טטריקוס הראשון
 | |
| לידה |
המאה ה־3 בורדו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
275 ייתכן לוקאניה, איטליה |
| מדינה |
האימפריה הגאלית |
| בת זוג |
Nera Pivesuvia |
| ילדים |
טטריקוס השני |
  | |
גאיוס פּיוס אֶסוביוס טֶטריקוס (בלטינית: Gaius Pius Esuvius Tetricus; נולד בסביבות 225 לספירה[1]) היה אציל גאלו-רומי ששלט כקיסר האימפריה הגאלית בין השנים 271 ל-274 לספירה. במקור הוא היה praeses (מושל פרובינקיה) של גאליה אקוויטניה והפך לקיסר לאחר רצח הקיסר ויקטורינוס בשנת 271, בתמיכת אמו של ויקטורינוס, ויקטוריה. במהלך שלטונו, הוא התמודד עם לחץ חיצוני מצד פושטים גרמאנים, שבזזו את החלקים המזרחיים והצפוניים של האימפריה שלו, ואת האימפריה הרומית, שממנה פרשה האימפריה הגאלית. הוא התמודד גם עם לחץ פנימי גובר, שהוביל אותו להכריז על בנו, טטריקוס השני, בתואר "קיסר" (אנ') בשנת 273 וייתכן שהיה קיסר שותף בשנת 274, אם כי נושא זה נתון במחלוקת. הקיסר הרומי אורליאנוס פלש בשנת 273 או 274, מה שהוביל לקרב שאלון (274) (אנ'), בו נכנע טטריקוס. ישנה מחלוקת בשאלה אם כניעה זו הייתה תוצאה של הסכם סודי בין טטריקוס לאורליאנוס או שהכניעה הייתה הכרחית לאחר תבוסתו. אורליאנוס חס על טטריקוס, ומינה אותו לסנאטור ולמושל (corrector) של לוקאניה וברוטיום (אנ'). טטריקוס מת מסיבות טבעיות מספר שנים לאחר שנת 274.
היסטוריוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקורות הראשוניים לאימפריה הגאלית הם דלים.[2] המקורות בני הזמן האמינים ביותר הם אורליוס ויקטור ואוטרופיוס, אם כי הם קצרים ונחשבים כמסתמכים על החיבור ההיפותטי האבוד Enmannsche Kaisergeschichte (אנ') ("היסטוריה של הקיסרים של אנמן", Alexander Enmann). מקור מידע מרכזי הן סקירות קצרות מאת סופרים לטיניים מסוף המאה ה-4, אשר הסתמכו בחלק ניכר מהמידע שלהם על ה-"Kaisergeschichte".[2] זוסימוס וזונאראס חושפים מידע חשוב בנוגע לאימפריה הגאלית במשפטים קצרים, תוך הסתמכות על חיבוריו האבודים ברובם של דקסיפוס. מקור עיקרי נוסף לטטריקוס הן רמיזות מפוזרות מהספר הראשון בחיבורו של זוסימוס. מקור נוסף הוא מידע שנאסף ממטבעות רבים למדי שהוטבעו על ידי הקיסרים הגאלים.[2] כמו כן, הביוגרפיות של הקיסרים ב"היסטוריה אוגוסטה" מספקות שפע של פרטים בנוגע לאימפריה הגאלית, כאשר טטריקוס מופיע בחיבור כאחד מ"שלושים הטיראנים"; עם זאת, חיבור זה אינו מהימן באופן כללי.[2] כך למשל, בהיסטוריה אוגוסטה נאמר כי טטריקוס הוכר כקיסר בהיספניה, אך היסטוריונים מודרניים דחו זאת.
אורליוס ויקטור ואוטרופיוס, המעצבים את ההשקפה המסורתית, תיארו את טטריקוס כ"אזרח" ולא כ"קיסר-חייל", ולכן טענו שהוא לא היה מוכן לשלוט בזמן חירום, והסבירו מדוע הוצב במקור באקוויטניה הגאלית בתקופתו כמושל, ולא בריין. אוטרופיוס קובע שטטריקוס נאלץ לדכא מרד עם הפיכתו לקיסר, מרד שניתן לזהות עם חומסן השלטון דומיטיאנוס השני (אנ'), כאשר זוסימוס מציין רק שהוא עלה לשלטון בתחילת שלטונו של אורליאנוס, מבלי לספק את אזור שלטונו, אולם שני מטבעות שנתגלו, שהוטבעו על שמו, יוצרו ללא ספק במטבעות הגאליות בין השנים 269–274, כאשר הפרטים הספציפיים של המטבע מצביעים על תארוך של סביבות אמצע שנת 271. ייתכן שחומסנות השלטון של דומיטיאנוס הייתה התקוממות של הצבא, שבסיסה באותם אזורים כמו המטבעה, נגד טטריקוס בשל מוצאו האזרחי. עם זאת, ייתכן שמסורת "אזרחית" זו מושפעת מתעמולתו של הקיסר אורליאנוס, שכן ויקטוריה השקיעה סכומי כסף משמעותיים כדי לראותו ממונה לקיסר, כדי להבטיח את מעמדה שלה, ואקוויטניה הייתה פרובינקיה משמעותית, הגובלת מכל עבר באזורים (גאליה נארבוננסיס והיספניה) שהיו מאוימים, או שנכבשו לאחרונה על ידי רומא. תפקיד כזה חייב יכולת הן אדמיניסטרטיבית והן צבאית, וטטריקוס הוכיח את עצמו כמפקד מוכשר נגד הגרמאנים.
מקורות אפיגרפיים מספקים גם הם מידע. עם זאת, השימוש בכתובות מונומנטליות לתצוגה פומבית של האימפריה הרומית היה בדעיכה בתקופה זו, ורבות מהן אינן מתוארכות.[3] 14 כתובות הנושאות את שמו של טטריקוס נמצאו בגאליה. הללו נמצאו בשני אזורים שביניהם רצועה אנכית שבה נמצאו כתובות הנושאות את שמו של אורליאנוס, שנכתבו לאחר כניעתו של טטריקוס. היכן שנמצאו הכתובות של אורליאנוס לא נמצאו כתובות של טטריקוס. ישנן חמש כתובות נוספות הנושאות את שמו של טטריקוס, שהתגלו בבריטניה.[4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האימפריה הגאלית הייתה מדינה שהורכבה מהפרובינקיות הרומיות בריטניה, היספניה, גאליה (אנ') וגרמאניה הרומית, אשר התנתקה מהאימפריה הרומית בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי גליאנוס. גליאנוס הפך לקיסר לאחר שאביו, הקיסר ולריאנוס, נשבה על ידי הסאסאנים בשנת 260. שלטונו של גליאנוס התקיים במהלך משבר המאה ה-3 (235–284), תקופה של מאבקי כוח פוליטיים וצבאיים עזים. גליאנוס הוצף בבעיות רבות, כולל מספר חומסני שלטון, כמו גם התקפות בבלקן ולאורך הריין על ידי שבטים שונים.[2] גם היספניה נפגעה, עם פשיטות מצד הפרנקים. כתוצאה מהאיום על האימפריה, מונו מושלים מסוימים כ-dux (מנהיג) של לימס (קו גבול) שלם, ובהם המצביא פוסטומוס בשנים 258–259. מכיוון שגליאנוס לא הצליח למנוע את הפשיטות, קם פוסטומוס והכריז על עצמו כקיסר; בערך באותו הזמן, הוא רצח את סלונינוס, בנו של גליאנוס וקיסר-שותף שלו, בקולוניה (אנ') (קלן של ימינו).[2] פוסטומוס התמקד בהגנה על האימפריה הגאלית ושיקם את הפרובינקיות.[2]
גליאנוס ניסה לפלוש לאימפריה הגאלית פעמיים,[2] בשנים 260 ו-265, אך נהדף בשתי הפעמים, מה שאילץ אותו לקבל את פרישתה. למרות שלא הצליח לכבוש אותה, גליאנוס דאג להגנת האימפריה הרומית; הוא הציב את אוראולוס, מפקד צבאי, בצפון איטליה, כדי למנוע מפוסטומוס לחצות את הרי האלפים. פוסטומוס נהרג על ידי חייליו בשנת 269 במוגונטיאקום (אנ') (כיום מיינץ) בעת דיכוי מרד של חומסן השלטון לייליאנוס, משום שלא התיר להם לבזוז את העיר.[2] לאחר שהצבא הרג את פוסטומוס, בחרו החיילים בקצין מרקוס אורליוס מריוס כקיסר גאלי. בעוד שההיסטוריונים הרומאים אורליוס ויקטור ואוטרופיוס, טוענים שמריוס מלך רק יומיים לפני שנהרג על ידי ויקטורינוס, שכיהן כמפקד המשמר הפרטוריאני (אנ') שלו תחת פוסטומוס, מספר המטבעות שהנפיק מריוס מצביע על כך שהוא שירת בתפקיד זמן רב יותר, תקופה של כשלושה חודשים. ויקטורינוס הכריז על עצמו כקיסר באמצע שנת 269 באוגוסטה טרוורורום (אנ') (כיום טריר), יומיים לאחר שהרג את מריוס.[2][5] שלטונו של ויקטורינוס הוכר על ידי הפרובינקיות בריטניה וגאליה, אך לא על ידי אלו של היספניה.[6]
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלייתו לשלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאיוס פיוס אסוביוס טטריקוס, המכונה בדרך כלל טטריקוס הראשון, נולד בגאליה, בתאריך לא ידוע, למשפחה ממוצא גאלי. לפי אורליוס ויקטור (קיסרים לג 14), משפחתו הייתה בעלת ייחוס.[1] מעט ידוע על תחילת חייו, אולם הוא הפך לסנאטור[1] ולפי אוטרופיוס (ברוויאריום ט 10), כיהן בתפקיד מושל פרובינקיה גאליה אקוויטניה (praeses provinciae Aquitaniae),[7] כיום בדרום מערב צרפת, בשנת 271. בתחילת שנת 271, נרצח הקיסר ויקטורינוס בקולוניה על ידי אטיטיאנוס (Attitianus), קצין בצבא הגאלי, לכאורה משום שפיתה את אשתו של אטיטיאנוס. מכיוון שהמניע להתנקשות בו היה אישי ולא פוליטי, אמו של ויקטורינוס, ויקטוריה, הצליחה לשמור על השלטון בתוך האימפריה; היא לא יכלה לתפוס את כס הקיסר בעצמה כאישה, ולכן בחרה בטטריקוס כמועמד, והביאה למינויו על ידי הצבא לאחר שהבטיחה את תמיכת המפקדים באמצעות שוחד גדול; ייתכן גם שטטריקוס היה קרוב משפחה של ויקטוריה וויקטורינוס, אך אין תמיכה ישירה לכך. באביב 271 הכריז הצבא על טטריקוס, בהיעדרו, כקיסר, סמוך לבורדיגאלה (כיום בורדו).[8]
מכיוון שטטריקוס היה מושל גאליה אקוויטניה, ויקטוריה כנראה שלטה במשך מספר שבועות מקולוניה לפני שטטריקוס תפס את השלטון, וייתכן שהנפיקה מטבעות המאללים את ויקטורינוס במהלך תקופה זו. אם טטריקוס נעדר מההכרזה, סביר להניח שוויקטוריה אכן הורתה על הטבעת המטבעות, אך נראה כי מטבעותיו של דומיטיאנוס השני נוצרו באותה הנפקה, ולפיכך ייתכן שהמטבעות נוצרו על ידי צבאות גאליה, עקב אי ודאות פוליטית בנוגע לירושה, או שוויקטוריה אולי הטביעה מטבעות על שמו של ויקטורינוס, ולא על שמו של טטריקוס, מאותה סיבה.
האימפריה הגאלית העתיקה את המסורות המנהליות הקיסריות הרומיות, וכך כל קיסר גאלי אימץ תואר שליט רומי עם עלייתו לשלטון;[2] לאחר שהפך לקיסר, אימץ טטריקוס את תואר השליט: "אימפרטור קיסר גאיוס פיוס אֶסוביוס טטריקוס אוגוסטוס".[8] קרוב לוודאי שטטריקוס החזיק בשלטונו שלוש שנים רצופות, בשנים 271–274.[9] האימפריה הגאלית גם הלכה בעקבות המסורת הרומית של קיסרים הממנים את עצמם לקונסולים,[2] כאשר טטריקוס מינה את עצמו לקונסול בשנים 271, 272, 273 ו-274. על פי המנהג הרומי, היו שני קונסולים בשנה; עם זאת, שמותיהם של הקונסולים האחרים בשנים 271–273 אינם ידועים, אך ידוע שבנו של טטריקוס, טטריקוס השני, שימש כעמיתו בשנת 274.[10] טטריקוס היה גם טריבון בין השנים 271 ל-274.[11] טטריקוס השני הועלה לדרגת "קיסר" בשנת 272,[12] כדי להגביר את הלגיטימיות של שלטונו של אביו על ידי ייסוד שושלת; ייתכן שהוא גם העלה את בנו לקיסר-שותף בימים האחרונים של שלטונו, אך אין זה ודאי.[13] בביוגרפיה של הקיסר אורליאנוס בהיסטוריה אוגוסטה, נכתב כי טטריקוס העלה את בנו לדרגת "אימפרטור",[14] אולם לא אורליוס ויקטור ולא אוטרופיוס מזכירים אירוע כזה.[15]
שלטונו
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בתקופת שלטונו של טטריקוס, האיומים העיקריים על האימפריה הגאלית הגיעו מהאימפריה הרומית ומהעמים הגרמאניים. טטריקוס נאלץ להתמודד גם עם התנגדות בתוך הצבא והממשלה. טטריקוס הוכר כקיסר על ידי כל גאליה - למעט גאליה נארבוננסיס, שנכבשה חלקית מחדש על ידי פלקידיאנוס (אנ'), מצביא תחת הקיסר הרומי קלאודיוס גותיקוס - ובריטניה. הוא לא הוכר על ידי הפרובינקיות של היספניה,[16] כולל היספניה בייטיקה (Baetica), לוסיטניה והיספניה טארקוננסיס, שסירבה קודם לכן להכיר בוויקטורינוס כקיסר, וגם לא על ידי העיר ארגנטורטום (אנ') (כיום שטרסבורג) בגרמאניה. הפרובינקיות שלא הכירו בטטריקוס בחרו במקום זאת להכיר באורליאנוס, שהוכרז כקיסר רומא בספטמבר 270 בסירמיום (אנ') שבפאנוניה. בתקופת שלטונו של טטריקוס, העמים הגרמאניים כבר הפכו תוקפניים יותר ויותר, ופתחו בפשיטות על פני הריין ולאורך החוף. טטריקוס העביר את בירת האימפריה הגאלית מקולוניה לאוגוסטה טרוורורום בסוף שנת 271 כדי להתגונן מפני העמים הגרמאניים. טטריקוס תקף אותם בהצלחה מסוימת, בעיקר בחלק המוקדם של שלטונו, וערך טריומף לכבוד אחד מניצחונותיו. בהמשך שלטונו, הוא נאלץ להסיג כוחות ולנטוש מבצרים, מה שאפשר ביזה של שטחי הספר. פשיטות גרמאניות מאוחרות יותר כמעט ולא נתקלו בהתנגדות - אחת חדרה כל כך עמוק לשטח הגאלי עד שהגיעה לנהר הלואר. בעוד שאורליאנוס התמקד בתקיפת האימפריה התדמורית, אשר התנתקה מהאימפריה הרומית בשנת 270 תחת מלכתה, זנוביה, הצליח טטריקוס לכבוש מחדש את גאליה נארבוננסיס ואת החלקים הדרום-מזרחיים של גאליה אקוויטניה. במהלך השנים 273–274, פאוסטינוס, מושל הפרובינקיה גאליה בלגיקה, מרד בטטריקוס, אולם מרידתו דוכאה במהירות.[17] בערך בתקופה זו, ערך טטריקוס גם קווינקנאליה (quinquennalia), משחקים ציבוריים שהתקיימו מדי ארבע שנים.[18]
תבוסה והמשך חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שאורליאנוס הצליח לכבוש מחדש את האימפריה התדמורית, הוא הפנה את תשומת לבו לאימפריה הגאלית, והחל בהכנות לפלישה בשנת 273. בתחילת שנת 274, החל אורליאנוס לצעוד לצפון גאליה, בעוד טטריקוס הוביל את חייליו דרומה מאוגוסטה טרוורורום כדי לפגוש אותו. צבאותיהם של אורליאנוס וטטריקוס נפגשו בפברואר או במרץ 274 בקרב ליד שאלון, כיום בצפון מזרח צרפת. המשמעת הגבוהה יותר של הכוחות הרומיים, יחד עם הפיקוד הצבאי הרב יותר של אורליאנוס, היטו את הקרב הקשה לטובת הרומאים, ומורל הכוחות הגאליים נשבר. צבאו של טטריקוס הובס, וטטריקוס נכנע מיד לאחר תבוסתו או מאוחר יותר; התאריך האפשרי האחרון לכניעתו היה מרץ 274, כאשר בתי המטבעה הגאליים עברו מהטבעת מטבעות של טטריקוס הראשון והשני למטבעות של אורליאנוס. מקורות רומיים מסוימים, ובהם אורליוס ויקטור, אוטרופיוס, היסטוריה אוגוסטה, ואורוסיוס מדווחים שטטריקוס כבר ערך עסקה עם אורליאנוס, והציע להיכנע בתמורה לתבוסה מכובדת וללא עונש. עם זאת, היסטוריונים מודרניים מאמינים שזהו תוצר של תעמולה אימפריאלית רומית; אורליאנוס, שניסה לייצב את האימפריה השברירית שלו, הפיק תועלת מהסיפור שטטריקוס תכנן לבגוד בצבאו, שכן אז חייליו יהיו פחות צפויים להתקומם שוב. טטריקוס עבר למחנה אורליאנוס בקיץ 274.[8]
עם כניעתו של טטריקוס, הצטרפה האימפריה הגאלית מחדש לאימפריה הרומית, שחזרה לגבולותיה הקודמים. בסתיו 274 ערך אורליאנוס מצעד ניצחון ברומא,[8] שכלל מרכבות רבות; עשרים פילים; מאתיים חיות, כולל נמרים, ג'ירפות ואיילים; שמונה מאות גלדיאטורים; ושבויים מעמים ברברים שונים. מנהיגי שתי המדינות הבדלניות, טטריקוס מהאימפריה הגאלית וזנוביה מהאימפריה התדמורית, הוצגו בתהלוכת ניצחון זו,[8] יחד עם טטריקוס השני; טטריקוס ובנו לא הושמו בשלשלאות במהלך צעידתם, אלא אולצו ללבוש מכנסיים גאליים (Braccae). אורליאנוס חנן את שלושתם והפך את טטריקוס לסנאטור ו"קורקטור" (מושל) של לוקאניה וברוטיום, אזור בדרום איטליה, או אף של רובה של איטליה.[8] בביוגרפיה של טטריקוס בהיסטוריה אוגוסטה מצוין שהוא הפך למושל לוקאניה, אך בביוגרפיה של אורליאנוס בקובץ זה מצוין שהוא מונה למושל איטליה. קיימות עדויות אפיגרפיות למושלי איטליה שקדמו לטטריקוס, בעוד שהעדות האפיגרפית הראשונה ל"קורקטור" של אזור קטן יותר מגיע משנת 283 בערך, עשר שנים לאחר שאורליאנוס מינה את טטריקוס ל"קורקטור". בגלל הסתירות בתוך ההיסטוריה אוגוסטה, דעתם של חוקרים מודרניים חלוקה. מספר שנים לאחר מכן מת טטריקוס מסיבות טבעיות באיטליה. לא ידועה שנת מותו, אך נראה כי האריך ימים.[8]
נומיסמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה].png)
מטבעות האוראוס מזהב שהונפקו בתקופת שלטונו של טטריקוס מתחלקים למספר סוגים. שבעה מטבעות ששרדו מציגים את דמותו בצד הקדמי, כאשר בצדדים האחוריים הוא רוכב על סוס, אוחז בענף זית ובשרביט, וכן תיאורים שונים של אלים עומדים, ובהם: אייקוויטס, יופיטר, לייטיטיה (אנ'), פאקס, פידס וספס (אנ'). באחד מהם מופיעות פניו בצד הקדמי ודמות של הילריטס עומדת בצד האחורי. באחר מופיע ראשו בצד הקדמי ותיאור של האלה הרומית ויקטוריה הולכת ימינה בצד האחורי. ישנם שני סוגי אוראוס שתיארו את טטריקוס הראשון ואת טטריקוס השני יחד; שניהם מציגים תמונות בהן הם מופיעים זה לצד זה (אנ') בצד הקדמי, כאשר לאחד יש אייטרניטס (אנ') עומד בצדו האחורי ולשני יש פליקיטס (אנ') עומד. קווינאריוס (אנ') (מטבע כסף) נדיר שהונפק בתקופת שלטונו של טטריקוס כולל תמונה שלו בצדו הקדמי, ובצדו האחורי תמונה של ויקטוריה עומדת כשרגלה על גלובוס.
רוב המטבעות שהוטבעו בתקופת שלטונו של טטריקוס היו באיכות ירודה; מטבע אנטוניניאנוס שלו הכיל תכולת כסף כה נמוכה עד שקל היה לייצר חיקויים, מה שהוביל להצפה של השוק בזיופים (Barbarous radiate).[19]
מטבעות האימפריה הגאלית אינם מעידים על משחקים או פסטיבלים ציבוריים, כפי שהיה נפוץ באימפריה הרומית, אם כי מאמינים שמשחקים ופסטיבלים דומים נערכו. יש מספר הנפקות של מטבעות שבהם ראשו של הקיסר פונה שמאלה, ולא ימינה כרגיל. ייתכן שהללו היו תרומות שניתנו לחיילים עם עלייתו לכס הקיסרות או לקונסולאט, בהתאם לציפיות התקופה.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. "שלושים הטיראנים", "חיי טטריקוס", פרק כד, עמ' 251–252.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Historia Augusta, The Lives of the Thirty Pretenders, 24, Tetricus the Elder
- Brulet, Raymond (2018). "Tetricus". The Oxford Dictionary of Late Antiquity
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 דוד גולן, "טטריקוס הבוגר", בתוך: הקיסרים החיילים, עמ' 250.
- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Nicholson, Oliver; Casey, P. J. (2018). "Gallic Empire". The Oxford Dictionary of Late Antiquity
- ↑ Bourne, Richard John (2000). Aspects of the Relationship Between the Central and Gallic Empires in the Mid to Late Third Century AD with Special Reference to Coinage Studies. Durham: British Archaeological Reports, p. 48
- ↑ Bourne, Richard John (2000). Aspects of the Relationship Between the Central and Gallic Empires in the Mid to Late Third Century AD with Special Reference to Coinage Studies. Durham: British Archaeological Reports, pp. 68, 84
- ↑ Polfer, Michel (1999). "Roman Emperors - DIR Marius". De Imperatoribus Romanis
- ↑ Polfer, Michel (2000). "Roman Emperors - DIR Victorinus". De Imperatoribus Romanis
- ↑ דוד גולן, "טטריקוס הבוגר", בתוך: הקיסרים החיילים, עמ' 250–251.
- 1 2 3 4 5 6 7 דוד גולן, "טטריקוס הבוגר", בתוך: הקיסרים החיילים, עמ' 251.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 251, הערה 208.
- ↑ Bourne, Richard John (2000). Aspects of the Relationship Between the Central and Gallic Empires in the Mid to Late Third Century AD with Special Reference to Coinage Studies. Durham: British Archaeological Reports, pp. 59-60
- ↑ Bourne, Richard John (2000). Aspects of the Relationship Between the Central and Gallic Empires in the Mid to Late Third Century AD with Special Reference to Coinage Studies. Durham: British Archaeological Reports, pp. 46, 51
- ↑ דוד גולן, "טטריקוס הצעיר", בתוך: הקיסרים החיילים, עמ' 253.
- ↑ Bourne, Richard John (2000). Aspects of the Relationship Between the Central and Gallic Empires in the Mid to Late Third Century AD with Special Reference to Coinage Studies. Durham: British Archaeological Reports, p. 60
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, "שלושים הטיראנים", "אורליאנוס", לד, 2.
- ↑ Bourne, Richard John (2000). Aspects of the Relationship Between the Central and Gallic Empires in the Mid to Late Third Century AD with Special Reference to Coinage Studies. Durham: British Archaeological Reports, pp. 60-61
- ↑ Polfer, Michel (2000). "Roman Emperors - DIR Tetricus I". De Imperatoribus Romanis
- ↑ Polfer, Michel (1999). "Roman Emperors - DIR Faustinus". De Imperatoribus Romanis
- ↑ Bourne, Richard John (2000). Aspects of the Relationship Between the Central and Gallic Empires in the Mid to Late Third Century AD with Special Reference to Coinage Studies. Durham: British Archaeological Reports, p. 50
- ↑ Brulet, Raymond (2018). "Tetricus". The Oxford Dictionary of Late Antiquity