Teza

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טזה (סרט))
Teza
בימוי היילה גרימה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי היילה גרימה, קארל באומגרטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט היילה גרימה עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה היילה גרימה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Vijay Iyer עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Mario Masini עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אתיופיה, צרפת, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Pandora Film עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 5 במאי 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 140 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית, אנגלית, אמהרית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tezathemovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טזהאנגלית: Teza) הוא סרט קולנוע אתיופי מסוגת דרמה משנת 2008 אשר נכתב ובוים על ידי הבמאי והמפיק היילה גרימה. הסרט זכה בפסטיבל הסרטים הפאן-אפריקאי לקולנוע וטלוויזיה של ואגאדוגו בשנת 2009.[1] זהו אחד הסרטים המוצלחים של גרימה אשר משך את תשומת הלב לראשונה באמצע שנות ה-70 עם הסרט "Harvest: 3000 Years", שמגולל את סיפורה של משפחת איכרים אתיופית הנאבקת לשרוד תחת הפיאודליזם האתיופי ארוך השנים. אולם הסרט צולם בתקופה בה שלטונו של הקיסר האתיופי היילה סלאסי כבר התמוטט. הסרט הוביל לעימות ראשוני של גרימה כבמאי עם שלטון החונטה הצבאית האתיופית, שהחליף את שלטונו של היילה סלאסי. המשטר החדש הכריז על סרטו של גרימה כ"רכושו של העם האתיופי", והיה מוכן לאפשר לו לעשות סרט נוסף במולדתו רק בתנאי שיסכים לקבל את מה שהם כינו לדבריו, "השיפוט שלהם על עבודתו". גרימה מתאר כי בנקודה זו הדבר הראשון שרצה לעשות הוא לקחת את הטיסה הראשונה מאתיופיה לארצות הברית משום שבאותו רגע הבין כי החופש שלו נלקח ממנו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במרץ 1975 הדרג הכריז על תוכנית להפיכת אתיופיה לסוציאליסטית ולכן החונטה החלה במערכת של רפורמה אגררית שהייתה קיצונית בהשוואה למונחים סיניים וסובייטים, תחת תוכנית זאת הממשלה הלאימה כל אדמה כפרית וביטלה את תשלום המשכנתאות. רבים מאוכלוסיית אתיופיה תמכו במהלכים אלו שפגעו באצילים ואפילו התקיימה הפגנת תמיכה של סטודנטים בדרג ובמנגיסטו. הדרג לא פסח גם על מערכת החינוך ותחת תוכנית זו הממשלה שלחה את כל מלומדי אתיופיה משכילים, מורים, מרצים וסטודנטים לאזורי הכפר על מנת להילחם בבורות של האזרחים האתיופים, לא רק תוכניות הלאמה וחינוך סוציאליסטי היו לדרג אלא גם תוכנית לשוויון בבריאות, בדת בחלוקת אדמות באופן שווה לכלל האזרחים והכרזה על מספר שפות לאומיות. הסיסמאות של התוכנית הממשלתית היו "ההסתמכות העצמית" "הכבוד של עבודה" ו-"העליונות הטובה של השותפות" סיסמאות אלו הומצאו על מנת להילחם בבוז הנפוץ בקרב רבים על עבודה פיזית שהיו עמוקות ביותר והיחס אליהם היה קשור למצבו של אותו אדם. ההיבט המרכזי של הסוציאליזם האתיופי היה רפורמה אגררית.

ב-1975 הדרג החל בתוכנית לשנוי כלכלת אתיופיה ממערכת פיאודלית-קפיטליסטית לכלכלה סוציאליסטית מהסוג של הגוש המזרחי שבאותו הזמן סחף מדינות עולם שלישי ברחבי העולם. בעקבות זאת כל האדמות הכפריות, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, המשפחה הקיסרית והאצילים העשרים נושלו מנכסיהם ומכספם. בנוסף לכך כל החברות שפעלו באתיופיה הולאמו ללא שום קבלת פיצוים. בינואר ופברואר כל עסק פרטי-עירוני כושל, בתים ודירות הולאמו. עסקים פרטיים כגון בנקים, חברות ביטוח, וחברות סחר גדולות הולאמו, למרות כל זאת, הקמעונות, הסיטונית, הייצוא והייבוא נשארו בידיים פרטיות. כל העסקים שהואלמו הועברו לשליטה של אנשים התומכים בדרג. מכיוון שהדרג הלאים את כל אדמת אתיופיה החקלאית הוא הקציב לכל משפחת איכרים כולל יהודי אתיופיה חלקת אדמה שלא גדולה יותר מעשרה הקטרים כל 800 הקטרים יצרו אגודת איכרים כפרית. כל מוצר חקלאי ששווק היה תחת פיקוח ממשלתי. הערים הגדולות שכללו כ-שלושה מיליון תושבים אוגדו לתוך אגודות תושבים עירוניות (או באמהרית: קבלאס) שהייתה מקבילה בתפקידה לאגודת איכרים כפרית.

הדרג לא פסח גם על מערכת החינוך ובתחילת 1975 הכריז על התוכנית הקמפיין הישיר לשיתוף פעולה (או באמהרית: זאמצ'ה) ובעקבות זאת נתן הוראה לסגור אתאוניברסיטת היילה סלאסי וכל המכללות ברחבי המדינה, המורים הסטודנטים והמרצים שמנו כ-60,000 נשלחו לאזורים כפריים, מטרת התוכנית הייתה לקדם ולשפר את היצור חקלאי, מערכת הבריאות והמנהל המקומי וללמד איכרים על המערכת הפוליטית החדשה ועל עקרונות הסוציאליזם. ההרשמה לבית הספר בתחילת הקמפיין ב-1975 מנתה כ-957,300 אזרחים וב-1985 כ-2,450,000 אזרחים. ילדי אתיופיה נרשמו בהמוניהם על ידי הוריהם ובכללם גם יהודי אתיופיה כמעט כל שנה מספר הילדים הכפיל את עצמו ומספר הילדות שילש את עצמו. מספר התיכונים באתיופיה הכפיל את עצמו ובמיוחד במחוזות ארסי, בלה, גוג'אם, באגמדיר ווואלו שבמחוזות אלו הם גדלו פי ארבעה. בין ההצלחות של הדרג היה הקמפיין הלאומי לידיעת קרוא וכתוב. שיעור הבורות באתיופיה בזמן השלטון הקיסר היה כ-90 אחוז וב-1984 47 אחוז. הממשלה החדשה הכריזה על חמש שפות רשמיות: אמהרית, אורומו, טיגראינית, וואלאמוית וסומלית. יותר מאוחר מספר השפות הרשמיות הגיע לחמשה עשר שייצגו כ-93 אחוז מהאוכלוסייה האתיופית.

ב-1975 הממשלה ביטלה את הכנסייה, שהייתה התומכת העיקרית בקיסר ויותר מאוחר הדרג הוציא להורג את ראש הכנסייה. הדרג הכריז שכל הדתות הם במעמד שווה, חגי האסלאם הפכו לרשמיים לצד החגים הנצרות. באותו הזמן הממשלה התחילה בניסוח של תוכנית בריאות חדשה תוכנית שהדגישה מניעת מחלות בקרה ושליטה, שרותי בריאות כפריים וקידום של מעורבות קהילתית והסתמכות עצמית בפעילויות בריאותיות הוקמו וקודמו.

מספר מדינות ברחבי העולם עזרו לשלטון האתיופי בתוכניות אלו בעיקר קובה, ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה. באתיופיה בתקופה זו היו כ-300 טכנאים רפואיים קובניים, שכולל יותר מ-100 רופאים שעזרו למקומיים לפתור בעיות בריאות. העזרה של העולם המערבי הייתה מצומצמת בהשוואה לזו של הקומוניסטי שכללה 10 מיליון דולר בשנה, התמיכה הכלכלית הנמוכה ביותר ממדינות אפריקה. התורמים המערביים העיקריים כללו את איטליה, שוודיה, האו"ם והבנק העולמי.

עמדת יושב ראש הדרג אנדום הייתה שאתיופיה צריכה להיות מונרכיה חוקתית ועמדותיו השונות כגון עמדתו כלפי אריתריאה שהייתה פייסנית והעצורים הפוליטיים הובילה להתנגדות חריפה כלפיו בתוך הדרג שבסופם נרצחו כ-60 מפקידי ממשלת אתיופיה שכללו בין היתר שני ראשי ממשלה לשעבר, מפקד המשמר הקיסרי ובנוסף לכך נרצחו שני חברי דרג והיושב ראש אנדום לאחר רצח אנדום הדרג בחר באלוף-משנה טפרי באנטי כיושב ראש הדרג וכראש המדינה וכסגניו נבחרו מנגיסטו היילה מריאם ואטנפו אבטה. מוסד הקיסרות בוטל באופן רשמי במאי 1975 והאידאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית הוכרזה כאידאולוגיה של המדינה. על מנת להראות שהדרג לא חותר להקמת מונרכיה חוקתית באתיופיה קיסר אתיופיה היילה סלאסי נרצח ב-22 באוגוסט. לאחר רצח הקיסר התרחשו בדרג מאבקי עליונות בין מנגיסטו, טפרי ואטנפו על השליטה בדרג. האי יציבות בדרג נפתרה בתחילת 1977 כאשר תומכיו של טפרי טפר ותומכיו, עם מותו של טפרי רוב התנגדות הפנימית למנגיסטו בתוך הדרג. רצח טפרי מינה למעשה את מנגיסטו ליושב ראש הדרג וראש המדינה. מנגיסטו לא הסתפק ברצח טפרי ולכן הוא הורה לחסל את יריבו האחרון אטנפו, לאחר חיסול מתנגדיו הפנמיים מנגיסטו התפנה לחיסול מתנגדיו החיצוניים במה שנקרא הטרור האדום.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט טזה מגולל את סיפורו של אנברבר, הדמות המרכזית בעלילה, צעיר אתיופי שחוזר לאחר שנים רבות של לימודי רפואה ושהייה בגרמניה, לארצו השסועה, אתיופיה, המצויה תחת משטר החונטה הצבאית האלימה של הדיקטטור מנגיסטו היילה מריאם. חלומו להביא את הידע המדעי שלו לטובת בני עמו מתנפץ לנוכח השימוש הציני שעושה החונטה במדענים המקומיים. אנברבר עוזב את העיר לטובת כפר ילדותו, כדי לקחת פסק זמן ולחשב את מהלכי חייו הבאים.[2] אף על פי שאנברבר חוזר לבית ילדותו, עם הכשרה רפואית והיכולת לרפא הוא מגלה כי הכפר שלו מוצף בצרכים חברתיים-כלכליים ותחלואות שהוא אינו מסוגל לרפא. לאחר שאנברבר אינו מוצא שום מקום אחר להסתתר בו, הוא מחפש מקלט נפשי בזיכרונות נעוריו.[3]

לדבריו של גרימה, באמצעות הסרט, נקרתה בפניו הזדמנות לספר סיפור על אפריקאים אשר נקלעים באמצע חייהם למציאות של נסיבות היסטוריות מורכבות ובלתי צפויות. הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם בפסטיבלי הקולנוע המוערכים של רוטרדם, סלוניקי ונציה. עם זאת, גרימה מתאר את הסרט שכולל פסקול ג'אז מרשים, כ"סרט נלהב אך לא מושלם". זאת מאחר שלדבריו הוא התקשה להשיג מימון וכתוצאה מכך, איכותו של הסרט נפגמה. בעיקר לאור זאת שלקח לו יותר מעשור כדי להשלים את הסרט, שרוב הסצנות שלו צולמו באזורים הכפריים של אתיופיה. "אפילו להביא ציוד למקומות היה קשה ובלתי נשכח", אמרה אחותו של גרימה, סלומי, שעוזרת לו להפיק את סרטיו. "החשמל ששימש אותנו בסט הצילומים, הגיע מהגנרטור של הכפר. אנשי הכפר היו מכבים אותו לסירוגין בזמן שצילמנו, ולכן היינו צריכים לנהל איתם משא ומתן". לדבריה, "מעבר לכסף, נדרשת הרבה סבלנות במהלך הצילומים לסרט".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McElroy, Steven, "ARTS, BRIEFLY: 'Teza' Wins Top Award at African Film Festival", The New York Times, ‏8 במרץ 2009
  2. ^ Teza, האוזן השלישית
  3. ^ 1 2 Haile Gerima, Haile Gerima, Director's Note, Indiana University Press, 2013