טורקיה והשואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לפני הצטרפותה לצד של בעלות הברית בסוף מלחמת העולם השנייה, טורקיה הייתה מדינה נייטרלית לאורך רוב שנות המלחמה. למרות הנייטרליות, הטורקים שמרו על יחסים דיפלומטיים חזקים עם גרמניה הנאצית בתקופת המלחמה ובתקופת השואה.

בין 2,200 ל-2,500 יהודים גורשו למחנות השמדה, בהם מחנה ההשמדה אושוויץ ומחנה ההשמדה סוביבור. מלבדם, כמה מאות יהודים-טורקים היו כלואים במחנות ריכוז. במקביל, גרמניה הנאצית עודדה מדינות נייטרליות להחזיר את אזרחיהן היהודים מגרמניה לשטחיהן, דיפלומטים טורקים קיבלו הנחיות מעמיתיהם הנאצים להימנע מלאשר ליהודים לחזור לטורקיה, גם אם הם יוכלו להוכיח את אזרחותם הטורקית[1].

טורקיה הייתה המדינה הנייטרלית היחידה שיישמה בשטחה חוקים אנטי-יהודיים במהלך המלחמה (אירלנד, ספרד, פורטוגל, שוודיה, שווייץ לא חוקקו חוקים נגד יהודים).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1950, טורקיה הייתה מדינה שפעלה תחת משטר חד-מפלגתי וממשלה לאומנית שהעדיפה הקמת בורגנות טורקית-מוסלמית על חשבון מיעוטיים דתיים. אף על פי שיהודים רבים נהנו מהשלטון הטורקי בראשיתו, במהלך שני העשורים הראשונים לקיומה של הרפובליקה הטורקית, בין שליש לחצי מהיהודים הטורקים את טורקיה.

גורמים פוליטיים רבים בשלטון הטורקי קידמו איסור על התאגדויות על ארגונים יהודים ואסרו על השימוש בשפות שאינן טורקית (בהם השפה היהודית, לאדינו) וזאת כחלק מהקמפיין הממשלתי "אזרח, דבר טורקית" (אנ'), מלבד זאת ב-1934 התרחשו פרעות ביהודי תראקיה הטורקית בהם אלפי יהודים גורשו או נמלטו מבתיהם, דבר אשר הוביל לקץ קיומן של הקהילות היהודיות בחלק הטורקי של תראקיה[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1939 הצהיר ראש ממשלת טורקיה, רפיק סידאם (אנ') כי "טורקיה לא תקבל המוני יהודים, וגם לא יהודים בודדים שדוכאו במדינות אחרות"[3]. רק כ-100 אקדמאים יהודים גרמנים התקבלו לעבודה באוניברסיטאות בטורקיה (עם זאת, מספר גדול בהרבה של גרמנים נאצים הועסקו במשרות דומות באותה תקוה). במהלך המלחמה הוטל מס העושר של 1942, שייושם בעיקר כנגד אזרחים שאינם מוסלמים ובפרט כנגד יהודים.

בין 2,200 ל-2,500 יהודים טורקים גורשו והושמדו במחנה ההשמדה אושוויץ ומחנה ההשמדה סוביבור. במקביל, גרמניה הנאצית עודדה מדינות נייטרליות להחזיר את אזרחיהן היהודים מגרמניה לשטחיהן, דיפלומטים טורקים קיבלו הנחיות מעמיתיהם הנאצים להימנע מלאשר ליהודים לחזור לטורקיה, גם אם הם יוכלו להוכיח את אזרחותם הטורקית[1].

על אף התנגדות הממשלה הטורקי, היו מספרי פקידים טורקים שהתעלמו מההוראות הרשמיות והעניקו אשרות הגנה ליהודי טורקים. הקונסול הטורקי אוזקאיה ניסה להחזיר 62 יהודים טורקים מאירופה לטורקיה בפברואר 1944, כמו כן ב-24 במרץ עצרו אנשי האס אס כ-40 יהודים והם נכלאו במחנה הריכוז חיידרי אך נציגים טורקים הצליחו לשחרר כ-32 משהם ולהחזירם לטורקיה. מלבדם, גם הקונסול הטורקי ברודוס, סלאחטין אולקומן הצליח להציל קרוב ל-50 יהודים ממשלוח למחנה ההשמדה אושוויץ. נכון ל-2022 אולקומן הוא הטורקי היחיד שזכה בתואר חסיד אומות העולם[4].

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 טורקיה התקבלה כחברה משקיפה בכוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה. לפני 2011 אירועים להנצחת השואה היו ברובם ביוזמת הקהילה היהודית הטורקית וללא סיוע או מעורבות מהמדינה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Baer 2020, pp. 202–203.
  2. ^ Guttstadt, Corry; Mannoni, Olivier (2015). "La politique de la Turquie pendant la Shoah". Revue d'Histoire de la Shoah (2): 195. doi:10.3917/rhsho.203.0195.
  3. ^ Baer 2020, p. 202.
  4. ^ "Names of Righteous by Country". Yad Vashem (באנגלית). נבדק ב-14 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיה
אחרות ארצות הבריתטורקיהספרדפורטוגלשוודיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל