טורפדו מאויש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טורפדו מאויש איטלקי מסוג .S.S.B

טורפדו מאויש הוא כלי שיט תת-ימי צבאי שהופעל לראשונה במלחמת העולם השנייה על ידי הקומנדו הימי של איטליה ומטרתו השמדת כלי שיט של האויב באמצעות חומרי נפץ.

היתרון של הטורפדו המאויש על פני התקפה רגילה של צוללים, הוא שהטורפדו מגדיל את הטווח והמהירות של הצוללים, וגם את "כוח האש" שלהם, הודות לראש הנפץ הגדול מאוד של הטורפדו לעומת המוקשים שצוללים יכולים לשאת על גופם, ויכול לטבע אוניות גדולות מאד, ואף אוניית מערכה.

הטורפדו המאויש נקרא כך משום שהוא נבנה על בסיס טורפדו רגיל שהוסב לשמש ככלי שיט מאויש המצויד במושבים לאנשי הצוות, אמצעי היגוי, ארגז כלי עבודה, מוקשים, ועוד.

במשימה אופיינית, מספר טורפדות מאוישים מובאים למרחק מספר קילומטרים מהיעד על ידי צוללת שהותאמה במיוחד לנשיאתם. הם מפליגים בצלילה אל היעד, כל צוות מגיע אל מתחת לספינת המטרה "שלו", ראש הנפץ הנתיק הגדול של הטורפדו המאויש מוצמד אל תחתית הספינה, הצוות מפליג משם בצלילה, וכעבור זמן מרעום ההשהיה של ראש הנפץ מתפוצץ ומטביע את הספינה.

גרסאות נוספות של טורפדו מאויש שפותחו בהמשך מלחמת העולם השנייה היו כאלו שנשאו טורפדו רגיל מתחת הטורפדו המאויש (פותח בגרמניה), או הגרסה היפנית שהייתה טורפדו קמיקאזה שהמפעיל שלו מתאבד על ידי התנגשות עם ספינת המטרה שמפוצצת אותה ואותו.

הדגם המוצלח ביותר במלחמת העולם השנייה היה הדגם המקורי, האיטלקי, שכונה "חזיר", ובין השאר הטביע בדצמבר 1941 שתי ספינות מערכה גדולות של הצי הבריטי בנמל אלכסנדריה.

כלי שיט תת-ימיים המבוססים על הטורפדו המאויש, אם כי ללא ראש הנפץ הגדול הדרוש להשמדת ספינות גדולות, קיימים ביחידות קומנדו ימי בעולם גם כיום (בהם "חזיר" בחיל הים הישראלי).

בחיל הים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות, ב-22 באוקטובר 1948, טובעה אוניית הדגל של הצי המצרי, "האמיר פארוק", על ידי יחידת קומנדו ימי של חיל הים הישראלי, בפיקוד יוחאי בן-נון, שכללה שלוש סירות נפץ וסירת איסוף אחת.

במבצע מגבית 15, שנערך על ידי שייטת 13 במהלך מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר, נעשה שימוש בסירות נפץ (שכונו "פצחנים") לתקיפת סטי"לים בנמל ע'רדקה. לוחם שייטת השיט את סירת הנפץ הראשונה (סירת הנפץ הייתה כלי נשק שעדיין לא הוכרז מבצעי) אך סירת הנפץ החלה לשוט ללא שליטה בתוך המעגן כשהיא חולפת פעמיים ליד הכוח ומסכנת אותו. לבסוף התפוצצה הסירה פיצוץ עצמי וחשפה בכך את הכוח. המצרים פתחו באש על הכוח ובתוך כך שוחררה סירת הנפץ השנייה, שפגעה במזח ולא גרמה נזק לסטי"ל.