טורפים אורבים
_stalking.jpg)
טורפים אורבים הם בעלי חיים טורפים אשר מעדיפים לחכות לטרפם במארב, במקום מוסתר, מוסווה ונוח לטורף וממנו לתקוף את הקורבן או להתקרב אליו בחרישיות.
דרך טריפה זו מועדפת על רוב הטורפים בעולם, גדולים וקטנים, כיוון שהיא הרבה יותר יעילה באנרגיה ממרדף פעיל או מאבק ממושך וברוב המקרים גם יותר בטוחה ומהירה מציד פעיל. היא משמשת אפילו צמחים טורפים או פטריות טורפות שונות.
רוב הטורפים בשיטה זו יחכו בשקט עד שהטרף יתקרב למקומם החבוי, ואז יהרגו אותו במהירות על ידי נשיכה בצוואר, הזרקת ארס או שאיבה מהירה של הטרף לפיהם. חיות אחרות יחכו לטרף באזור שהוא יתקרב אליו כגון שפת מים באזור יבש, או פרח (במקרה של חרקים יונקי צוף) ושם יתקפו. אחרים מפתים את הטרף לבוא לתוך לסתותיהם על ידי פתיון או אור.
טורפי מארב מנהלים טקטיקה שונה מטורפים אצנים אך לא תמיד ההבדל ביניהם מורגש: נמרים וטיגריסים למשל אורבים לטרף אך בעת המתאימה מאיצים לעברו באופן אקטיבי וישנן חיות כמו שפיריות שזחליהן הם טורפים אורבים ובעודם בוגרים הם אצנים. עם זאת הבדלים מורפולוגיים המופעלים בברירה טבעית יכולים לדחוף את הטורפים להתמחות באחת משתי הטקטיקות.
יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין היונקים הבולטים מטורפי המארבים הם החתוליים למינם. החתולים לא בנויים לריצה לטווח ארוך או למאבקים ממושכים ולכן הם מעדיפים להסתוות לטרף, לחכות לו במקום שבו הוא פגיע ואז לקפוץ עליו ולשבור את חוליות הצוואר שלו או לנשוך אותו בגרון עד שייחנק. חתולים אורבים מתמחים שונים כוללים את הנמר, היגואר, הפומה והאוצלוט, אך גם חתול הבית. גם כמה סמורים כמו הדלק וההרמין ממתינים למכרסמים קטנים ליד מאורתם והורגים אותם בנשיכה. הדוב הלבן מחכה לכלבי ים שיגיחו מחור בקרח וכלב הים הנמרי מחכה לפינגווינים שיצללו ואז תוקף אותם בהפתעה מתחת למים. גם מספר פרימטים ננסיים כמו לוריס איטי, גלגו וטרסיוס עוקבים לאט אחרי טרפם וחוטפים אותו במהירות בעזרת ידיהם.
עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב העופות לא שמים מארב לטרפם. חלק מעופות המים כמו האנפות מורטים נוצות קטנות ומחכים לדגים שינסו לאכול את הנוצה. השלדג תוקף מצלילה מהאוויר והבזים מתעופפים במהירות אל טרפם מבלי שיבחין בהם. מומחים גדולים יותר בכך הם דורסי הלילה כמו לילית השלג שמתעופפים בחשיכה מוחלטת, ואינם משמיעים קול כשהם עפים למאורת עכבר שאינו חושד בדבר.
זוחלים ודו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלו בין היצורים המותאמים ביותר למארבים. הנחשים הם מומחי מארבים גדולים ומתמחים בדרכי מארב שונות. חלקם, כמו הפיתון והאנקונדה, מחכים מתחת למים לחיות צמאות. אחרים כמו הבואה ורב-חנק איזמרגדי מוסווים על העץ ותופסים עופות החולפים לידם. הביטיס נראה כמו עלים יבשים, הנחש השוטני נראה כמו עלה צר והעכן מתחבא בחולות ורק ראשו הקטן מציץ החוצה. חלקם גם מפתים את הטרף לבוא כמו פתן המוות ומוקסין המים הצעירים, בעלי זנב שזז כמו תולעת לפיתיון. הם יכולים לנוע מאוד מהר כמו נחשי הממבה והגומצן. הם הורגים את הטרף במהירות על ידי הכשה, בליעה או חניקה חזקה והרג במקום.
מבין הלטאות, הבולטות ביותר הן הזיקיות שיכולות להחליף צבעים ולתפוס טרף שמרוחק מהן יותר מ-2 מטר על ידי לשונן הארוכה והדביקה. לטאות אחרות כמו שממיות מחכות לחרקים ליד מנורות ותופסות אותם כשהם מתקרבים.
הדו-חיים פשוטים יחסית ומחכים לטרף על שפת מים או באזור אחר ואז קופצים לעברו עם לשונם הדביקה. חלקם כמו צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה מפתים את הטרף לעבר הפה הגדול שלהם. אחרים מוסווים כמעט לגמרי ויכולים לשאוב מה שעובר לידם כמו אצל הצפרדע פיפה מצויה.
יכולת השאיבה נמצאת גם אצל כמה צבים טורפים כמו המטמטא ששואבים כל חיה קטנה שמתקרבת אליהם. צבים טורפים נוספים הם צב אליגטור מצוי שפוער את פיו הענקי ומציג לשון דמוית תולעת שמושכת דגים קטנים לפיו. צבים אחרים מוסווים ושוכבים מתחת לבוץ בהמתנה לטרף כמו אצל צב רך אסייתי ענק.
התנינאים מותאמים ביותר למארבים בביצות ובשפת מקווי מים או נהרות. לרוב התנין שקוע מתחת למים, בלתי נראה לחיות המגיעות לשתות, ולעיתים נראה כבול עץ צף. הוא מחכה שחיה כלשהי לא תיזהר, מזנק לעברה, נושך אותה בעוצמה וגורר אותה לתוך המים על ידי לסתותיו ושם מטביע אותה למוות. תנינים מסוימים גם שוכבים בבוץ ללא תנועה מחכים לחיה צמאה שתגיע. כולם בעלי לסתות חזקות ביותר שתופסות במהירות את הטרף.
דגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגים שונים מתמחים בהסוואה תת-מימית ובציד ממארב. בי הבולטים ביניהם ניתן למנות את דג התנין וזאב הנהר שאורבים מבין צמחים ותוקפים במהירות גבוהה דגים קטנים. אחרים שוכבים על קרקעית הים ותופסים מי שמתקרב כמו מיני הסולית, החשמלנים, הכרישטיחיים וכרישי המלאך. גם סוסוני הים, האבנון, דגי העלה ופיתיונאיים שואבים במהירות יצורים קטנים מהם, כולם מוסווים ודומים לצמחים או אבנים ולא לחיות טורפות. דג הזהרון שואב יצורים קטנים ופורש את זרועותיו שלא יברחו בזמן. בעומק הים דגי החכאי מפתים דגים לבוא לעברם על ידי פתיון נוצץ ליד שיניהם המרושעות. לעומתם המורנה והדקר, מחכים מבין האלמוגים והסלעים לטרף לא זהיר שיעבור.
חלק מהדגים צדים חיות יבשתיות והם עושים זאת על ידי קפיצה לעברם כמו הארואנות או יורקים לעברם כמו דג הצלף.
חסרי חוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העכבישים מכינים מארבים שונים בדרכיהם. הצורה הידועה ביותר שלהם היא טווית רשת לוכדת כמעט בלתי-נראית לטרפם. עכבישים אחרים רודפים בשקט אחרי הטרף כמו הזאבניים או מפתים את הקרבנות על ידי ריחות של נקבות והזכרים נתפסים ברשת (בייחוד עכבישי בולאס). ככה נוהגים מספר פשפשים, בייחוד ממשפחת הטורפניתיים. אחרים כמו המשפכניים והמסוטליים חופרים בור באדמה, קוברים אותו וכשחרק קטן עובר ליד, הוא נתפס. העכבישים ממשפחת הדינופידיים טווים קורים בין זרועותיהם ומפילים על חרק שעובר מתחת והקופצן קופץ על חרקים אחרים. עכבישי הסרטביש כמו גמלי שלמה מסוימים מחכים על פרחים לחרקים לא זהירים, כשהם נראים בדיוק כמו הפרח. זחלי ארכנוקמפה טווה קורים ואח""כ מפתה חרקים על ידי אור מקצה גופו.
הארינמל הזחל מייצר גומת חול וכשנופלת לתוך הגומה נמלה היא מחליקה בחול עד לאמצע הגומה שם ניצב הזחל. כמותו מתנהגים זחלי חיפושיות מסוימות (ממשפחת הרצניתיים) שמחכים בבור מסווה ובקצהו הלסתות של הזחל הטורף.
במים ישנם טורפי מארב כמו התמנון והדיונון שמשנים את צורתם וצבעיהם בצורה יוצאת דופן ומתקיפים במהירות עם זרועות גדולות לתוך פיהם הארסי. יצורים אחרים כמו זחלי שפיריות וחרקי מים גדולים מוסווים ותוקפים יצורים קטנים על ידי לסתותיהם הגדולות. לעומתם שושנת הים נראית כמו צמח בלי צבעי הסוואה וכך היא מפתיעה מיני סרטנים ודגים קטנים.