טחנת פשתן
טחנת פשתן היא המקום בו מעבדים פשתן. הטחנות המוקדמות ביותר פותחו לטוויית חוטים לתעשיית האריגים.
ג'ון קנדרו (אנ') (אופטיקאי) ותומאס פורת'וס (שען), שניהם מדרלינגטון (אנ') פיתחו את התהליך ממסגרת המים של ריצ'רד ארקרייט, ורשמו עליו פטנט בשנת 1787. המכונה הראשונה הוקמה ב-Low Mill על נהר סקרן (אנ') בדרלינגטון, אשר קנדרו השתמש בה לטחינת זכוכית. לאחר מכן, הקים כל אחד מהם טחנה משלו, קנדרוו ליד Haughton-le-Skerne ופורטהאוס ליד Coatham Mundeville, שניהם על אותו נהר.[1]
הם גם העניקו היתרים, שאפשרו לאחרים לבנות טחנות דומות, כולל בצפון-מזרח סקוטלנד, שם טחנות מוקדמות כללו את אלה בדאגלסטאון, ברווי ודנדי.[2] אחרות נבנו בלידס. מתיו מוראי (אנ') עבר מדרלינגטון כדי להקים טחנה באדל ליד לידס, שם בנה מכונת טוויה משופרת עבור ג'ון מרשל (אנ'). ב-1791 בנה מרשל טחנה נוספת בהולבק ליד לידס. מאוחר יותר הפך מוראי למהנדס טקסטיל ידוע כשותף בפנטון, מוראי וווד.[3]
טחנת פשתן דיתרינגטון בשרוסברי, שנבנתה בשנת 1797, היא הבניין הראשון בעולם שתוכנן נבנה עם קונסטרוקציית מסגרות ברזל, ולפיכך נחשבת לאב-הקדמון של כל גורדי השחקים.[4]
בשנת 1805, נבנתה טחנת מלני בקצה המזרחי של באלרנו כדי לעבד פשתן.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A. J. Wardey, The linen trade: ancient and modern (1864; repr. 1967), 690–92
- ^ Wardey, 692 and passim.
- ^ W. English, The Textile Industry (Longmans, London 1969), 158–60.
- ^ A. W. Skempton and H. R. Johnson, 'The First Iron Frames' Architectural Review (March 1962); repr. in R. J. M. Sutherland, Structural Iron 1750–1850 (Ashgate, Aldershot 1997), 25–36.
- ^ Historic Environment Scotland. "44 HARLAW ROAD, THE GLEN, MALLENY MILL WITH MILL LADE AND BOUNDARY WALL (LB26907)". Canmore. Retrieved 18 June 2022.