טורקווה
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צפון המישור הגדול | ||
| מחוז |
 יאס-נאג'קון-סולנוק | ||
| נפה | נפת מזטור | ||
| שטח | 236.52 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 7,859 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 47°06′N 20°45′E / 47.1°N 20.75°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.turkeve.hu | |||
  | |||
טורקווה (בהונגרית: Túrkeve) היא עיר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק, באזור המישור הגדול הצפוני בהונגריה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מפקד אוכלוסין מ-2011, אוכלוסיית טורקווה כללה 9,000 נפש, מתוכם 87.8% הונגרים ו-2.4% רומנים לפי הצהרתם. 12.2% לא הצהירו על מוצא אתני. בהונגריה אנשים יכולים להכריז על יותר ממוצא אחד, ולכן היו שהכריזו על היותם בני מיעוט לצד היותם הונגרים.
טורקווה היא אחת העיירות הפחות דתיות בהונגריה. 56.7% מהאוכלוסייה לא הצהירו על השתייכות דתית. 17.9% הם רפורמיסטים הונגריים (קלוויניזם) ו-4.4% רומים-קתולים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת האבן התגוררו אנשים באזור. חפצים וכלים מעידים על אורח חייהם ותנאי חייהם של תושבי האזור.
העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלים (kunhalom) בטורקווה הם מקורות מידע עשירים לגבי העת העתיקה. לפי סברתו של מנהל המוזיאון המקומי, חנה במקום אטילה ההוני. בשנת 1985 החלו חפירות בגבעת טרה וסביבתה. נמצאו שכבות של 11 יישובים מתקופת הברונזה. הממצאים מאחד התלים בטורקווה, המתוארכים לסביבות 1800 לפני הספירה, הם שרידי היישוב הצפוני ביותר בתקופת הברונזה באירופה. אחד מכלי הכסף מתקופה זו, שנמצא בחפירות באזור, נשמר היום במוזיאון הלאומי של הונגריה. בעיר ובסביבתה קיימות או התקיימו בעשורים האחרונים חפירות ארכאולוגיות ב-15 תלים נוספים לפחות.
ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב מוזכר במקורות משנת 1261, מתקופת ממלכת הונגריה (אנ'), בשם קיבגיהאזה (Keveegyháza). המקורות מציינים כי לדיסלאוס הראשון, מלך הונגריה (אנ'), תרם שלושה יישובים, בהם טורקווה, לבישופות סמוכה. בתקופה זו חיו באזור, זה לצד זה, קומנים, הונים, אווארים, מדיארים ופצ'נגים, ולימים התמזגו האוכלוסיות אלו באלו. מרכז העיר הוא ככל הנראה זהה לכפר קיבגיהאזה בתקופת ממלכת הונגריה.
בשנת 1514, במרד האיכרים בהנהגת גיירג' דוז'ה, היה אזור טורקווה אחד ממקומות האיסוף העיקריים של צבא המורדים. בשנת 1959 נמצאו 7,000 דינרי כסף מהמאה ה-15 או ה-16 במבואות טורקווה. 3588 מטבעות נשמרים כיום במוזיאון פינטה (Finta Museum) בטורקווה. את השאר ניתן לראות במוזיאון יאנוש דמיאניץ' בסולנוק.
העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1551 נפלה טורקווה בידי העות'מאנים. עקב פשיטות הטורקים והטטרים נטשו חלק גדול מיושבי טורקווה את היישוב בחלק מהמאה ה-17. במרידות הקורוצים (אנ') נגד האימפריה ההבסבורגית התחוללו מספר קרבות באזור היישוב, קרבות שהסתיימו בהרס היישוב. בשנת 1702 הפך היישוב לנחלתם של אבירים גרמנים. בשנת 1706, עם תחילת היישוב מחדש, נאלצו התושבים המעטים לברוח שוב עקב התנכלויות ומעשי שוד. פרנץ ראקוצי יישב אותם במקום חלופי, וההתיישבות במקום התחדשה רק ב-1711. מלחמות אביב העמים ב-1848, שרפה ובצורת פגעו קשה בכלכלתה של אוכלוסיית טורקווה, שהייתה מבוססת ברובה על חקלאות.
בשנות השישים של המאה ה-18 היו ביישוב למעלה מ-11,000 תושבים. בשנת 1874 קיבלה טורקווה מעמד של עיר.
במלחמת העולם הראשונה נפלו כ-600 מתושבי טורקווה. אנדרטה לזכרם נחנכה בשנת 1925 והיא ניצבת מול בניין העירייה בכיכר פטפי. בשנה זו גם חוברה העיר לרשת החשמל ונקדחו שתי בארות ארטזיות ביישוב במטרה לשפר את אספקת המים. טורקווה היא עיר המחוז מאז 1929.
במלחמת העולם השנייה נפגעה טורקווה קשה. ב-20 באוקטובר 1944 נכבשה העיר על ידי הסובייטים. כוחות גרמניים נסוגים הרגו כמה חיילים סובייטים. כשמצאו הסובייטים את הגוויות, הם חשבו שהמקומיים הם האחראים על כך, ולכן רצו להצית את העיר. מועצת העיר הצליחה למנוע זאת, אך רק במחיר שוד רכוש המוני על ידי הסובייטים.
יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מלחמת העולם השנייה היו בטורקווה פחות ממאתיים יהודים - כאחוז מכלל האוכלוסייה. עשרות מהם גויסו לשירות העבודה בשנת 1942. רובם נספו. עם הכיבוש הגרמני במרס 1944 נאסרו מספר יהודים מהעיר בקישטרצ'ה וגורשו לאושוויץ. במאי 1944 הוקם גטו בעיר, וביוני רוכזו יהודי הגטו בבית חרושת לסוכר בסולנוק. בחודש זה גורשו יהודי טורקווה עם יהודים אחרים שרוכזו במקום זה למחנה שטרסהוף ולאושוויץ.
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליפוט גדה, במקור גרוסמן (1887 – 1952) היה גרפיקאי יהודי-הונגרי, קריקטוריסט, צייר.
- סר אלכסנדר קורדה במקור שאנדור לאסלו קלנר, (1893 – 1956) במאי קולנוע ומפיק קולנוע יהודי-הונגרי, בתעשיית הסרטים באנגליה משנות ה-30.
- זולטאן קורדה במקור קלנר (1895 – 1965) היה במאי קולנוע יהודי-הונגרי-אמריקאי.
- וינסנט קורדה במקור וינצה קלנר (1897 – 1979) היה מעצב תפאורה יהודי-הונגרי, צייר. אחיהם של הבמאים אלכסנדר קורדה וזולטאן קורדה.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטורקווה ברית ערים תאומות עם:
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טורקווה (בהונגרית)- טורקווה (Túrkeve), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
