לדלג לתוכן

טחינת אל ארז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ
شركة جرين بير للتجارة والخدمات المحدودة
טחינת אל ארז
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים אסעד זהר
חברות בנות
מיקום המטה אזור תעשייה שגיא 2000
בעלות פורטיסימו קפיטל[1]
ענפי תעשייה מזון
מוצרים עיקריים טחינה
עובדים 40
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ היא חברה פרטית המייצרת טחינה גולמית וחלווה תחת המותג טחינת אל-ארז (طحينة الارز, מערבית: טחינת הארז). מפעלי החברה ממוקמים באזור התעשייה שגיא 2000 שבעמק יזרעאל. מחזור החברה השנתי הוא 50 מיליון ש"ח, והיא בעלת נתח שוק של כ-18%.[2]

בשנות ה-80 הקים אסעד זהר מפעל לייצור מנועים וגנרטורים בנצרת. בשנת 1990, לאחר שרכש ציוד ממפעל שנסגר, הוסב המפעל לייצור טחינה, והמותג קיבל את שמו מעץ הארז שבחצר המשפחה.[3] בשנת 1992 הוקמה חברת אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ.

ב-2003, לאחר פטירתו של אסעד, מונתה אשתו ג'וליה זהר למנהלת המפעל. תחת ניהולה התפתח המפעל ונתח השוק שלו בתחום הטחינה גדל. תוצרת המפעל משווקת בישראל, ומשנת 2005 גם בעולם ובעיקר בארצות הברית, כאשר שיעור הייצוא מכלל הפעילות מגיע ל-30%.[4]

גרעיני השומשום מיובאים מאתיופיה ושיטת הייצור היא מסורתית בת 14 שלבים כאשר בתהליך נעשה שימוש באידוי (מה שמונע את שינוי צבע הטחינה) וטחינה באבני ריחיים. המותג זכה במקום הראשון באיכות המוצר בתוכנית "כלבוטק" בשנת 2013.[5]

בשנת 2015 עבר המפעל, שמעסיק כ-40 עובדים, מנצרת לאזור תעשייה שגיא 2000.

בשנת 2019 מונה יוסף, בנה של ג'וליה, למנהל חברת הבת "אל ארז US" שהוקמה בארצות הברית.[2] חברת הבת האמריקאית משווקת את המותג בשם "Julia's Tahini".

מכירת המפעל בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2022 מכרה ג'וליה זהר את המפעל לקרן ההשקעות הישראלית פורטיסימו קפיטל [6] והחברות התמזגו לחברה אחת, תחת קבוצת סוגת, שכוללת גם את המותגים סוגת, מלח הארץ, עץ הזית, ושליטה בחברת תבליני פרג.[7]

פעילות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2020, הודיעה החברה שתממן קו סיוע לקהילת הלהט"בים בחברה הערבית. הקו יופעל על ידי האגודה למען הלהט"ב בישראל. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן והקרן החדשה לישראל תמכו בצעד ובתרומתו לקידום זכויות להט"ב. החברה ספגה על כך ביקורת וקריאות לחרם צרכנים מצד גורמים שמרניים בחברה הערבית בישראל.[8] בפועל, הקריאות להחרים את המותג הביאו לתוצאה ההפוכה, עם זינוק במכירות ובנתח השוק בשיעור של כ-28%.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]