טופולב Tu-28

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טופולב Tu-28
Ту-128
Tupolev Tu-128 @ Central Air Force Museum.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס יירוט כבד וארוך טווח
קוד נאט"ו Fiddler
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
יצרן תוכנן במשרד תכנון ניסויי - טופולב יוצר במפעל 64
טיסת בכורה 18 במרץ 1961
תקופת שירות 19641990
צוות שניים - טייס ומפעיל מערכות מכ"ם
יחידות שיוצרו 198
משתמש ראשי חיל ההגנה האווירית הסובייטי
ממדים
אורך 30.06 מטר
גובה 7.15 מטר
מוטת כנפיים 17.53 מטר
שטח כנפיים 96.94 מטר רבוע
משקל ריק 24,500 קילוגרם
משקל המראה מרבי 43,700 קילוגרם
ביצועים
מהירות מרבית חמוש - מאך 1.5 (1,665 קילומטר בשעה), לא חמוש - 1,920 קילומטר בשעה
טווח טיסה מרבי 2,565 קילומטר
שהות באוויר מעל 3 שעות
סייג רום 20,000 מטר (65,617 רגל)
חימוש
טילים ארבעה טילי ביסנובאט R-4
הנעה
שני מנועי טורבו סילון עם מבער אחורי מדגם ליולקה AL-7 תת-דגם F-2
תרשים
Tupoljev Tu-128.svg

טופולב Tu-28 (קוד דיווח נאט"ו: Fiddler) היה מטוס יירוט ארוך טווח מייצור ברית המועצות. למרות שהסימון הרשמי שלו היה Tu-128 הוא לא היה בשימוש נרחב במערב. המטוס הזה היה מטוס היירוט הגדול והכבד ביותר שנכנס לשירות מבצעי.

המטוס פותח עקב הצורך של ברית המועצות להגן על האזור האווירי הצפוני של רוסיה ממפציצים המגיעים מהאזור הארקטי, חזית אווירית באורך של 5,000 קילומטר. עקב חוסר היכולת להחזיק מספר רב של בסיסים עם מטוסים קצרי טווח שהקנו הגנה נקודתית שיחדיו היו מכסים את החזית, חיל ההגנה האווירית הסובייטי החליט בסיסים מפוזרים המפעילים מטוסי יירוט ארוכי טווח בסיורים ארוכים להגנה מרחבית.

פיתוח המטוס התחיל בשנת 1958 עם התבססות על מטוס ההפצצה הTu-98 העל-קולי. המערב פגש את המטוס לראשונה במטס בטושינו בשנת 1961, בשנת 1963 סימון המטוס שונה ל-Tu-128 ובשל כך נוצר מצב בו הסימון הישן דבק במערב.

ייצור המטוס הופסק בשנת 1970 אחרי שיוצרו 198 יחידות. המטוס שירת בצורה מתמשכת לאורך של 26 שנים, והוחלף במטוסי מיג-31.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טופולב Tu-28 בוויקישיתוף
Airplane silhouette.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מטוסים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.