טור מחורז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טור מחורז הוא סוגה עיתונאית שהיא מעין מאמר דעה הכתוב בחרוזים. פעמים רבות זהו טור מחורז סאטירי. טורים מחורזים עבריים מתפרסמים פעמים רבות בניקוד, בדומה לשירה.

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של "שיר הניצחון",[1] שיר סאטירי מחורז על מלחמת השפות מאת קדיש סילמן, אדר ה'תרע"ד (1914)

עם בעלי הטור הבולטים בסוגה זו בעברית נמנים נתן אלתרמן, שמדורו "הטור השביעי" התפרסם בעיתון "דבר", וחיים חפר, שמדורו התפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות".

שירים סאטיריים אקטואליים פורסמו בעיתונות העברית החל מסוף המאה ה-19, בין השאר מאת נפתלי הרץ אימבר,[2] קדיש סילמן ואביגדור המאירי. טור מחורז אקטואלי החל להתפרסם לראשונה בשנת 1925 בעיתון "היום", שיצא לאור בוורשה. את הטור היומי חיבר אהרן צפנת, שחתם על טורו בשם העט "בעל הטורים".[3] בשנת תרפ"ט (1929) יצא לאור הספר "לרוח היום : פרקי שירה להומור וסטירה", ובו מבחר של כמאה מטורים אלה שהתפרסמו במשך ארבע שנים.[4]

בעיתון "הארץ" התפרסמו בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 טורים מחורזים אקטואליים, מאת יהודה קרני, במדור בשם "חרוזים של יום".[5] טורים אלה לוקטו, יחד עם יתר שיריו של קרני, בשלושה כרכים בעריכת דן מירון.[6]

בשנת 1932 פרסם אלכסנדר פן בעיתון "דבר" שירים פוליטיים-אקטואליים בשם העט "תנו רבנן".[7] בשנים 1947–1967 פרסם פן טורים פוליטיים עוקצניים בעיתון הקומוניסטי "קול העם", וחתם עליהם בשם העט "יוד חת" – ראשי תיבות של "יישר חוח" (קוץ), על משקל "יישר כוח".[8][9] בשנת 2018 יצאו לאור טורי "יוד חת" ו"תנו רבנן" בספר "הטור האדום, שירי העת והעיתון", בעריכת חגית הלפרין.[10]

סוגת הטור המחורז הגיעה לשיאה בעיתונות העברית בטוריו של נתן אלתרמן: "סקיצות תל אביביות", שהתפרסם בעיתון "דבר" בחודשים יולי-נובמבר 1934, "רגעים", שהתפרסם בעיתון "הארץ" מנובמבר 1934 עד ינואר 1943, ו"הטור השביעי", שהתפרסם ב"דבר" מפברואר 1943 ועד אמצע 1967. שירי "הטור השביעי" קובצו בסדרת ספרים הנקראים אף הם "הטור השביעי". חוקרת הספרות זיוה שמיר עסקה בהשפעתו של הטור:

מן הראוי להקדים ולומר: נתן אלתרמן לא חידש את הז'אנר של שירי העת והעיתון בספרות העברית. ... ואולם, היה זה נתן אלתרמן שהביא את השיר הז'ורנליסטי לשיאים חסרי תקדים – בכמות, באיכות ובאינטנסיביות – שיאים שספק אם יש להם מקבילה כלשהי בארץ או בעולם. המשורר הצעיר פרסם מדי שבוע שיר שהגיב על האירועים בעודם מתהווים, קבע עמדות והשפיע על הציבור ועל קובעי המדיניות הרבה יותר ממה שמשפיעות בימינו כל תוכניות המלל של כלי התקשורת למיניהם גם יחד. אנשים למדו להתבונן באירועים דרך הפריזמה האלתרמנית, שמעולם לא הייתה צפויה מראש וסירבה להיענות לשגרת המוסכמות.[11]

בשנים תש"ח-תשי"ח התפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות" טור מחורז שבועי מאת יצחק אורן, חתום בשם העט "ל. דני". טורים אלה כונסו בשנת 1958 בספר "עשור בחרוזים". בשנים 19642003 היה לחיים חפר טור שבועי ב"ידיעות אחרונות", שבו פרסם מקאמות על ענייני היום. זכורה במיוחד המקאמה "מסדר הנופלים", על חללי מלחמת ששת הימים. לצד חפר פרסם דידי מנוסי טור מחורז בשלל נושאים.

בכתב העת "במחנה גדנ"ע" התפרסמו בשנות ה-50 הטור המחורז "טור דני טרדני" מאת דן אלמגור, ואחריו הטור המחורז "טור יוסי אין-מנוסי" מאת יוסי גמזו. לאחר שחרורו מצה"ל פרסם גמזו טורים מחורזים בעיתונים "דבר", "על המשמר" ו"מעריב", שבו הטור "לחכימא בגמיזא" השתרע על פני עמוד שלם.[12] ב"מעריב" התפרסמו גם טורי אקטואליה מחורזים מאת אפרים סידון.[13]

מאז נובמבר 2017 מתפרסם מדי שבוע, בגיליון יום שישי של "הארץ", טור מחורז אקטואלי מאת חנוך מרמרי, תחת שם העט "אלתר-מן".[14][15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי קרניאל, הפיליטון העברי : התפתחותו של הפיליטון בספרות העברית, הוצאת אל"ף, 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילות השיר "שיר הניצחון" והאזנה לו, באתר זמרשת
  2. ^ דוגמה: נפתלי הרץ אימבר, פותר החלומות, חבצלת, 16 בדצמבר 1888
  3. ^ דוגמאות:
  4. ^ לרוח היום, בקטלוג הספרייה הלאומית
  5. ^ חרוזים של יום, בארכיון "הארץ
  6. ^ שירים / יהודה קרני, בקטלוג הספרייה הלאומית
  7. ^ שירי "תנו רבנן", בארכיון "דבר"
  8. ^ חגית הלפרין, הטור האדום: שירי העת והעיתון של אלכסנדר פן, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2018, עמ' 15
  9. ^ דוגמאות:
  10. ^ אתר למנויים בלבד טינו מושקוביץ, "הטור האדום": אלכסנדר פן ביקש לדבר להמונים אך אלה לא הבינו אותו, באתר הארץ, 16 באפריל 2019
  11. ^ זיוה שמיר, משא התוכחה של נתן אלתרמן מנקודת תצפיתו של שופט, באתר נתן אלתרמן
  12. ^ דוגמאות:
  13. ^ דוגמאות:
  14. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, עורך הארץ לשעבר סלד מדה מרקר ורתח על גדעון לוי. אבל זה עבר לו, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2020
  15. ^ דוגמה: אלתר - מן, הַבָּעַת חִיבָּה / אלתר - מן, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2017