ (CODESA) והשתתף במשא ומתן על חוקת דרום אפריקה בקמפטון פארק (1993-1992) שהביא לסיום רשמי של האפרטהייד ולהשכנת דמוקרטיה רב-מפלגתית בדרום אפריקה.
בה-1994 נבחר ליאון מחדש בבחירות הראשונות לפרלמנט שקויימו אחרי ביטול האפרטהייד ומיד אחר כך נבחר למנהיג המפלגה הדמוקרטית. כשבשנת 1999 ירדה באופן דרמטי כוחה של המפלגה הלאומית החדשה (מ-82 מנדטים ל-28), בפרלמנט החדש שנשלט ב-2/3 על ידי הקונגרס הלאומי האפריקאי, הפך ליאון בפועל לראש האופוזיציה, כשלמפלגתו 38 מושבים בפרלמנט, פי 5 משבעבר. באפריל 2000 ניהל בהצלחה התנגדות חריפה לשינוי שם בירת דרום אפריקה - פרטוריה. באותה שנה, 2000, בבחירות המקומיות זכתה המפלגה החדשה שלו - הברית הדמוקרטית - בלמעלה מ-22 אחוזים, הישג משמעותי. בבחירות בשנת 2004 השיגה "הברית הדמוקרטית" 12.37% מהקולות.
בראש האופוזיציה היה ליאון מבקר חריף של כישלונותיו של שלטון ה-ANC תחת מנהיגותו של נלסון מנדלה ובעיקר תאבו מבקי בהתמודדות עם העוני, האבטלה, הפשיעה הזוחלת והתפשטות מגפת האיידס. פעילותו הפוליטית זכתה להערכה מצד הציבור ומצדו של נלסון מנדלה עצמו. [1] ליאון כיהן תקופה כסגן יושב ראש של האינטרנציונל הליברלי. בשנת 2004 הביע ליאון תמיכה בהחזרת עונש המוות. [2] זאת בנסיבות העלייה הבלתי-נסבלת של הפשיעה במדינה.
אחרי פרישתו מן הפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2006 הודיע ליאון שלא יציג יותר את מועמדותו לראשות הברית הדמוקרטית באפריל 2007. במקומו נבחרה ראשת העיר קייפטאון, הלן זילה. הוא נשאר חבר באספה הלאומית עד שנת 2009. בשנת 2007 הוזמן כעמית בבית הספר ע״ש קנדי באוניברסיטת הרווארד. ב-3 באוגוסט 2009 התמנה על ידי הנשיא ג'ייקוב זומה כשגריר דרום אפריקה בארגנטינה, אורוגוואי ופרגואי עם המושב בבואנוס איירס וכיהן בתפקיד זה עד ספטמבר 2012. בעת כהונתו כשגריר יחסי הסחר והתיירות בין דרום אפריקה לארגנטינה התחזקו באופן ניכר. [3] מאז פועל ליאון כיועץ, מרצה, סופר ופרשן פוליטי בעיתונות המקומית והבריטית.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוני ליאון מתגורר בקייפטאון והוא נשוי החל משנת 2000 לאשה ישראלית, מיכל ליאון (בעבר אבן זהב, נולדה כמיכל לבנון בתל אביב) שאותה הכיר בשנת 1996. יש לו שני ילדים חורגים: נועה ואיתי מנישואיה הראשונים של אשתו. [4] אחיו, פיטר ליאון, הוא גם כן פוליטיקאי.
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 - בסקר דעת הקהל של ערוץ הטלוויזיה SABC-TV3 הדרום אפריקאי נבחר טוני ליאון במקום 16 בין 100 גדולי הדרום אפריקאים
[5] (לצדם של פוליטיקאים ומנהיגים רבים מן ההווה והעבר)
- 2009 - פרס רכט מלן של הוצאת הספרים ויא אפריקה - לספר העיוני הטוב ביותר - עבור ספרו האוטוביוגרפי-פוליטי On The Contrary
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1998 - Hope & Fear: Reflections of a Democrat (תקווה ופחד:הרהוריו של דמוקרט)
- 2008 - On the Contrary - ספר אוטוביוגרפי
- 2013 - מאמר - ?Where in the World is South Africa
- 2013 - The Accidental Ambassador: From Parliament to Patagonia (שגריר לעת מצוא:מהפרלמנט לפטגוניה)
- 2014 - Opposite Mandela - Encounters with South Africa's Icon
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טוני ליאון- ביוגרפיה באתר אוניברסיטת הרווארד
- כתבה ב"אקונומיסט" 2008.14.8 The other side of the fence
- באתרwho's who in south africa
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 The Economist 2008
- ^ כתבה ב-Mail&Guardian 2004
- ^ כתבה בעיתון דיילי מווריק 11.10.2012
- ^ כתבה ב-Independent Online 8.12.2000
- ^ באתר iol