טורא אפורה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אריה אלואיל |
| תאריך יצירה | 1924 |
| טכניקה וחומרים | הדפס אבן |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 32 |
| רוחב | 24 |
"טורא אפורה" (בארמית: ההר האפור) היא סדרה של שמונה הדפסי אבן שיצר הצייר אריה אלואיל באוסטריה בשנת 1924.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1925-1922 שהה אריה אלואיל בווינה, אוסטריה, שם למד אמנות והתקרב אל החוגים האקספרסיוניסטים. ב-1924 יצר את סדרת ההדפסים עבור תערוכה של קבוצת "קונסט-שאו" (Kunstschau) שהתקיימה בשנת 1925 בעיר.[1] עם זאת, לא ברור האם אכן הוצגו העבודות בתערוכה זו.[2] ההדפסים יצאו לאור כאלבום בשם "טורה אפורה", שהיה בעל שני שערים - האחד בעברית והשני בגרמנית תחת השם "Graues Band". בשנת 1925 חזר אלואיל לארץ-ישראל, אולם הוא לא הציג אותה מעולם. סדרת ההדפסים הוצגה לראשונה בתערוכה "שבת בקיבוץ", שהתקיימה בשנת 1998 במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. בשנת 2011 הוצגה הסדרה בשנית באותו מוזיאון בתערוכה "אריה אַלוַאיל: מביתניה לוינה ובחזרה". בשנת 2015 הוצגו העבודות בתערוכה רטרוספקטיבית של האמן במשכן לאמנות ע"ש חיים אתר בעין חרוד ובתערוכה "100 שנות אמנות הדפס בישראל - הסדרות הגדולות" שהוצגה בסדנת ההדפס ירושלים.
שמונת ההדפסים נוצרו בטכניקה של הדפס-אבן, על נייר בגובה של 32 ס"מ וברוחב 24 ס"מ (כ"א). הסדר המיועד של ההדפסים איננו ידוע, אולם הם מציגים דימויים מסוייטים העשויים להתפרש כאלגוריים. בין הדימויים אדם קובר גופה כשברקע שלוש נשים; אדם בבית קברות; אשה המעניקה פרח לילד או גבר; דמות גבר עירום על ברכיו כלצידו אבן ומקל נדודים; דמות גבר כורע בפני אישה ולראשה כתר על רקע עיר העולה בלהבות ועוד. סגנון היצירה של ההדפסים הוא חופשי, ומדגיש את הרישום החופשי של האמן על נייר ההעברה אל פלטת ההדפס. סגנון הרישום מתבסס על שילוב בין כתמיות לבין ניגודיות בין הדימוי לרקע. חלק מן הדמויות אף נוצרו על ידי יצירת חללים נגטיבים ברישום. בכל העבודות הרישום איננו מגיע לקצוות הפורמט, כי אם מסתיים ב"פתאומית", דבר המעצים את תחושת הדרמה. גליה בר אור טענה כי הסדרה מבטאת "קרע וסכסוך פנימי" המבטאים "חרדה ואבדן לצד מה שנדמה ככמיהה לגאולה ותחיה".[3] וזיהתה בה עירוב של איקונוגרפיה נוצרית ויהודית.[4]
פרשנות ביוגרפית לעבודות הציע מוקי צור שראה בעבודות ביטוי של תקופת שהותו של האמן בביתניה עילית, תקופה שקדמה לנסיעתו של אלואיל לוינה.[5] לעומתו, הדגישו שולה קשת וגדעון עפרת את הממד האלגורי-היסטורי בעבודות, המבטא את גורל העם היהודי.[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בר אור, גליה, אריה אלואיל: אות, דמות, נוף, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד, 2015
- קשת שולה, "מביתניה לווינה ובחזרה: התבוננות חדשה בסדרת ההדפסים של אריה אלואיל 'טורא אפורה'", קתדרה 145 ,תשרי תשע"ג [2014]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: בר אור, גליה, אריה אלואיל: אות, דמות, נוף, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד, 2015, עמ' 46.
- ^ קשת, שולה, "מביתניה לווינה ובחזרה: התבוננות חדשה בסדרת ההדפסים של אריה אלואיל 'טורא אפורה'", קתדרה 145 ,תשרי תשע"ג[2014]
- ^ בר אור, גליה, אריה אלואיל: אות, דמות, נוף, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד, 2015, עמ' 60.
- ^ ראו: בר אור, גליה, אריה אלואיל: אות, דמות, נוף, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד, 2015
- ^ קשת, שולה, "מביתניה לווינה ובחזרה: התבוננות חדשה בסדרת ההדפסים של אריה אלואיל 'טורא אפורה'", קתדרה 145 ,תשרי תשע"ג[2014]
- ^ ראו: עפרת, גדעון, 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס ירושלים, 2015, עמ' 20